"היהלום של עומר": מאות ליוו למנוחות את סמ"ר יהלי שרור ז"ל

היישוב עומר ליווה היום (ראשון) למנוחות את סמ"ר יהלי שרור ז"ל, לוחם ביחידת יהל"ם בחיל ההנדסה הקרבית, שנהרג אתמול (שבת) בדרום רצועת עזה. יהלי היה בן 20 במותו. הוא הותיר אחריו את הוריו אופיר ואורלי, ואת שני אחיו – רז וסתיו. באירוע שבו נפל, נהרג גם סרן נועם רביד ז"ל, בן 23 משערי תקווה, מפקדו של שרור. לוחם נוסף מהיחידה נפצע באורח קשה ופונה לטיפול רפואי.

מאות בני אדם הגיעו לבית העלמין בעומר כדי ללוות את שרור בדרכו האחרונה – בני משפחה, חברים, תושבים ואנשי צוות מהיחידה. ברחובות היישוב נערך מצעד של כבוד לזכרו. במהלך טקס ההלוויה נשמעו הספדים נרגשים, ששיקפו את דמותו של שרור כלוחם מסור, בן משפחה אהוב ואדם שבלט בערכים ובצניעות שלו.

"נלחמת ברצף. תמיד היית מהראשונים להתנדב ולעזור"

נציג הצבא ספד לו: "אנחנו עומדים כאן היום, יחד עם משפחתך, יקיריך, חבריך ומפקדיך. כולנו כואבים את לכתך, יהלי. כבר חמישה חודשים שאתה נלחם ברצועת עזה, ובחודש האחרון — יחד עם חטיבת גולני. אתמול, בשעות הצהריים, יצאת למשימת סריקות ואיתור חשוד במרחב רפיח שברצועה, יחד עם כוחות נוספים מהיחידה. במהלך ביצוע הסריקות, הופעל מטען לעבר הכוח — ואתה נפלת במקום. באירוע הקשה הזה נפל גם לוחם ומפקד נוסף מהיחידה, סרן נועם רביד ז"ל."

הוא תיאר את מסלולו הצבאי של שרור ואת הרוח שהביא עמו לשירות: "יהלי התגייס באוגוסט 2023 לחיל ההנדסה הקרבית, עבר בהצלחה את הגיבוש, ונבחר לשירות ביחידה המיוחדת 'יעל'. במהלך מסלולו שובץ כלוחם בפלוגת צורון — פלוגה המתמחה בלחימה בתת-קרקע — אליה הגיע עם עלייתו ללחימה. מאז כניסתך לשטח, לחמת באופן רצוף. השתתפת בכל פעילות ומשימה שנדרשת לה, ותמיד היית מהראשונים להתנדב ולעזור."

"תפקידך בצוות היה 'מגן דוד' – תפקיד שמתאר אותך בדיוק: תמיד בראש, תמיד ראשון. משימתי, חדור מטרה, ראשון להתנדב וראשון לבצע כל משימה. היית נכון לכל אתגר – ותמיד עשית זאת בחיוך ומתוך רצון אמיתי לעזור ולתרום."

"משפחת שרור היקרה — אופיר, אורלי, סתיו ורז — גורלכם נקשר בגורל יחידת יעל בכאב רב. אתם מצטרפים כעת למשפחת השכול, ואנחנו מתחייבים להמשיך לעמוד לצדכם, לתמוך, ללוות ולחזק."

"הבנתי כבר מזמן – שאתה זן נדיר"

אמו, אורלי, ספדה לו בכאב גדול: "באנשים השקופים – ראית את הכי משמעותיים. ידעת לתת להם להיות הכי שבירים, הכי חשופים – וזרעת בהם תקווה. איך אתה ידעת לראות את מי שזקוק לעזרה, מבלי שאמר מילה – ולהיות שם בשבילו, באותה שנייה."

"אנשים מייצרים מילים – לי אתה מייצר דמעות. כי יהלי הוא הילד שלי. ואני אמא כל כך גאה. הבנתי כבר מזמן – שאתה זן נדיר. שאתה האיש שנולד לי. אחד למיליון. והוא שלי. יהלונום. היהלום שלי. ככה רשום לי בטלפון – עוד מהיום שקיבלת טלפון. אני אוהבת אותך – על כל הערכים שבך, על המתיקות שבך, על אהבת האדם והמדינה שלך. על איך שאתה אוהב את החברים שלך, את המשפחה שלך, את סבתא שלך ואנחנו נשתדל, כולנו, כל אחד – לקחת משהו קטן ממך. להיות קצת מיהלי. כדי שנהיה טובים וראויים לך."

"אתה בלב שלי, יהלי אהובי"

האח סתיו שיתף בזיכרונות מהילדות ומההשראה שקיבל מאחיו הצעיר: "מאז שאני זוכר אותך — רצית להיות חייל. כבר לפני 14 שנים, כשהייתי חוזר הביתה עם הנשק, רצית לגעת בו, ללמוד אותו, להשתמש בו... היית עשוי מהחומר שכל אמא ואבא רוצים לבן שלהם — כזה צנוע, שקט, הכי כריזמטי. אף פעם לא הבנתי מאיפה אתה שואב כוחות כאלה, אבל תמיד היה לך... בבקשה — תחזק אותנו. תן לנו כוחות להמשיך. ואני מבטיח לך — אנחנו נישאר המשפחה הכי חזקה, כמו שהיינו עד עכשיו."

האח רז אמר: "אהוב ליבי, הגור הקטן שלי. אני בטוח שכל מי שפה יודע מה היית בשבילי — וכמה אני מתגעגע אליך. חסר לי עוד חיבוק אחד אחרון ממך. להריח אותך. היית החבר הכי טוב שלי. הבן אדם הכי יקר לי בעולם — והיום לקחו לי אותך."

"היית החבר הכי טוב שלי. הנחמה הקטנה שלי היא שאף אחד לא הכריח אותך לעשות מה שלא רצית. כל דבר שעשית — האמנת בו ודבקת בו. הלכת והקרבת מעצמך בשביל המשפחה שלך, בשביל המדינה שלך. כאלה ערכים היו לך. אני מתגעגע אליך, אחי. אוהב אותך לנצח."

יהי זכרו של סמ"ר יהלי שרור ברוך. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.