אז על כמה עומד גובה הגירעון של עיריית ב''ש? כל הפרטים שנחשפו לאחרונה

האיתנות הפיננסית של בירת הנגב, בייחוד נוכח המשברים הלאומיים הרצופים, עמדה במוקד דיון סוער ורחב היקף בישיבת מועצת העיר האחרונה. הדיון נסוב סביב שאילתה מקיפה שהגיש חבר המועצה יאיר שושן, שביקש לברר את מצבה הכספי האמיתי של העירייה על רקע צמצום שירותים וקיצוץ בשעות נוספות לעובדים.

המוקד המרכזי של השאילתה עסק בשאלת הגירעון העירוני. שושן טען בפנייתו כי עם כניסתו של רוביק דנילוביץ' לתפקיד בשנת 2010 עמד הגירעון על 130 מיליון שקלים, וכיום הוא עלה ל-153.9 מיליון שקלים. שושן אף הציג נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהם הסיק כי בשנים 2021 ו-2023 התקציב העירוני נסגר באיזון רק משום שהלוואות שנלקחו נרשמו כהכנסה. הוא דרש לקבל פירוט מלא של הלוואות האיזון, חובות לספקים, התחייבויות לפנסיה, תביעות משפטיות ומכירת נכסים.

ראש העיר, רוביק דנילוביץ', לא נותר חייב והשיב לשאילתה במסמך מפורט, שבו הציג בהרחבה את הנתונים והעמיד דברים על דיוקם. בראשית דבריו התייחס דנילוביץ' לטענה המרכזית על הגירעון, והבהיר כי בשנת 2010 הגירעון עמד למעשה על 159.9 מיליון שקלים, ומכאן שהגירעון הנוכחי (153.9 מיליון שקלים) למעשה פחת לאורך השנים, ולא גדל כפי שנטען.

באשר לנתוני הלמ"ס וההלוואות, סיפק ראש העיר הסבר מעמיק: בשנת הקורונה (2021), 92.05 מיליון שקלים מתוך 150.05 מיליון השקלים שדווחו היו למעשה מיחזור של הלוואות קיימות – כלומר החלפת הלוואות בריבית גבוהה להלוואות בריבית נמוכה יותר. בשנת 2023, בצל מלחמת חרבות ברזל, מרבית ההלוואה (45 מיליון שקלים מתוך 75 מיליון) ניטלה מתוך כספי קרנות הפיתוח של העירייה עצמה.

דנילוביץ' הדגיש כי בין השנים 2009 ל-2019 העירייה כלל לא נטלה הלוואות לצורכי איזון או כיסוי גירעון. הלוואות הגישור המדוברות נלקחו אך ורק כדי להתמודד עם בורות תקציביים שכפו אירועים חריגים כמו משבר הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" ומלחמת "עם כלביא". אירועים אלו הביאו לאובדן הכנסות אך הותירו את ההוצאות התפעוליות על כנן, והעירייה, בדומה לרשויות רבות אחרות, נדרשה ליטול הלוואות בהנחיית המדינה.

כדי לפזר את הערפל סביב מצבה הכספי הכולל, סיפקה העירייה שקיפות מלאה לגבי סעיפי התקציב השונים שעליהם שאל שושן: לעירייה יתרות מזומנים גבוהות של 477 מיליון שקלים בקופה ובקרנות הרשות, ולא קיימים גירעונות סופיים בתקציבי הפיתוח הבלתי רגילים (תב"רים).

התחייבויות לספקים ולנותני שירותים עומדות על 209.5 מיליון שקלים, וההתחייבות בגין פיצויי פיטורים (שאינה מכוסה בהפקדות) מסתכמת ב-58.9 מיליון שקלים. היקף התביעות המשפטיות עומד על כ-45 מיליון שקלים, ולהן ניתן כיסוי תקציבי במקרים של סיכוי התממשות מעל 50%. כמו כן, הובהר כי העירייה לא ביצעה שום מכירת נכסים לצורך צמצום הגירעון. ראש העיר חתם בגאווה על כך שהלמ"ס דירגה זה עתה את באר שבע במקום ה-2 בישראל (מתוך 257 רשויות) במדד שקיפות ונגישות תקציבית.

למרות הנתונים המעודדים והמענה המפורט, הדיון המקצועי הידרדר לעימות חריף. שושן העלה רמיזות הנוגעות ליחסי העירייה וועד העובדים, וטען כי בעוד מקוצצות שעות נוספות לדרג הביניים ולעובדים זוטרים, הוועד שומר על שתיקה רועמת. לטענתו, יו"ר הוועד התייחסה לצעדי התייעלות בקבוצת וואטסאפ מוקדם יותר השנה, והוא תהה האם חברי ועד קיבלו לאחרונה קידומים לתפקידים ניהוליים בתמורה לשקט תעשייתי ולאי-ההתנגדות לקיצוצים.

ראש העיר ומנכ"לית העירייה הגיבו בזעם להאשמות וכינו אותן "פוגעניות ולא אחראיות". הנהלת העירייה הבהירה בצורה נחרצת כי הקיצוץ בשעות הנוספות הוא כורח המציאות שנועד אך ורק למנוע מטרה אחת – פיטורים המוניים של עובדים בתקופה כלכלית מאתגרת. ההנהלה שללה מכל וכל את הטענות על "דילים" עם הוועד, והדגישה כי כל מכרז עירוני מנוהל בשקיפות מלאה ופתוח לכל עובד שעומד בתנאי הסף, ללא שום קשר לחברותו בוועד העובדים.