חלוקת רכוש בהליכי גירושין – שאלות נפוצות, ומחלוקות נפיצות

$(function(){setImageBanner('ab1283e1-6a98-48ab-a725-6c399468a47c','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,false,33873,'Image','');})

אחד הנושאים העיקריים בהליך גירושים, הינו חלוקת הרכוש בין בני הזוג. ככל ששנות הנישואים הן ארוכות יותר, כך הנושא מורכב יותר, משום שהצטברו יותר נכסים, מה שעשוי להוביל למחלוקות גדולות יותר.

אדוה שמש וייס. קרדיט - שונית זריצקי

מה כולל רכוש כאשר אנו מדברים על חלוקת רכוש?

ראשית ישנם הדברים הבסיסיים: בית המגורים, רכב, מטלטלין שהצטברו בבית. לפעמים ישנם נכסי מקרקעין אחרים. בנוסף, ישנם מניות, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, פיצוי פרישה, פיצוי פיטורין, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, חסכונות, זכויות פנסיוניות, מוניטין עסקי, ולמעשה כל זכות שהיא בעלת ערך כלכלי, שהצטברה במהלך הנישואים, נחשבת רכוש שבסוף הנישואים מתחלק בין הצדדים.

כיצד מחלקים?

ע''פ חוק יחסי ממון משנת 1974, הקובע את הסדר איזון המשאבים לפיו, בעת פקיעת הנישואין או פרידה של בני זוג, יש לערוך חלוקת רכוש שווה, של רכוש שמוגדר כמשותף לבני הזוג. המשמעות היא שעם סיום מערכת היחסים, כל בן זוג יהיה זכאי למחצית מן הרכוש המשותף של בני הזוג.

כאן המקום להדגיש שאם הרכוש נצבר במהלך הנישואים, זה ממש לא רלוונטי על שם מי מבני הזוג הוא רשום, בכל מקרה הוא יחולק שווה בשווה. עוד לא רלוונטי אם אחד מהצדדים הרוויח יותר, והצד השני פחות או אפילו נשאר בבית. בכל מקרה מה שנצבר במהלך הנישואים, מתחלק שווה בשווה.

הרעיון העומד מאחורי זה, הוא שגם בן הזוג שמרוויח פחות או נשאר בבית, חולק במאמץ המשותף ונושא בעול גידול הילדים,  ולכן הוא נמצא באותו מקום ביחס למאמץ המשותף כמו בן הזוג שעובד. חוזרת ומדגישה, החלוקה תהיה על תקופת הנישואים, או על תקופה שבה חיו חיי שיתוף. לא מדובר על זכויות שנצברו לפני תקופה זו, וכמובן לא אחרי.

תקופת השיתוף היא מתחילת הנישואים עד למועד פקיעת השיתוף, המועד הקובע או במילים אחרות "מועד הקרע". בבית המשפט זוהי נקודה מאוד נפיצה ליצירת מחלוקות, שכן נשאלת השאלה הרבה פעמים מה הוא אותו מועד קובע, או מועד הקרע, האם המועד שבו בני הזוג התפצלו בתוך הבית לשני חדרים נפרדים, האם המועד שבו אחד מבני הזוג יצא מהבית, או היום שבו החליטו בני הזוג להתגרש. לעיתים הפער בין המועדים נמשך חודשים ואף שנים.

 ואם בני הזוג רוצים לחלק אחרת?

רוב הזוגות הנשואים בארץ כאמור חל עליהם חוק יחסי ממון משנת 1974, הקובע את הסדר איזון המשאבים.(זוגות שהתחתנו לפני 1974 כפופים לחזקת שיתוף הנכסים, החלה גם על ידועים בציבור) כלומר, לזוגות שהתחתנו לאחר 1974 עומדות שתי אפשרויות:

  1. לא לעשות דבר ואז הסדר "איזון המשאבים" ברירית המחדל הקבוע בחוק יחול עליהם.
  2. חוק יחסי ממון מאפשר לזוגות לערוך הסכם ממון – בו ניתן לקבוע כל דבר שהזוג רוצה, למרות שזה בניגוד לחוק: הפרדה רכושית מלאה, הפרדה רכושית חלקית, חלוקה שלא שיוויונית.

אם הזוג לא עורך הסכם ממון, משמע שהוא מסכים למה שקבוע בחוק. הסכם ממון ניתן לערוך לפני הנישואים וגם במהלך הנישואים, ויש לאשר אותו בבית משפט לענייני משפחה עמ שיקבל תוקף של פסק דין.

איך מחלקים הרכוש בפועל?

מכירת הדירה לצד ג' או רכישה ע"י בן הזוג השני. אחד הצדדים רוכש את חלקו של השני ומשלם לו את השווי. יכול להיות תשלום בפועל, או קיזוז מנכסים אחרים, שהצד השני יכול להיות חייב. כנל לגבי רכב. זכויות סוציאליות ואחרות, לרוב ממנים אקטואר, שמרכז את המידע ומחשב זכויות. לוקחים נתונים של כל אחד מהצדדים, ומאזנים את הפערים.

אלו נכסים לא מאזנים?

נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנשואים, נכסים שבן הזוג קיבל במהלך הנשואים במתנה, נכסים שבן הזוג קיבל בירושה במהלך הנשואים, גמלה מביטוח לאומי או פיצוי בשל נזק גוף או מוות, או נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שהשווי לא יאוזן בניהם. לעיתים קרובות עולות שאלות ומחלוקות לגבי אותם נכסים, גם נכסים אלו עלולים להפוך למשותפים כאשר יש כוונה לבן הזוג שהנכס רשום על שמו לראות אותם כמשותפים. ואז צריך להביא ראיות שזו הייתה הכוונה שלו, וכל מקרה נבחן לגופו.

השאלה נהיית מורכבת ביותר במקרים של זוגיות שנמשכת כמה עשרות שנים, במצב כזה, הנכס, בד"כ דירת המגורים, שהייתה שייכת לאחד הצדדים לפני שהכירו, או שקיבלו במתנה או ירושה במהלך הנישואים, בן הזוג הפך להיות שותף במרוץ השנים מסיבות שונות, לדוג, תשלום משכנתה במשותף, שיפוץ הבית מכספים משותפים, ולמעשה אותו צד לקח חלק בהשבחת הנכס. וגם הייתה כוונה לשתף. במקרים כאלה בבה"מ צד שרוצה לטעון טענות כאלה כמובן שצריך להביא ראיות ולהוכיח את הטענות. חובת ההוכחה על הצד שטוען שהנכס משותף למרות שזה נרכש לפני הנישואים או התקבל במתנה או כירושה בזמן הנישואים, ונרשם על בן זוג אחד.

בנוסף לרכוש הפיזי, קיימים גם נכסי קריירה: כל אחד מבני הזוג לוקח איתו את פוטינציאל ההשתכרות שלו. הקריירה והמוניטין של אדם נתפסים היום גם כנכס - ניתן לעיתים נדירות .

האם השיתוף חל גם על חובות שהצטברו?

באופן עקרוני כן. במקרים חריגים, אם אותם חובות הצטברו באופן אישי לאותו אדם, ובמידה והבן זוג השני לא ידע עליהם - כמו למשל חוב שנוצר כתוצאה מהימורים הוא מוגדר כחוב אישי, או אם אותו בן זוג לקח הלוואה או הוציא כספים על פיתוח עסקי והצד השני לא אמור להנות מזה, אז גם החוב לא משותף, כפי שהזכות לא משותפת. במקרה זה בית המשפט בודק מודעות ומעורבות, והאם הצד השני אמור להנות מההצלחה.

הליך יישוב סכסוכים אינו חייב להיות מתיש ומרוקן רגשית!

שלב חלוקת הרכוש הינו שלב חשוב שכן כל החלטה תשפיע על עתיד הצדדים ובאופן ישיר על ילדיהם, והיכולת  להעניק להם חיים טובים בשני בתים. הצדדים מגיעים עם פחדים וחששות לעתידם הכלכלי, וראינו כיצד כל סוגיה עלולה להפוך נפיצה ולעורר מחלוקות קשות. בבית משפט מחלוקות אלו הופכות למלחמות של ממש בין הצדדים, מלחמות בין עורכי דין, שנמשכות לעיתים שנים ארוכות עם מחירים כלכליים ורגשיים כבדים מאוד לבני הזוג וילדיהם.

הליך גישור מעניק מרחב בטוח לשיח, מאפשר הצפת רגשות ומהווה כר בטוח ליצירת תקשורת מיטיבה, שמלווה את בני הזוג במהלך יישוב הסכסוך ולאחריו. אם גם אתם מחפשים דרך לסיים את הסכסוך, תוך שמירה על כבוד, ביסוס תקשורת מיטיבה ובחירה בטובת הקרובים אליכם – אשמח שמח ללוות אתכם בתהליך גישור אישי מקצועי ויעיל.

אדוה וייס שמש, לשעבר עיתונאית ויזמית עסקית וכיום מגשרת מוסמכת. אדווה עוסקת בגישור משפחה ומלווה זוגות בתהליכי גישור לגירושין ופרידה וכן בתהליכי יישוב סכסוכים במשפחה. אדווה מתמחה בתחום המשפחה החדשה וקהילת הלהטב, והיא מלווה זוגות חד מיניים בהסדרת הזוגיות ובהקמת משפחה בתהליכים של הורות משותפת, פונדקאות, צו הורות פסיקתי ועוד, ומסייעת בעריכת הסכמים לחיים משותפים והורות וכן הסכמי ממון לזוגות חד מיניים וידועים בציבור  כמו כן אדווה מסמיכה ומאמנת מגשרים מטעם "קבוצת גושרים" ופעילה במרכזי גישור קהילתיים. 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('f0aa24ed-d854-4f9a-abd6-21f483866e8b','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,33875,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה