כפייה דתית או רדיפה אישית? חבר מועצת העיר פותח חזית מול חב"ד בשכונות החדשות

סערה של ממש התחוללה סביב שולחן הנהלת עיריית באר שבע, כאשר חבר ההנהלה עו"ד אמנון כהן החליט להציף סוגיה נפיצה שלטענתו "אף אחד לא רוצה לדבר עליה כי מתביישים". כהן טען כי תושבים רבים בשכונות החדשות, בעיקר 'כלניות' ו'סיגליות', זועמים על מה שהם מגדירים כ"השתלטות" של תנועת חב"ד על בתי הכנסת המקומיים.

לדברי כהן, נוצר מצב אבסורדי שבו תושבים, רובם בני עדות המזרח, מגיעים לבית הכנסת השכונתי ונאלצים להתפלל בנוסח שאינם מכירים. "יושב שם חב"דניק שקיבל את המפתחות, והוא קובע את הצביון. הקופה אצלו, אף אחד לא יכול לגעת בכספים, ותושבים כועסים ומרגישים שאין להם איפה להתפלל", הטיח כהן. הוא דרש כי הקצאות בתי הכנסת ייעשו בהתאמה ל"דנ"א של התושבים" בשכונה, ולא יונחתו מלמעלה על ידי עמותות חזקות, תוך שהוא רומז להעדפה כביכול של נציגי חב"ד בוועדות ההקצאה.

קרב הגרסאות: "התושבים הם אלו שבחרו את חב"ד"

טענותיו של כהן נתקלו בחומה בצורה של התנגדות מצד חברי מועצה אחרים והדרג המקצועי. יאיר תורתי, תושב שכונת 'סיגליות' ויו"ר עמותת בית הכנסת המקומי, מיהר לתקן את התמונה. הוא הבהיר כי אמנם נבחר רב מטעם חב"ד, אך הדבר נעשה ביוזמת התושבים ובתמיכתם של כ-600 חותמים, וכי בניגוד לטענות – נוסח התפילה והמנהגים בבית הכנסת נותרו ספרדיים לחלוטין.

ראש העיר, רוביק דנילוביץ', זעם על הרמיזות להקצאות לא תקינות והסביר את המדיניות העירונית הייחודית בשכונות החדשות. כדי למנוע מצב של בתי כנסת העומדים שנים ללא טיח בשל חוסר תקציב של עמותות, העירייה לקחה על עצמה לבנות שני בתי כנסת בכל שכונה חדשה כחלק ממבני הציבור ("כמו בית ספר וגן ילדים"). לאחר מכן, העירייה פנתה לנציגויות התושבים כדי שיקימו עמותות וינהלו את המקום. "חלק מהתושבים הבינו שלהקים עמותה ייקח שנתיים, אז הם בעצמם הביאו את העמותה של חב"ד וביקשו שזה יהיה תחתיהם", חשף דנילוביץ', כשהוא מגובה ביועץ המשפטי של העירייה, עו"ד חיים טורקל, שהבהיר כי ההקצאות נעשות לעמותות בלבד, בהליך שקוף, לתקופה של 5 שנים בדומה לחוזה שכירות.

הטרגדיה של שכונת כלניות: "השמצות, מלחמות כסף ושיימינג"

הדיון חשף את הבטן הרכה והכואבת של חיי הקהילה בשכונות – מאבקי שליטה יצריים בתוך בתי הכנסת. דנילוביץ' וסגנו, שמעון טובול, התייחסו בהרחבה לסכסוך הקשה בשכונת 'כלניות' סביב רב הקהילה מטעם חב"ד, הרב עדי אהרונוב.

בניגוד לתיאור של כהן על "השתלטות", ראש העיר תיאר מציאות שבה רב הקהילה הפך קורבן לרדיפה ולשיימינג מצד מתנגדים בשכונה. מתברר כי על רקע טענות חסרות שחר על ניהול כספים, הרב העביר את השליטה המלאה בקופה ובגזברות לידי מתנגדיו בוועד, ולמרות זאת המשיך לספוג אש. "הם מדברים נגדו על כסף. אמרתי להם – אם רב מעל, לכו מייד למשטרה. אבל הוא בא אליי בוכה ואומר 'אני רק מוציא כסף מכיסי'", סיפר דנילוביץ'. סגן ראש העיר טובול הוסיף כי מרוב ייסורים, הרב חב"ד אף הציע לוותר על בית הכנסת הבנוי לטובת מתנגדיו, וביקש מהעירייה רק הקצאת קרקע ריקה כדי לבנות בית כנסת חדש ומרכז חסד מכספי תרומות שגייס.

ראש העיר כואב: "איפה אהבת ישראל?"

לקראת סיום הדיון, ראש העיר לא הסתיר את אכזבתו העמוקה מהאקלים החברתי סביב מוסדות הדת. הוא ציין כי בתי הכנסת כיום הם הרבה מעבר למקום תפילה, ומשמשים כמרכזים קהילתיים ואף אולמות אירועים (למשל לעליות לתורה), מה שמאפשר להם איתנות כלכלית – אך גם מייצר מוקדי חיכוך.

"אם יש משהו שהוא הכי רגיש וצורם לי, זה המאבקים הבלתי מובנים בין אנשים שמדברים גבוהה על 'אהבת ישראל' ושנאת חינם", סיכם דנילוביץ' בכאב. "מותר לא להסכים, אבל המלחמות שיש ביניהם! הם הורגים אחד את השני. אצל אנשים חילוניים אני לא שומע שפה כזאת. זה מדהים, וזה בעיקר עצוב". במקביל, הציע חבר המועצה אושרי אביכזר לשלב גורם דתי-חיצוני, שאינו פוליטי, שיוכל לגשר ולתכלל את הקשר בין ועדי השכונות לרבנים, כדי למנוע את פיצוץ הקהילות מבפנים בעתיד.