הדו"ח שמזעזע את מערכת הבריאות: אלפי שורדי שואה מוותרים על טיפול רפואי בגלל חסמי נגישות

בישראל חיים כיום כ-115,000 שורדי שואה שגילם הממוצע הוא 86. עבור רבים מהם, המאבק להישרדות טרם הסתיים – הפעם מול חסמי הבירוקרטיה, המרחק הגיאוגרפי והטכנולוגיה. דו"ח רפואי חדש של עמותת "למענם", המתפרסם השבוע, חושף תמונה עגומה של הזנחה שקופה: זינוק של מעל 30% בקשיים במימוש זכויות רפואיות מאז פרוץ המלחמה.

הפריפריה מופקרת: פחות מחצי מכמות המומחים

אחד הנתונים המקוממים ביותר בדו"ח נוגע לפער הגיאוגרפי. בעוד שבמחוז המרכז נהנים התושבים מזמינות גבוהה יחסית של רפואה מקצועית, בפריפריה הצפונית והדרומית המצב בכי רע:

• זמינות מומחים: רק כ-2.7 רופאים מומחים לכל אלף נפש בפריפריה, לעומת 5.5 במרכז.

• מגוון טיפולים: ביישובי הפריפריה זמינים רק 25%–50% מתחומי המומחיות הקיימים במרכז הארץ.

עבור שורדי שואה, המשמעות היא לא רק המתנה ארוכה, אלא סיכון חיים ממשי. נסיעה מהדרום למרכז עבור אדם בן 90 היא "אירוע בריאותי" בפני עצמו, הכרוך במאמץ פיזי כביר, סכנת נפילות ותלות לוגיסטית מוחלטת.

הדו"ח מצביע על תופעה מדאיגה של "גילנות רפואית": בני 80 ומעלה ממתינים בממוצע שלושה שבועות יותר לתור לרופא מומחה מאשר צעירים בני 20, גם כאשר מדובר באותו צורך רפואי בדיוק. בנוסף, כ-28% מהשורדים מוגדרים כמרותקי בית, ורבים מהם מתגוררים בבניינים ישנים ללא מעלית או נגישות. המעבר המואץ של קופות החולים לשירותים דיגיטליים רק מחמיר את המצב, כאשר אוכלוסייה שלמה מוצאת עצמה מודרת ממערכות זימון התורים והייעוץ המקוון. "הנתונים מהשטח מראים ששורדים רבים פשוט מוותרים מראש על הטיפול," אומר רז אביטן, מנכ"ל עמותת "למענם". "זו מציאות שאסור להשלים איתה. האחריות שלנו לא מסתיימת בטקסי הזיכרון."

אל מול אוזלת היד של המערכת, מציגה עמותת "למענם" – הפועלת בשיתוף ועידת התביעות וקרן דניאלי – מודל של "רפואה עד הבית". עם רשת של למעלה מ-2,000 רופאים מומחים מתנדבים, העמותה מבצעת ביקורי בית, מפעילה מרפאות ניידות ומנהלת מערך הסעות רפואי שביצע מעל 5,000 נסיעות בשנה האחרונה.

בשנת 2025 לבדה העניקה העמותה כ-10,000 טיפולים רפואיים. ביום השואה הבינלאומי שצוין אתמול, יצאו 75 רופאים מתנדבים לביקורי בית מיוחדים ברחבי הארץ, כדי להעניק לשורדים מעטפת רפואית ואישית ביום הטעון הזה.