כיצד השפיעו הנחיות הקורונה על העלייה בתחלואה במחלות זיהומיות?

המגבלות השונות במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה משפיעות באופן ניכר על היקף התחלואה בישראל - בעוד הסרתן מעצימה, קרוב לוודאי, את התחלואה בקורונה ובמחלות נוספות. ד״ר שמעון עמר והדוקטורנט טל מיכאל, חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בחנו את היקף התחלואה במחלות זיהומיות שאינן קורונה טרם התפרצות הנגיף, במהלך ההגבלות השונות ובתקופה שלאחר מתן החיסונים ושחרור הסגרים.

המחקר, אשר עקב אחר התחלואה הזיהומית של 386,711 מטופלים במשך כארבע שנים, בחן את שיעורי התחלואה הזיהומית במחלות זיהומיות בדרכי הנשימה. נתוני המחקר הניבו נתון מדאיג המתואר לראשונה בספרות המחקר: מאז שוחררו הסגרים ולאחר מבצע החיסונים האדיר, התרחשה עלייה של פי 2.64 באבחנת מחלות נשימתיות שאינן קורונה ומחלות הבטן בילדים בגילאי 0-3 בהשוואה לתקופה זהה טרם התפרצות הנגיף. עלייה משמעותית של פי 1.74 נמצאה גם בקרב כלל הגילאים.

בניסיון להתחקות אחר הסיבה לעלייה המשמעותית בתחלואה, נדגמו וירוסים ממטופלים אשר אושפזו במרכז הרפואי-אוניברסיטאי ״סורוקה״. מהדגימות נמצאה עלייה משמעותית בשיעורי הנגיף Metapneumovirus בהשוואה לשנים הקודמות בהן שיעוריו היו נמוכים משמעותית. יתר על כן, בדומה לקיץ האחרון בעולם ככלל ובישראל בפרט – התרחשה עלייה משמעותית בשיעורי התחלואה הנשימתית שנגרמו בעקבות הנגיף RSV המאפיין את עונות החורף.

הדוקטורנט טל מיכאל פירט בנוגע לחשיבות נתוני המחקר ואמר: ״העלייה בתחלואה הזיהומית בקרב כלל שכבות האוכלוסיה, והילדים הקטנים בפרט, מעלה שאלות רבות בנוגע לשינויים אפשריים במערכת החיסון שלנו. מנתוני המחקר ניתן להסיק כי יש להוסיף לסל השיקולים של מתווי המדיניות את ההשפעות המדהימות של צעדים פשוטים כגון עטיית מסיכה וריחוק חברתי על ירידה בתחלואה הזיהומית, ומנגד לזכור שהצעדים האלו גם טומנים בחובם סימני שאלה, ועלולים להשפיע על מערכת החיסון שלנו עם הסרתם".