האם מסעדות פתוחות בשבת יוכלו להיות כשרות כמו שנהוג בבתי מלון?

רבים שואלים - מדוע בתי המלון בישראל זכאים לתעודת כשרות כשהם עובדים בשבת כשעל שאר המסעדות, בתי קפה וחברות קייטרינג המבקשות תעודת כשרות, נאסר לפעול בשבת?

אז אולי עכשיו תהיה להם תשובה ברורה, לאחר סבג"ץ יהיה חייב לתת תשובה מנומקת ולהכריע בסוגייה.

במסגרת עתירה שהוגשה אתמול לבג"ץ, המבקשת מבית המשפט לאפשר לכל המסעדות בישראל לשמור על תעודת הכשרות שלהן גם אם יפעלו בשבת, הסוגייה הזאת תעלה ותהיה חייבת תשובה מבית המשפט העליון.

במסגרת העתירה שהוגשה לבג"ץ דורשים העותרים כי הרבנות הראשית לישראל תעניק תעודות כשרות למסעדות שפתוחות בשבת, בדיוק כפי שהרבנות מעניקה תעודות כשרות לבתי מלון שמגישים אוכל בשבתות.

בעתירה טוענים שגם מסעדות הרוצות להעניק סעודות שבת למי שאינם מספיקים לבשל לעצמם לפני השבת כמו שתרמילאי ישראלי יכול לשוטט בכל העולם ולמצוא כמעט בכל מקום אפשרות לסעוד סעודת שבת תוך שהתשלום מוסדר לפני או אחרי השבת, כך גם הם מבקשים לעשות בארץ.

בפניה לבג"ץ טוענת מסעדה הפועלת בירושלים כי היא מקפידה על הלכות כשרות, והפעלת המטבח נעשית ללא חילול שבת — במתכונת זהה להפעלת המטבחים בחדרי אוכל של בתי מלון. כלומר, האוכל מחומם ומוגש לסועדים באמצעים כשרים בלבד, והתשלום נגבה לפני השבת או אחריה. יתרה מכך, נטען כי דווקא בתי המלון מתמודדים עם חילול שבת בחדרי אירוח ובמתקנים השונים שמפעיל המלון — בעיות שלא צצות במסעדות. אז למה לא לתת להם כשרות?

בעוד בתי מלון זכאים לתעודת כשרות גם אם הם מגישים אוכל בשבת, הרבנות בירושלים נמנעת מלספק את תעודת כשרות למסעדות שמבקשות לעבוד לפי אותו מתווה. המועצה הדתית בירושלים חתומה על יותר מ–100 תעודות כשרות לבתי מלון שונים ברחבי ירושלים — אך חומקת מלהעניק תעודת כשרות למסעדות.

הסיבה לסירוב של הרבנות נעוצה בהחרגה שלה זכו בתי המלון מהרבנות הראשית בשנת 2000. לפי סעיף ההחרגה, לא יינתנו תעודות כשרות למקומות שפתוחים בשבת — למעט בתי המלון.

לטענת העותר, ההסדר מקפח בתי עסק רבים, לרבות חברות קייטרינג שנאסר עליהן לפעול בשבת כתנאי לקבלת תעודת כשרות. 

לטענת עו"ד לוביץ המייצג את העותרים, סירובה של הרבנות להעניק תעודת הכשר לבית העסק חורגת מהסמכות שניתנה לה לפי חוק, היות שעליה להתחשב רק בשיקולים הקשורים בדיני כשרות.
לפיכך, מבקש העותר מבג"ץ להורות לרבנות לנמק מדוע היא עומדת בסירובה — ואף להורות על ביטול ההחרגה משנת 2000.

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה, אמר:
"אחד החסמים המשמעותיים ביותר בפני מתן תעודות כשרות בישראל הוא הפתיחה בשבת, גם אם אין במקומות אלה חילול שבת כלל. בקהילות רבות בחו"ל מקובל לאכול סעודות שבת במסעדות שאינן מחללות שבת. אנחנו סבורים שהמהלך בבג"ץ יאפשר לציבור דתי, מסורתי וחילוני מקומות לקיום אירועים וסעודות משפחתיות ללא חילול שבת, בדיוק כמו בבתי מלון".

בענף המסעדות עוקבים אחר העתירה, ומביעים תקווה שתביא לשינוי בתחום.

יו"ר איגוד המסעדות, שי ברמן, אמר אתמול:

מדובר בסוגיה משפטית חדשה, שאם תתקבל טמון בה פוטנציאל גדול: "קיים צורך ורצון של יותר ויותר מסעדות להיות מוגדרות ככשרות, משום שהקהל נהפך למסורתי יותר, והקהל הדתי נהפך ליותר נהנתן ורוצה לבלות יותר במסעדות. מחזור המכירות בשבת של מסעדה, מכניסת השבת ועד צאתה, יכול להגיע ל–30%–50% ממחזור הפעילות השבועי, ולכן חשיבות ההחלטה רבה.
עד לאחרונה זה היה בלתי נתפס שמסעדות יוכלו לעבוד בשבת ולקבל תעודת כשרות, ועסקים פחדו מהתעמרות של הרבנות. כעת נפתחו אלטרנטיבות של השגחה פרטית, וגם הטכנולוגיה יכולה לתמוך בנושא, ולאפשר תשלום במועד שאינו שבת".

בימים האחרונים מופצת למסעדנים ברחבי הארץ פנייה לפיה מי שמעוניין לפתוח את המסעדה בשבת ועדיין לקבל תעודת כשרות — מוזמן להצטרף לקמפיין ציבורי על ידי העלאה לפייסבוק ולאינסטגרם תמונה עם התיוג "כשר בשבת", והסבר אודות הסוגיה. בפנייה נכתב כי מדובר בשיתוף פעולה עם תנועת נאמני תורה ועבודה, הפועלת במטרה להביא לשקיפות לתחרות והתייעלות במערך הכשרות בישראל.