מבקר המדינה מצא: מטופלים נבדקו במכשירי דימות בסורוקה ב-7.10 ללא מיגון כלל

$(function(){setImageBanner('1cb226c2-656f-43a3-8c41-7f343e76c3e3','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,32653,'Image','');})

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם לציבור את הדוח השנתי בנושאים ביטחוניים (שאינם קשורים למלחמת "חרבות ברזל") ובנושאים אחרים. כחלק מהדוח השנתי התקיימה ביקורת מעקב בנושא בדיקות דימות מתקדמות. מהדו"ח עולה, כי ב-7.10 הובהלו פצועים רבים ל"סורוקה", וחלקם נזקקו לבדיקות דימות דחופות - אך רק חלק קטן מהמכשירים בביה"ח היו במבנים ממוגנים

תמונה לא נבחרה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (ג') את הדו"ח השנתי שלו בנושא ביטחון, ובו מנתח האחרון מספר סוגיות חשובות. כחלק מהדוח השנתי התקיימה ביקורת מעקב בנושא בדיקות דימות מתקדמות. בין היתר, דוח זה מתמקד בשלוש בדיקות דימות מתקדמות מהבחינה הטכנולוגית המבוצעות במכשירי דימות מתקדמים – מכשירי MRI, מכשירי CT ומכשירי PETCT.

בביקורת הקודמת (מאי 2015) עלה בדו"ח כי הונהגה בישראל מדיניות שנועדה, בין היתר, לצמצם את הביקוש לבדיקות יקרות על ידי הגבלת היצע המכשירים הרפואיים. המבקר מצא כי אף ששיעורי שלושת מכשירי הדימות לנפש שנקבעו בתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), עלה, ונוספו עשרות מכשירי דימות מתקדמים - התהליך לקבלת רישיון להפעלת מכשירי דימות עדיין נמשך שנים רבות בשל אילוצים בירוקרטיים.

מאז שפורסם הדוח הקודם הותקנו מכשירי דימות רבים (35 מכשירי MRI, 27 מכשירי CT ו-11 מכשירי PETCT), ואולם הם לא הדביקו את המחסור הניכר אז, את הגידול באוכלוסייה ואת הגידול בביקוש לבדיקות אלו.

המבקר מצא כי מספר מכשירי MRI ו-CT למיליון נפש בישראל עדיין קטן ממספרם ב-13 מדינות ב-OECD, מספר מכשירי PETCT למיליון נפש בישראל גדול מהמספר בשלוש מדינות בלבד שנבדקו (פולין, צ'כיה ויוון); (למשל, בישראל יש 6.6 מכשירי MRI למיליון נפש ובארה"ב - 38; בישראל יש 9.8 מכשירי CT למיליון נפש ובארה"ב 43; בישראל יש 1.7 מכשירי PETCT למיליון נפש ובארה"ב - 6).

לעומת זאת, מספר הבדיקות למכשיר בישראל הוא הגדול מבין 13 המדינות שנבדקו, משמע נצילות המכשירים בישראל גדולה משאר המדינות; (10,000 בדיקות למכשיר MRI בשנה בישראל ו- 1.4 בפינלנד; 17,000 בדיקות למכשיר CT בישראל, ו-2.6 בפינלנד; 5,000 בדיקות למכשיר PETCT בישראל, ו- 0.2 בפינלנד). מספר המכשירים הנמוך בישראל מצד אחד והביקוש הגדול לבדיקות מן הצד האחר מאלצים מכוני דימות להפעיל את המכשירים בכל שעות היממה, ומטופלים נדרשים לעיתים להיבדק גם בשעות הלילה.

הביקורת העלתה כי למשרד הבריאות אין תוכניות רב-שנתיות להצטיידות במכשירי הדימות (מאז שנת 2013 לא הגיש המשרד לוועדת הבריאות של הכנסת תוכנית רב-שנתית כזו, פרט ל-MRI, תוכנית שהוצגה בשנת 2015). המבקר מצא פערים בפיזור הגיאוגרפי של מכשירי הדימות:

  • מספר מכשירי ה-MRI הכולל גדל מ-38 בשנת 2015 ל-60 בשנת 2022. עם זאת, נכון לשנת 2022 מספר מכשירי ה-MRI לנפש בפועל במחוז המרכז קטן מהקבוע בתקנות - 1:196,000 לעומת 1:161,000 על פי התקנות (פער של כ-18%). במחוז הצפון היחס הוא 1:171,000 לעומת 1:161,000 על פי התקנות (פער של כ-6%).
  • מספר מכשירי ה-CT גדל מ-68 בשנת 2015 ל-93 בשנת 2022. מספר מכשירי ה-CT לנפש במחוז המרכז ובמחוז הצפון קטן מהקבוע בתקנות (1:103,000) - במחוז המרכז (1:130,000) בשיעור של כ-21% ובמחוז הצפון (1:110,000) בשיעור של כ-6%.
  • למעט במחוז המרכז, בכל יתר חמשת המחוזות גדל מספר מכשירי ה-PETCT, ובסך הכול גדל מספרם מ-9 בשנת 2015 ל-20 בשנת 2022.

קרדיט - סורוקה

בתוך כך, בדו"ח מצא אנגלמן, כי ביום הראשון לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נדרשו רבים מהפצועים שפונו לבתי החולים בדרום לבדיקות דימות כמו CT, וחלקם גם ל-MRI, לרבות לצורך ניתוח דחוף. המבקר מצא כי בבית החולים סורוקה רק חלק מהמכשירים היו במבנים ממוגנים: מכשיר CT אחד מתוך שלושה ומכשיר MRI אחד מתוך שניים. רק במהלך ימי "חרבות ברזל" מוגן גם מכשיר ה-MRI השני, כך שלא ניתן היה לבדוק ולאבחן מטופלים בבטחה בתחילת ימי המלחמה.

אף שהמבקר התריע על כך בדוח הקודם מ-2015, משרד הבריאות עדיין לא הגדיר תקנים לזמני המתנה מרביים לבדיקות דימות. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, נקבע כי יש לתת את שירותי הבריאות שבסל הבריאות בתוך "זמן סביר" – אך הגדרת "זמן סביר" עדיין מעורפלת, ולכן עלול להיגרם נזק לנבדקים שבדיקתם מתמהמהת.

בחלק מבתי החולים זמן ההמתנה לבדיקת MRI התקצר, ובחלקם הוא התארך. בעשרה בתי חולים המבצעים בדיקות ילדים בהרדמה בשעות הבוקר, המתינו מטופלים לבדיקות אלה במשך כשישה חודשים בממוצע - זמן ארוך מהזמן שהמתינו לבדיקה זו במועד הביקורת הקודמת.

לפי הדו"ח, משרד הבריאות עדיין לא הקים מרכז מידע ארצי לתורים לבדיקות הדימות. בפועל, זמני ההמתנה לבדיקות הדימות אצל הספקים אינם מתפרסמים לציבור, והמטופלים עדיין נדרשים לבצע בעצמם סקר כדי למצוא את הספק שאצלו אפשר להמתין לתור זמן קצר יותר. מטופלים מאוכלוסיות חלשות וחולות מתקשים לעשות את הבדיקה הזאת בעצמם. משרד הבריאות אף לא קבע לכל מכוני הדימות בארץ את זמני ההמתנה המרביים לפיענוח בדיקות דימות ולא קבע תקנים. בפועל, מכוני הדימות שבבתי החולים קבעו לעצמם זמן מרבי למסירת תשובת פיענוח בדיקות דימות: תשעה מכונים האריכו פרק זמן זה מעשרה ימים במועד הביקורת הקודמת ל-14 עד 30 ימי עבודה (לא כולל שישי, שבת וחגים) בביקורת הנוכחית.

לפי אנגלמן, מתוך רצון של קופות החולים לחסוך בעלויות, הן מעדיפות להפנות את חבריהן לבדיקות MRI במכונים המקושרים אליהן. מאחר שהפיזור הגיאוגרפי של המכונים המקושרים לכל קופה וקופה מוגבל ומצומצם לעומת הפיזור הארצי של כלל ספקי בדיקות הדימות, הפניית חברי הקופות בעדיפות ראשונה למכונים המקושרים אליהן משיקולים כלכליים עלולה לפגוע בנגישות ובזמינות של בדיקות MRI למטופלים.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('eac1d888-f845-4189-884f-8ad5cced0a1b','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה