מחקר: מדוע הגשם אינו מהווה מקור מים מספק לשרידות שיחים באזורים מדבריים?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('fd7968f7-b334-4a57-b76a-6bde837dca66','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('fd7968f7-b334-4a57-b76a-6bde837dca66','/dyncontent/2024/3/21/f0bff0df-977b-40ad-bfa7-e0143f5efecd.jpg',17661,'רבין 0324 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7]]);})

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב מצאו כי גשם החודר ישירות לקרקע אינו מספיק לשרידות שיחים בתנאי מדבר ויכולתם לשרוד שינויי אקלים תלויה באספקת מי נגר - המים הזורמים על פני השטח. פרופ' טל סבוראי: "יש חשיבות מכרעת לגבי ההבנה שלנו כיצד צומח מדברי מגיב לשינויי אקלים"

מערכות אקולוגיות מדבריות, המספקות שירותים כמו שטחי מרעה, תיירות ושימור טבע, מושכות את תשומת הלב זה זמן רב – לאור הידרדרות תפקודן עקב ההתחממות הגלובלית. הדרדרות הצומח עלולה להוביל להקטנת עדרי צאן, הגדלת סחיפת קרקע ופגיעה בחיות הבר הניזונות מהשיחים המדבריים. באזורים אלו גשם מהווה מקור המים העיקרי של צומח טבעי אך יחד עם זאת, בשל חבטת טיפות הגשם על הקרקעות החשופות, נוצרים קרומי קרקע המקטינים מאוד את חדירת הגשם הישיר לקרקע ותורמים להיווצרות נגר הזורם על המדרונות מקווי פרשות המים ועד לערוצים.  

באמצעות שילוב מודלים פיסיקליים מתקדמים ומאגר צילומי אוויר מ-32 השנים האחרונות, בדקו החוקרים פרופ' טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שי סלע מחברת אגמטיקס, לי צ'ן מאוניברסיטת נאנג'ינג בסין ושמואל אסולין ממכון וולקני את השפעת הגשם הישיר והנגר על כיסוי צומח וגודל שיחים בצפון הנגב.   

מתוצאות המחקר ניתן להסיק באופן חד משמעי - כמות הגשם החודרת ישירות לקרקע איננה מספיקה לשרידות השיחים בתנאי האזור. יתר על כן, חישובי החוקרים מראים כי נדרש שטח תורם נגר מספיק גדול בין השיחים כדי שהם יוכלו לשרוד. על כן, במידה והשיחים מתפתחים לתוך השטח התורם, הוא קטן במידה כזו שאינו יכול לספק את צורכי המים של השיחים. חישובי החוקרים הראו כי בתלות במנגנון זה, אחוז כיסוי הצומח הכולל מוגבל באזורים מדבריים צחיחים למחצה ל-35% בקירוב, כלומר 65% השטח החשוף, המכוסה בקרום,  הוא המאפשר את הישרדות השיחים.  

צילום אילוסטרציה Shutterstock

פרופ' טל סבוראי, ממובילי המחקר, פירט על חשיבותו ואמר: "לעובדה כי הנגר הוא שמכתיב את שרידות המערכות האקולוגיות באזורים צחיחים ולא כמות הגשם הכללית, יש חשיבות מכרעת לגבי ההבנה שלנו כיצד צומח מדברי מגיב לשינויי אקלים וליכולת שלנו לשפר את משטר המים לצמח בתנאי עקה".  

על פי מסקנות המחקר, במקרה של עקה מוגברת בשל התחממות גלובלית, תרומת מים מזרימות על פני השטח תהיה גורם שישפיע על פיזור השיחים ולא כמות הגשם הכוללת בלבד. בד בבד, ישנו סיכוי גדול יותר לשרידות צומח טבעי בסמוך לאזורים קולטי נגר, וסיכוי פחות באזורים גבוהים יותר - לרבות ליד פרשת מים, אשר מקבלים תרומת נגר קטנה.  

בהתאם לתוצאות, החוקרים מציעים כי הערכות לעמידות מערכות אקולוגיות לשינויי אקלים צריכות לשקול תרחישים הכוללים התקרמות פני השטח כתוצאה מהחשיפה לגשם, שינויים בעוצמת הגשם וגודל השטח התורם—כל אחד בהתאם לתרומתו לזרימות נגר ולמים הזמינים לצמח. 

 פרופ' טל סבוראי. קרדיט צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

תוצאות המחקר פורסמו בדצמבר בכתב העת Water Resources Research 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('ee132f82-1b5b-4292-89c2-98bd266490e0','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,33971,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה