זנות, הסמים וביוב ברחובות: ברוכים הבאים לחצר האחורית של בירת הסייבר
14.08.26 / 19:18
תשכחו ממגדלי ההייטק הנוצצים והפארקים המרהיבים שאתם רואים בפרסומות. במרחק נסיעה קצר משם, בלב שכונה ג', תושבים חיים במציאות של עולם שלישי: חורף של הצפות שמחריבות בתים, רחובות שהפכו לזירת סמים וזנות באין מפריע, מגרשי ספורט שנעולים בפני הילדים, ובעיקר – זלזול מחפיר מצד הממסד. יצאנו לשמוע את התושבים שהחליטו לשבור שתיקה מול מחדל מתמשך
בירת הנגב של השנים האחרונות לא מפסיקה להתהדר בתנופת פיתוח חסרת תקדים. מרכזי סייבר, מזרקות מוארות וכיכרות מצוחצחות מקבלים את פני המבקרים. אבל מתחת לפילטרים של יחסי הציבור, מסתתרת החצר האחורית והמסריחה של העיר - תרתי משמע. תושבי רחוב הנדיב בשכונה ג' כבר מזמן לא מבקשים מזרקות או פארקים חכמים; הם פשוט מתחננים לחיות בביטחון בסיסי, ללא סמים מתחת לחלון וללא פחד לטבוע בתוך הבית של עצמם.
מכתב חסר תקדים בחריפותו, שנשלח לאחרונה לכל בכירי העירייה וללשכת ראש העיר, שופך אור על מציאות בלתי נתפסת. מה שהחל כעוד רצף פניות למוקד 106, התפוצץ לכדי מאבק הישרדותי של תושבים מיואשים, שמצאו את עצמם נטושים לחלוטין מול עבריינות, סכנות תברואתיות ובירוקרטיה אטומה.
"כאילו אנחנו סוג ב', מתייחסים אלינו כמו לזבל"
א', תושב הרחוב, אדריכל ואיש משפחה נורמטיבי בשנות ה-40 לחייו, מצא את עצמו בסיטואציה הזויה: הוא הפך בעל כורחו ל"מוקד 106 החלופי" של השכונה. רוב שכניו הם קשישים מבוגרים שכבר הרימו ידיים מול המערכת, והוא נותר לעמוד בחזית.
הזלזול, לדבריו, כואב לא פחות מההזנחה עצמה. "ההתעלמות של המוקד העירוני היא אגרוף בבטן", הוא חושף בכאב. "כשאשתי תפסה את אחד המנהלים בעירייה שהסתובב פה והתלוננה על החושך המסוכן ברחוב, הוא פשוט ענה לה בהתנשאות: 'זה מספיק, יש פה מספיק תאורה בשבילכם'. הבנתם? 'בשבילכם'. כאילו אנחנו אזרחים סוג ב'. התשובה המבישה הזו היא הפנים האמיתיות של היחס שאנחנו מקבלים".
המילים האלו אינן מרחפות באוויר. המציאות ברחוב חשוכה תרתי משמע: לאחרונה הוסר עמוד תאורה, והצוות העירוני הותיר מאחוריו בור פתוח עם בסיס חשוף ולבני אקרשטיין מתנדנדות – מלכודת מוות לעוברים ושבים. פניות חוזרות למוקד? מנחשים נכון, שום דבר לא תוקן.
ואם חשבתם שסכנת נפשות בחושך היא השיא, חכו שתשמעו מה קורה כשיורד גשם. רחוב הנדיב ממוקם בנקודה נמוכה אליה מתנקזים מים מהרחובות העליונים. התושבים מתחננים מדי שנה לנקות את הקולטנים לפני החורף, אך הפניות נסגרות בטענה ש"טופלו".
התוצאה בחורף האחרון נראתה כמו סצנה מסרט אסונות: מים בגובה של עד 70 סנטימטרים הטביעו את החניות. באחד הבתים חדר נחשול של מטר פנימה, הנזקים הגיעו לגובה של מאות אלפי שקלים. רכבו של א', שמוערך ב-80 אלף שקלים, הוכרז "טוטאל לוס" לאחר שהוצף כליל. "נשארתי חודש שלם בלי רכב, אב לארבעה ילדים, בגלל שמישהו בעירייה התעצל לנקות קולטן", הוא זועם. כעת, התושבים גוררים את העירייה לבתי המשפט בתביעות עתק.
ברוכים הבאים למועדון החשפנות הפתוח של הנגב
אבל הסיוט האמיתי מתחיל כשהשמש שוקעת. השטח הפתוח בקצה הרחוב, שמוזנח כבר קרוב לעשור בתירוץ העלוב ש"קבלן אמור לפתח אותו", הפך לבירת הפשע המקומית. עבריינים, משתמשי סמים ושאר גורמים מפוקפקים הפכו את המקום למועדון פרטי.
יחסי מין פומביים, אלכוהול, ומזרקים הם רק חלק מהתפאורה. רחוב הנדיב זכה גם לתואר המפוקפק "המשתנה המרכזית של נהגי המוניות והמשאיות בעיר". בבוקר, השטח זרוע בבקבוקים ריקים וקונדומים משומשים. "אני מוצא את עצמי יוצא בלילות להתעמת עם שיכורים ונרקומנים כדי להגן על הבית שלי", מודה א'. "אני מסכן את החיים שלי. כל הערה קטנה יכולה להיגמר בדקירה או באלימות קשה. למה אזרח שמשלם ארנונה צריך להיות שוטר? איפה המשילות?"
נדמה שבעירייה החליטו לשבור שיאים של אטימות גם בדברים הקטנים ביותר. מתחם הפחים בשכונה הפך למזבלה פתוחה. ההבטחה לגדר את האזור, שניתנה לפני שנתיים, התאדתה. הפחים צוידו ברגליות קשיחות שקשישי הרחוב לא מסוגלים לפתוח, מה שמשאיר את השכונה לסבול מצחנה בלתי נסבלת.
ומה לגבי מתחם הספורט ששימש בעבר את כל ילדי השכונה? הוא הוזנח, נסדק – ואז ננעל. במקום לשפץ אותו עבור התושבים, העירייה הסבה אותו למגרש "קריקט" נטול ביקוש, והעבירה את המפתחות לגורמים חיצוניים מחוץ לעיר. בסופי שבוע המגרש רועש ומושחת, בעוד ילדי השכונה מביטים בקנאה מבעד לגדר הנעולה.
פארק ההייטק גב-ים, יחי ההבדל הקטן, רק 5 דקות נסיעה
סבלנותם של התושבים פקעה. במכתבם הם מציבים דרישות חד משמעיות לטיפול שורש מיידי: ניקוי קולטנים, פיתוח השטח המוזנח ללא תירוצי קבלנים, הצבת מצלמות ותאורה נורמלית, והחזרת מגרשי הספורט לילדים.
"אמרתי למנהלים בעירייה – אתם רוצים שאני אביא לכם פתרונות? שימו אותי בעמדת מפתח," מסכם א'. "לא רוצים? תתחילו לעבוד ותביאו פתרונות בעצמכם". אם בעירייה ימשיכו לטמון את הראש בחול ולסגור פניות במוקד, התושבים מבטיחים מלחמה בכל החזיתות המשפטיות והתקשורתיות. עכשיו השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא: האם מישהו בחלונות הגבוהים של עיריית באר שבע יתעורר לפני האסון הבא ברחוב הנדיב, או ששוב יגידו להם ש"זה מספיק להם"?
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
