דעה: זאת הסיבה מדוע חוק הארנונה יחליש את הרשויות החזקות

כמו כן, לקדם התחדשות עירונית ע"י מנגנון חיצוני לרשות באמצעות הקמת ועדה ממשלתית שתיתן היתרי בנייה במקום העיריות והוועדות המקומיות לתכנון ובנייה הכפופות לעירייה. למעשה הכוונה היא לכפות קידום של התחדשות עירונית על הערים ללא הסכמתן במקרים בהם הרשות לא מקדמת או לא מקדמת מספיק פרויקטים מעין אלו.

ראשי הרשויות שקיבלו את ההחלטה מתרעמים ובצדק בעיקר על אובדן ההכנסות שמאפשרות לערים אלו לצמוח ולתת שירותים טובים יותר לתושבים. זו פגיעה קשה ברשויות המקומיות החזקות בישראל אשר חוששות כי במסגרת חוק ההסדרים יוכלו לתת שירותים טובים פחות כתוצאה מירידה בהכנסותיהם. במקביל עלול להתרחש תהליך של ירידה במעמדם ובהחלשתם של ערים אלו כתוצאה ממחסור בהכנסות וירידה במחירי הדיור בערים אלו. מבחינת ערי הפורום זוהי מתקפה ממוקדת חסרת תקדים של הממשלה על הערים הגדולות שתוביל לפגיעה באיתנות הפיננסית, בדירוג הכלכלי של הערים וביכולת לספק שירותים לתושבים.

התרעמות ראשי הערים בנוגע לפגיעה בסמכויות תכנוניות בתחום המוניציפלי בכל הנוגע להתחדשות עירונית מעלה חשש להצפת דיור במתחמים שיגרום לצפיפות יתר על ידי "יד קלה על ההדק" בכל הנוגע לתכנון העירוני. וזאת על מנת להעשיר את קופת המדינה ולדאוג לאוכלוסיות בערים החלשות שלא זוכות לביקוש, ופיתוח תעשייה, מסחר ומשרדים בתחומיהן וכן בערים החרדיות.

מיותר לציין כי ישנו פוטנציאל אדיר להתחדשות עירונית שאינו ממומש או שנמצא בקיפאון או בסחבת אדירה בשל התנגדות וטרפוד של ראשי ערים ברחבי הארץ. דווקא הצעת חוק ההסדרים בנושא זה חשוב שתיתן מענה באותם ערים בהם ישנה סחבת מכוונת בשל חוסר רצון לקדם דיור בשטחם ולא באופן גורף. גם כאן במצב דברים מעין זה בהם רשות חיצונית תדון בענייני בנייה בערים מסוימות יש לשלב לצוות ההגייה נושאי תפקידים בעיריות על מנת לסנכרן בין חובת המדינה לקדם התחדשות עירונית לבין דרישות הרשות באופן שלא יעכב או יפגע בבעלי הדירות בפרויקטים המדוברים.

הבעיה הטמונה בשילוב ההצעות בחוק ההסדרים, לקיחת סמכויות שירחיבו את הבנייה למגורים ומצד שני אובדן ההכנסות במסחר יגרמו לירידה חדה בתקציבי העיריות וביכולת לספק שירותים נאותים לתושבים בתחומם. מטרת חוק הלאמת הארנונה במילים לא מכובסות היא לקחת מהעשירים ולתת לעניים. בישראל מאות רשויות חלשות ומוחלשות, שתושביהן במצב סוציו אקונומי נמוך וגביית הארנונה לוקה בחסר הן משום שאין בשטחן מספיק מסחר, תעשייה או משרדים והן משום אחוזי תעסוקה נמוכים. הצעות מעין אלו באות על חשבון לקיחת

אחריות ממשלתית למצב אליהן נקלעו רשויות רבות משום חוסר היוזמה הממשלתית לאורך שנים רבות לעודד פיתוח בפריפריה, נקיטת יד קשה מול רשויות שאינן פועלות מספיק לגביית חובות ארנונה מתושביהן וחוסר פיקוח במשרד הפנים על תהליכים אלו. השבתת מחלקות התכנון, עלולות לפגוע בכיסן של התושבים בראש ובראשונה, שביתות מעין אלו מתדלקות את הקבלנים והיזמים לחפש סיבות לאיחור במסירת או בהתחלות הבנייה ולהימנע מפיצויים לרכושי הדירות. שינויים בלוחות זמנים באלפי פרויקטים שעלול להכניס את הציבור והן את היזמים לסחרור מיותר. כמו כן צוואר הבקבוק שיתרחש בשחרור ההשבתה יוביל לעיכוב נוסף ומיותר.

מיותר לציין כי בהידברות עם ראשי העיריות ומרכז השלטון המקומי ניתן להגיע לתוצאות טובות והסכמות כפי שקרה בעבר בנושאים שונים.

גילעד ושדי, עו"ד ומגשר מוסמך מטעם ועדת גדות ובתי המשפט, בעל תואר M.B.A, מלווה בעלי דירות וועדים בפרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38.