התכנית הממשלתית לחיזוק באר שבע תהפוך את בירת הנגב לעיר הנקייה בישראל?

$(function(){setImageBanner('26b59bcf-5118-4a7d-b60e-95e10043fdef','/dyncontent/2025/10/21/f9963a8e-dc60-4bf5-aeef-427c125cafe1.jpg',20148,'נטו ספיר 0925 אייטם',525,78,false,32653,'Image','');})

המהלך הסביבתי שהממשלה אישרה בעיר מטרופולין הדרום כולל מימון נרחב לטיפול חכם יותר בפסולת — בין אם זה שדרוג מערכות ההפרדה בעיר, הקמת מרכז “מיחדוש” לטיפול בגרוטאות ופסולת גושית, או גיוס בוגרי תארים מתקדמים לשורות הקיימות. יחד עם זאת — השאלה החשובה היא: האם ההבטחה הסביבתית עמוקה תוכל להתממש בפועל, בתוך השוק המקומי ובאזור שזקוק לתשתיות?

מכולת המחזור במרכז גילת. קרדיט - ליזה שבטאיבמהלך שמסמן שינוי כיוון עמוק, המשרד להגנת הסביבה הודיע על השקעה של 62 מיליון ש״ח בבאר שבע ובלב אזור הנגב, כחלק מתוכנית פיתוח סביבתי נדבך של החלטת הממשלה לחיזוק מטרופולין הדרום.
ההשקעה מתחלקת כך:

  • 54 מיליון ש״ח לתמיכה בעיריית באר שבע – לשדרוג מערך ההפרדה, הטיפול והניהול של פסולת, במטרה לצמצם את ההטמנה ולהגדיל את קצב ההשבה של פסולת לערך.

  • 5 מיליון ש״ח להקמת מרכז “מיחדוש” בבאר שבע – מרכז לטיפול בגרוטאות, רהיטים, פסולת גושית, עם סדנת “שימוש חוזר” ואולם מכירה פתוח לציבור.

  • 3 מיליון ש״ח לתוכנית ההכשרה וההשמה של בוגרי תארים מתקדמים, שישמשו כעמיתי קיימות וחדשנות בגופים ציבוריים/מוניציפליים בדרום.

שרת הגנת הסביבה עידית סילמן אמרה: “החלטת הממשלה היום מבטאת צעד נוסף בבניית תשתיות סביבתיות חכמות למדינת ישראל, ובנגב בפרט. לצד השקעה בחדשנות מקיימת, המשרד ממשיך במרץ במהפכת הפסולת: מעבר מהטמנת פסולת לטיפול מתקדם, להשבת אנרגיה ולמשק מבוסס כלכלה מקיימת.”

נזכיר, באזור נאות חובב בנגב הונחה אבן פינה למתקן ראשון מסוגו בישראל להשבת אנרגיה מפסולת — אשר עתיד לטפל בפסולת ביתית שאינה ניתנת למחזור, להפיק אנרגיה ולעבור ממודל של הטמנה למודל של “משאב”. המתקן מתוכנן לטפל בהיקף של כ-250–300 אלף טון בשנה בתחילת הדרך, כחלק מתכנית תשתיות לאומית.

למרות האופטימיות — קיימים גם אתגרים לא מזעריים, במיוחד כשמדובר בשטח הפריפריה וביישום תשתיות סביבתיות מורכבות:

  • התחלה אמנם קיימת, אך הפריסה הגדולה עוד בדרך: תכנון, קבלת היתרי בנייה, שותפויות פרטיות/ציבוריות, הקמה והפעלה – כל אלה לוקחים זמן.

  • ביישום של פרויקטים סביבתיים מרכזיים, במיוחד באזורי פריפריה - הסיכון הוא להיתקעות מול בירוקרטיה, חוסר תקצוב שוטף או עיכובים בהקמת מתקנים מתקדמים.

  • מקורות מימון אכן הוקצו טרם – אך הקצב והיכולת להשיג תשתית מלאה הם עדיין בגדר “להמתין ולראות”.

  • בהקשר של שוק הדיור והנכסים — המגמה בדרום מראה שפע של הצעות חדשות ומלאי גבוה, אך ביקושים מתמתנים. השאלה היא: האם שדרוג סביבתי משמעותי כבר עכשיו ישפיע גם על ערכי הנדל״ן והשוק המקומי – או שבתחילה הוא יפעל כפרטנר צדדי בלבד?

ההשקעה של 62 מיליון ש״ח בבאר שבע מקרבת אותנו לעידן שבו הפסולת לא תהיה “מחסן” אלא משאב - אך המבחן האמיתי הוא ביישום ובהשפעה: האם התשתיות יוקמו בזמן סביר? בנוסף, עולה השאלה האם המרכזים וההכשרות יפעלו ויביאו למעורבות קהילתית ומשק חזק יותר בדרום? והאם המהלך סביבתית־תכנוני ישפיע גם על תחושת הערך האזורי — מדירות ועד להשקעות – כדי שדרום הארץ לא ייחשב פחות אלא שווה ערך לצפון/מרכז גם באיכות חיים וגם בערך כספי?

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('28dfcc38-dbc4-4924-8df6-82791d655ce0','/dyncontent/2025/11/30/ed6644f2-80bc-4005-9044-7e78f9badcd7.jpg',20500,'אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה