מחקר בבאר שבע חושף: מדוע טיפול בדום נשימה בשינה גורם לעלייה במשקל?
15.11.26 / 10:00
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומסורוקה גילו מדוע ילדים ומבוגרים רבים מעלים במשקל לאחר טיפול מוצלח בדום נשימה חסימתי בשינה. המחקר, שפורסם ב-Scientific Reports, מציע הסבר מפתיע: הגוף מפתח "זיכרון מטבולי" של מאמץ שאינו נכבה עם הסרת החסימה, ומוביל לאכילת יתר מתמשכת.
מחקר משותף ופורץ דרך של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי חושף לראשונה את המנגנון הביולוגי העומד מאחורי תופעה רפואית מוכרת: עלייה משמעותית במשקל לאחר טיפול מוצלח בדום נשימה חסימתי בשינה בקרב ילדים ומבוגרים. הממצאים, שפורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Scientific Reports, מצביעים על כך שהגוף מפתח מעין "זיכרון מטבולי" שאינו חולף עם תום הטיפול.
דום נשימה חסימתי בשינה הוא הפרעה נשימתית שכיחה המשפיעה על כלל הגילים. למרות שהטיפולים הקיימים - בין אם מדובר בהסרת שקדים ואדנואידים ובין אם בשימוש במכשיר CPAP - יעילים בפתרון בעיית הנשימה, מחקרים מראים כי הם מלווים לעיתים קרובות בעלייה ניכרת במשקל. עד כה, הסיבה הביולוגית לכך נותרה בגדר תעלומה.
צוות המחקר, בהובלת פרופ' אריאל טרסיוק מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה של התא באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל היחידה להפרעות שינה-ערות בסורוקה, ופרופ' יעל שגב מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטה, השתמש במודל עכברי ייחודי שפיתחו. המודל אפשר להם לבחון את השינויים המטבוליים המתרחשים בזמן חסימה כרונית של דרכי הנשימה ולאחר הסרתה.
החוקרים מצאו כי במהלך החסימה, המאמץ הנשימתי מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית (הפועלת במצבי לחץ), מה שמעלה את צריכת האנרגיה וגורם לירידה במשקל. אולם, ההפתעה התגלתה בשלב השני: גם לאחר הסרת החסימה וחזרת הנשימה לתקנה, הפעילות הסימפתטית נותרה גבוהה. מצב זה הוביל לאכילת יתר, שגרמה לעלייה של כ-15% במשקל הגוף במודל. אף כאשר החוקרים השתמשו בתרופות כדי להפחית את הפעילות הסימפתטית, העלייה במשקל נבלמה רק חלקית, מה שמעיד על קיומו של "זיכרון מטבולי" עמוק ברקמת השומן ובמערכת העצבים האוטונומית.
"ככל הנראה, בקרב חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, הגוף מפתח מנגנוני פיצוי להתמודדות עם המאמץ הנשימתי והפרעת השינה המתמשכת," מסביר פרופ' טרסיוק. "כאשר החסימה מוסרת, מנגנונים אלה אינם נכבים מיד. המערכת האוטונומית ממשיכה לפעול כאילו איום הלחץ הגופני עדיין קיים, ותגובה זו עשויה להסביר את העלייה במשקל".
הדוקטורנטית חיאת נוג'ידאת הוסיפה כי "כאשר ראינו שהפחתת הפעילות הסימפתטית אינה מחזירה את המשקל לרמות התקינות, הבנו שמדובר בתהליך עמוק יותר ולא רק שינוי הורמונלי חולף".
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שרקמת השומן עצמה עוברת תכנות מטבולי שאינו מתבטל עם הסרת החסימה," הוסיפה פרופ' שגב. "מדובר בתהליך הנחקק ברמה התאית, ולכן ייתכן שיש צורך בהתערבויות מטבוליות ממוקדות לצד הטיפול בהפרעת הנשימה".
החוקרים מסכמים כי הממצאים מדגישים את הצורך בגישה טיפולית משולבת רב-תחומית, הכוללת מומחי נשימה, שינה ואנדוקרינולוגיה, וכן מעקב תזונתי, במטרה למנוע השמנה ותחלואה נלווית בקרב מטופלי דום נשימה. קבוצת המחקר כללה גם את מנהלת המעבדה, ד"ר עדן ארזי, ואת ד"ר מוחמד ה. אסדי.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
