מבקר המדינה דרש - ועיריית באר שבע מעדכנת את חוק העזר למבנים מסוכנים

ביטחונם של הולכי הרגל והדיירים בסביבת מבנים ישנים בעיר אמור לקבל כעת חיזוק רגולטורי משמעותי. במהלך הדיונים שחתמו את השבוע בעירייה, אישרה מועצת העיר פה אחד עדכון מקיף לחוק העזר העירוני הדן במבנים מסוכנים. התיקון מצטרף לשורת רענונים שהעירייה מבצעת לאחרונה בחוקים ארכאיים, כדוגמת חוקי החניה ואיכות הסביבה.

חבר המועצה חיים, שנשא דברים בדיון, הבהיר כי העדכון אינו כולל בשורות דרמטיות בנושא הטיפול ב"מבנים נטושים" – שלגביהם מתנהל מאבק נפרד – אלא מהווה יישור קו טכני והכרחי לרוח התקופה. עם זאת, הוא חשף כי הסיבה המרכזית להבאת החוק לאישור דווקא כעת הייתה דרישה ישירה מצד מבקר המדינה, שביקש מהעירייה לעדכן את נהליה ולהדק את האכיפה.

הדרישה לעדכון החוק לא הגיעה בחלל הריק. דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שבחן את התנהלות עיריית באר שבע בכל הקשור למבנים מסוכנים, העלה תמונה מדאיגה. המבקר התריע כי מבנים מסוכנים שאינם מטופלים הם בגדר "פצצה מתקתקת" העלולה להסתיים באסון.

מבדיקת המבקר עלה כי נוהלי העירייה טרם אישור החוק לקו בחסר משמעותי: לא הוגדרו קריטריונים להבחנה בין רמות סכנה שונות במבנים, ולא נקבעו פרקי זמן מרביים לבדיקת מבנה החשוד כמסוכן או להעברת הטיפול בו למחלקה המשפטית. בנוסף, התגלה כי צוותי העירייה חסרו הכשרה מתאימה להתמודדות עם הנושא; למעט מנהל המחלקה שעבר קורס ב-2013, יתר העובדים לא הוכשרו לכך.

היעדר הנהלים הוביל לסחבת חמורה: בדוח נחשף כי קיימים בעירייה תיקי מבנים מסוכנים פתוחים זה כעשור, וכן תיקים הפתוחים 4-5 שנים, מבלי שהטיפול בהם הסתיים והסכנה הוסרה. חרף זאת, מצא המבקר כי העירייה נמנעה לחלוטין מהפעלת סמכותה להטיל קנסות על סך 730 שקלים על בעלי נכסים שסירבו לתקן את הליקויים במבנים.

סוגיה נוספת שזכתה לביקורת בדוח היא היעדר השקיפות כלפי התושבים. חוק העזר הישן לא חייב את העירייה לפרסם את רשימת המבנים המסוכנים באופן שוטף, ואף שהעירייה מחזיקה רשימה של עשרות מבנים מסוכנים (ו-85 מבנים שסווגו כ"עלולים לסכן"), היא לא פרסמה לציבור את סטטוס הטיפול בהם, תאריכי פתיחת התיק או את חוות דעת המהנדס. בתגובה למבקר בעת הכנת הדוח, מסרה העירייה כי היא אינה סבורה שהנתונים חיוניים לידיעת הציבור, אך תבחן זאת בשנית.

מעבר לנהלים הטכניים, המבקר הצביע על חוסר בדיונים בוועדות התכנון המקומיות בנוגע לקידום מיזמי התחדשות עירונית באזורים המרובים במבנים מסוכנים. על כך השיבה העירייה כי שורש הבעיה טמון בהיעדר תמיכה ממשלתית: לדבריה, ללא התערבות המדינה ותקצוב ייעודי, ערכי הקרקע הנמוכים בבאר שבע אינם מאפשרים התחדשות עירונית בהיקף שיספק פתרון אמיתי לעשרות אלפי יחידות הדיור הוותיקות בעיר, החשופות לסכנה בעת רעידות אדמה או מתקפות טילים.

אישור חוק העזר החדש כעת מהווה צעד ראשון ומתבקש של העירייה בתיקון הליקויים עליהם הצביע המבקר, בניסיון להבטיח פיקוח נוקשה יותר ושמירה על חיי התושבים.