מההריסות אל פריצת הדרך: המעבדה שנפגעה מטיל איראני חשפה מנגנון מהפכני

מעבדתו של פרופ’ אהוד אוחנה מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שנפגעה קשה בהתקפת הטילים האיראנית על המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, חוזרת לפעול ומציגה הישג מחקרי יוצא דופן. צוות החוקרים הצליח לזהות מנגנון תאי חדש הפועל כ"מערכת בקרה מטבולית" ומסנכרן בין חלבוני הובלה מרכזיים בכבד – תגלית שפותחת פתח לפיתוח הדור הבא של תרופות למחלות מטבוליות, סכרת ואף סרטן.

המחקר, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications, מצביע על כך ששני חלבוני מפתח – NaCT (טרנספורטר הציטראט הכבדי) ו-Glut (טרנספורטרי הגלוקוז) – אינם פועלים רק כערוצי מעבר של חומרי הזנה, אלא גם כחיישנים מתואמים המנטרים ברציפות את זמינות חומרי המזון. הם מתקשרים ביניהם ומשפיעים על האיזון המטבולי ברמת התא והגוף כולו.

החוקרים פיתחו מולקולות ניסיוניות שמסוגלות לפגוע בסנכרון הזה, ובניסויים בעכברים הראו ירידה דרמטית של כ-20% ברמות הסוכר בדם לאחר טיפול יחיד. ממצאים אלה מצביעים על אפשרות לפתח טיפולים חדשים לשליטה בסכרת, בהשמנה ובכבד שומני, ואף להאט את שגשוגם של תאי סרטן שניזונים מגלוקוז.

פרופ’ אוחנה הסביר כי "המחקר הזה משנה באופן יסודי את הדרך בה אנו מבינים תזונה תאית ואיזון אנרגיה. הכבד מתברר כ’ספוג גלוקוז’ פעיל, ולא רק איבר סביל המגיב לאינסולין. זוהי מערכת מתוחכמת של משא ומתן מולקולרי בין תאים שמאפשרת שליטה ישירה ברמות הסוכר ובמאזן האנרגיה".

חברת BGN Technologies, זרוע המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון, כבר בוחנת שיתופי פעולה בינלאומיים במטרה להפוך את הגילוי לתרופות חדשניות. ד"ר גלית מזוז-פרלמוטר, סמנכ"לית ב-BGN Technologies, ציינה כי "זהו הישג מדעי בעל פוטנציאל עצום לשנות את הטיפול במחלות כרוניות הפוגעות במיליונים ברחבי העולם".

המחקר הובל בידי פרופ’ אוחנה ותלמידת הדוקטורט נועה יהושע, יחד עם ד"ר הדר עיני-רידר, ד"ר אחלאם ח'אמיסי, אהרון קשת וחוקרים נוספים. למרות ההרס שנגרם למעבדה בהתקפה האיראנית, הצוות נערך מחדש, בעזרת תמיכת הנהלת האוניברסיטה והפקולטה למדעי הבריאות, והמשיך את עבודתו במלוא המרץ.

הגילוי מהווה נקודת ציון משמעותית: מעבר מתפיסה של חלבונים בודדים הפועלים בתוך התא, להבנה של מערכת סנכרון חיצונית על פני ממברנת התא – תובנה שעשויה להוליד את הדור הבא של הטיפולים הרפואיים.