"היית מהמובחרים, אני לא מעכלת": משפחתו של ניר טלקר ז"ל נפרדת ממנו בכאב לב

שבועיים עברו מאז התאונה הקשה שעבר ניר טלקר ז"ל, תושב באר שבע ודימונה בעברו ואשדוד בהווה. נאז התאונה, נלחם טלקר על חייו אך שלשום בצער רב הוא נפטר והותיר אחריו אישה, שני ילדים קטנים, זוג הורים ואח אחד שכואבים את לכתו בטרם עת.

כעת, בזמן שמשפחתו יושבת שבעה בבאר שבע, החליטה משפחתו של ניר להיפרד ממנו ולתת הצצה קטנה לדמותו המופלאה. במהלך הלוויתו, מילאו מאות בני משפחתו ומכריו את בית העלמין באשדוד. 

אימו של ניר, רינת נפרדה ממנו בכאב לב: "חיים שלי, אהבה שלי בלב בן שוכר שלום וצדק עם חיוך נצחי. אהוב הבריות. אחרי כל התפילות, התקוות והאמונות לבסוף נקטפת בעודך צעיר עם שתי ילדים קטנים ואישה. בורא עולם אוסף את כל המובחרים לצידו, והיית מהמובחרים".

"נגעלת מיסוריך ואותי... יבני שלי, שברת לרסיסים הפכת אותי לשבר כלי. אני מרגישה שאני בחלום בלהות רע ואולי סטירת לחי תעיר אותי. לא מעכלת חיימי שלי. אני אוהבת אותך חיימי שלי בלב תמיד ולנצח. וכבר מתגעגעת, אתה חקוק לי בלב ובנשמה. אוהבת עד אין קץ, אימושית שלך לעד. תנוח על משכבך בשלום היה שלום. אהוב שלי חיימי ותשמור עלינו שם מלמעלה תמיד. ת.נ.צ.ב.ה.

מי שעלה לספוד לו בהלוויתו הוא אחיו של ניר, אושר שאמר: "ניר, אחי היקר והאהוב על כולם איש של שלום, שתמיד היה עם חיוך על הפנים, תמיד הצחיק, כיבד את הבריות ודאג לכולם. איש חיובי שתמיד ראה את הכוס המלאה".

"גם לאחר התאונה הארורה ניר נלחמת על חייך בגבורה משך 12 ימים עד שמסרת את נשמתך לבורא. אני אוהב אותך ניר שלי. אתה אחי היחיד ועכשיו השארת אותי לבד. ניר, היה לי הכבוד להיות אחיך הגדול, עכשיו אנחנו שבורים לרסיסים, ונשאר לנו חור ענק בלב, חור שלא יסגר. לנצח אחי, אזכור אותך תמיד - וניפגש בסוף, אתה יודע. ת.נ.צ.ב.ה".

נטלי ריסטקר, חברתו של ניר כתבה עליו: "הלב שלי מסרב להאמין. ב-9.2 קיבלת העלאה בדרגה ואני מתוקף תפקידי שיגעתי אותך עם הודעות תזכורת אחרי שקיבלת את הדרגה. אמרת לי 'זהו נטלי הודעה אחרונה' וזו באמת היתה ההודעה האחרונה בינינו".

"ב-9.3 עברת תאונת דרכים קשה שלקחה אותך  מאיתנו. כמה תפילות כמה תקוות שתחזור אלינו. ניר היקר והאהוב על כולם זכיתי לעבוד איתך, עם החיוך הממיס שלך עם הצניעות שבך אומר שלום עם הראש למטה מרוב הביישנות שלך והכבוד שלך. לנצח תישאר בליבי אזכור אותך תמיד חבר יקר".

עדי, חברה נוספת של ניר כתבה עליו: "ניר שלנו, אומרים שמתנות לא לוקחים, אז למה לקחו אותך?  ניר חזרתי עכשיו הביתה אחרי ההלוויה ואחרי שהיינו בשבעה. אני מוציאה מהתיק דף שרשמנו לך והייתי צריכה להקריא את זה ולהספיד אותך מול כולם בהלוויה, אבל לא הייתי מסוגלת להוציא מילה". 

אני יושבת עכשיו על המיטה ורושמת בדמעות.זה אמיתי? אתה באמת שם מתחת לחול עטוף בטלית?  אתה לא צוחק עלינו ועוד מעט חוזר ואומר עבדתי עליכם? איך זה הגיוני אתה לא כזה, אתה תמיד דואג שיהיה לכולם טוב ושלא יכאב לנו ושתמיד נהיה שמחים".

"אז למה הלכת? למה עשית את זה? למה השארת את אשתך ו-2 הילדים לבד. למה השארת את המשפחה שלך ככה, את כולנו מפורקים ושבורי לב. זה לא הגיוני שזה אתה. נירוש אני יודעת שנלחמת על חייך במשך 10 ימים".

"הספקתי לבוא לראות אותך שוכב שם במיטה ולהיפרד ממך. התעקשתי להגיע ביום שלישי, קמתי מוקדם בבוקר ונסענו אליך, הבטן שלי התהפכה כל הדרך, הייתה לי הרגשה לא טובה למרות שניסיתי להיות חיובית. חזרתי ישר ממך לעבודה ובערב הודעתי שאני לא נשארת לעוד משמרת , כי קבעו לך מעכשיו לעכשיו שיעור תורה לרפואתך , הגעתי הביתה רק לכמה דק ובאנו כבר לצאת לכיוון הבית שלכם וקיבלנו טלפון מבית החולים להגיע כמה שיותר מהר. אני ואמא נסענו לבית שלכם להיות עם כולם".

"האנשים התחילו להגיע כי לא הספקנו להגיד להם שבוטל השיעור תורה.. ולא עבר הרבה זמן עד שכולנו קיבלנו את הבשורה הקשה . את הבשורה שבה בקושי הבנו שלא נראה אותך ואת החיוך היפה שלך יותר. עד הרגע האחרון לא הפסקנו להתפלל ולקוות שאלוהים יעשה נס ויחזיר אותך בחזרה אלינו. היה לכם בילוי כיפי שנגמר באסון. הלכתם להופעה ולא חזרת. היינו בטוחים שזה עניין של כמה ימים ואתה תקום על הרגליים כי אתה בן אדם חזק".

"תודה שתמיד היית בשביל כולם, דואג שתמיד נהיה שמחים, אנחנו מבטיחים שנשמור על זה ונלך בדרכך. אתה היית מלאך ותישאר מלאך ואלוהים רצה מלאך כמוך לידו. אנחנו אוהבים אותך,  תשמור על המשפחה שלך, על כולנו".

מערכת באר שבע נט משתתפת בצער המשפחה. יהי זכרו ברוך.