אזור הנגב, המאכלס כמיליון וחצי ישראלים (מתוכם כ-325 אלף בני האוכלוסייה הבדואית, שגדלה פי שישה בשלושת העשורים האחרונים), סובל מפער עצום בין סמכויות המדינה לבין היכולת לממש אותן בשטח. דוח המעקב החדש שמפרסם מבקר המדינה מצביע על שורת מחדלים הפוגעים קשות בתחושת הביטחון האישי של כלל התושבים, יהודים וערבים כאחד.

פוליגמיה בחסות המדינה וזינוק בפרוטקשן

הדוח מצביע על החרפה בתופעת הפוליגמיה, אשר זוכה לאכיפה אפסית ולתמרוץ עקיף מצד המדינה. הנתונים המדאיגים חושפים:

• מעל 16 אלף נשים חיות כיום בתאים משפחתיים פוליגמיים בנגב, לצד יותר מ-7,000 גברים הנשואים ליותר מאישה אחת (עלייה של 16% לעומת הביקורת הקודמת).

• אכיפה דלה: בין השנים 2022 ל-2024 נפתחו 113 תיקים בלבד, שהולידו שלושה כתבי אישום בלבד.

• השלכות הרסניות: ההערכה היא כי 40% מהילדים בסיכון בדרום מגיעים ממשפחות אלו, ורבים מהם נושרים ממסגרות ומתדרדרים לפשיעה. במקביל, המדינה ממשיכה לשלם למשפחות קצבאות ביטוח לאומי דרך "תוספות תלויים".

בזירה הכלכלית, ארגוני הפשיעה הפכו לשותפים כפויים של מגזר הבנייה. על פי סקר מקיף, 87% מהקבלנים והיזמים נאלצו לשלם דמי סחיטה ("פרוטקשן") עבור שמירה פיקטיבית. 75% מהם חוששים להתלונן במשטרה. התופעה גוררת התייקרות של עד מיליון שקלים לכל פרויקט בנייה. כמו כן, נחשף כי בשנים 2020-2024 נגרעו מקופת המדינה כ-25 מיליון שקלים כתוצאה ממהילת דלק בתחנות פיראטיות.

טרור סביבתי ופגיעה בתשתיות לאומיות

חולשת המשילות מתבטאת גם בהפקרות סביבתית ותשתיתית. למרות אחריות המשרד להגנת הסביבה, נמשכות תופעות של שריפות פסולת בלתי מוסדרות והשלכת פגרים ביישובים הבדואיים, הגורמות לזיהום אוויר המסכן את כלל תושבי האזור.

בנוסף, מוסדות המדינה והחברות הממשלתיות סופגים נזקים עצומים:

• מקורות: סופגת ממוצע של 103 אירועי חבלה בשנה (נזק מוערך של כ-3.1 מיליון שקלים ב-45 מקרים בולטים שנבדקו).

• חברת החשמל: זינוק ל-29 אירועי פגיעה בשנה (לעומת פחות מ-8 בדוח הקודם).

• תשתיות אנרגיה ותקשורת: דיווחים על גניבות דלק מחברת קצ"א, והשבתות תקשורת שפגעו במאות אלפי אזרחים כתוצאה מחבלות.

עבריינות בבסיסי צה"ל ותהליכי "פלסטיניזציה"

העבריינות לא עוצרת בשערי בסיסי צה"ל. שטחי האש משמשים לגידולי סמים (בסביבות בסיס צאלים הושמדו כ-1,730 חממות קנאביס בשנים האחרונות), ומתקיימת בהם תופעה נרחבת של גניבת ציוד צבאי. חמור מכך, סביב בסיס חיל האוויר נבטים חלה עלייה באירועי ירי, והדוח חושף תופעה ביטחונית מטרידה וחדשה: חדירת רחפנים לשטח הבסיס.

במקביל, מערכת הביטחון מזהה תהליכי הקצנה משמעותיים. על פי הערכות השב"כ, כ-22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב מגלים כיום "זיקה פלסטינית", נתון המהווה נורת אזהרה בוהקת.

"אין יד מכוונת"

השורה התחתונה של המבקר מצביעה על מחדל ממשלתי מתמשך. מול אתגרים אלו, המשטרה סובלת ממחסור של יותר מ-100 שוטרים בתחנות מרחב הנגב. מעבר לכך, אין כיום גורם ממשלתי שמתכלל את הטיפול במשילות: ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שהוקמה ב-2023, לא התכנסה מאז ולו פעם אחת.

"בעיית המשילות בנגב הפכה למורכבת ודחופה יותר," מסכם המבקר אנגלמן, וקורא לראש הממשלה להתערב אישית: "יש למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה."