דור שני לרפואה מצטיינת: ריאיון מיוחד עם פרופ' איתן לוננפלד

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('674aa1d0-4117-4699-9347-c1aa6b28fc81','/dyncontent/2022/9/29/6d85e308-fcfa-410d-ae1c-105b97c61e18.jpg',15320,'מכללת השף אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('674aa1d0-4117-4699-9347-c1aa6b28fc81','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7]]);})

האם פגיעה בפוריות משמעותה שהכל אבוד? מה סיכוי הפוריות של חולי סרטן לאחר החלמתם? פרופ' איתן לוננפלד, מנהל החטיבה למיילדות וגניקולוגיה בסורוקה חושף את סיפור חייו, ועל הדרך מנפץ כמה מיתוסים על פוריות. ריאיון מיוחד

פרופ' איתן לוננפלד, מנהל החטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי סורוקה ומנהל מחלקת נשים ויולדות א', הוא דור שני לרפואה מצטיינת. אביו הוא פרופ' ברונו לוננפלד, שחקר את תחום הפוריות ופיתח את התרופה פרגונאל, המשמשת לטיפולי פוריות ולמעשה היוותה פריצת דרך בתחום. איתן היה אז בן 10 כשנחשף לעבודת אביו, והפך עם הימים לרופא מומחה ומצטיין בתחום הפוריות.

לוננפלד הבן (65), כיום תושב עומר, נשוי ואב לחמישה. עלה לארץ בגיל שנה. הוריו, סטודנטים שעלו ישראל, הכירו בעיר ז'נבה בשוויץ "אבי נמלט מאוסטריה בתקופת השואה, היה ברכבת הילדים לאנגליה ומשם יחד עם משפחתו ברחו לישראל. הוא למד בארץ וכשרצה ללמוד רפואה לא הייתה אפשרות בארץ, והוא עבר ללמוד בז'נבה, שם הכיר את אמי. היא עלתה מגרמניה לתל אביב, עבדה ורצתה ללמוד מתורגמנות. היא נסעה ללמוד בשוויץ ושם הכירה את אבי. נפגשו שם שני סטודנטים ישראלים, התאהבו, התחתנו ואני נולדתי ב-1953". 

דור שני לרפואה מצטיינת. מימין: פרופ' ברונו לוננפלד (האב). צילום: Flickr. משמאל: פרופ' איתן לוננפלד (הבן). צילום: רחל דוד, סורוקה

במהלך שירותו הצבאי של לוננפלד פרצה מלחמת יום הכיפורים, בה שימש איתן כחובש קרבי בחזית המצרית "זו הייתה תקופה לא קלה, מהאופוריה של מלחמת ששת הימים קיבלנו בום בפרצוף. מראות מאוד קשים, לשמחתנו צלחנו את התעלה, אבל המלחמה הותירה בנו חותם". הוא נזכר.

לאחר שירותו הצבאי פנה איתן ללימודי רפואה, והגיע לדרום מתוך ציונות "זכיתי להתקבל למחזור הראשון ללימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. גדלתי בתל אביב ויכולתי ללמוד שם, ההגעה לנגב הייתה מתוך ציונות. שימשתי כמרצה עוד כשהייתי סטודנט לרפואה, ולימדתי חניכים שלי שהיו איתי בצבא, כששהייתי מדריך בחוליית הדרכה ארצית".

סיפור חייה של ד"ר איריס שהם

סיפור חייו של טפסר אלי פרץ

מאז סיים את לימודיו והתמחויותיו, שימש פרופ' לוננפלד במגוון תפקידים במערכת הבריאות בישראל וכעמית מחקר בארה"ב. בין היתר, שימש כרופא כללי במרפאות כללית בבאר שבע, כעמית מחקר בתחום הפוריות והרבייה, ניהל את היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית במרכז הרפואי סורוקה, שימש כסגן וכיו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, וכיום הוא מנהל מחלקת נשים ויולדות א' ויו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה.

מרכז סבן למיילדות. צילום: רחל דוד, סורוקה

בין אי פריון לפגיעה באגו הגברי

במהלך עשייתו הרפואית נתקל פרופ' לוננפלד במקרים רבים בתחום הפוריות והרבייה, כאשר פעולה מקובלת במקרים של חולי סרטן היא שימור פוריות "אנחנו יכולים להקפיא ביציות או עוברים, ואחרי שמחלימים מהמחלה לאפשר למטופלים להביא ילדים בעזרת טיפולים שהם כיום מאוד אפקטיביים, בייחוד בקרב ילדים".

פרופ' לוננפלד מסביר כי כאשר זוג אינו מצליח להיכנס להיריון, לעתים קיימת נטייה לחשוב כי הבעיה מקורה באישה אולם "כחצי מבעיות הפוריות הן אצל גברים. קשה מאוד לגבר שמאובחנת אצלו בעיית פוריות, זו פגיעה באגו בחלק מהמקרים. זה גם עניין תרבותי. אנחנו מעודדים את הגברים ומסבירים שתחום פוריות הגבר מאוד מפותח במדינת ישראל. אנחנו יכולים לעזור למרבית הגברים, אפילו לגברים שאפילו אין להם תאי זרע".

אולם, מתריע פרופ' לוננפלד "האבחון הוא חלק קריטי בטיפולי הפוריות. אני תמיד ממליץ ללכת בדרך הארוכה לאבחן את הבעיה כדי לתת את הטיפול הספציפי. ברוב המקרים אנחנו יכולים לסייע בעזרת הטכנולוגיות הרבות שיש ברשותנו".

 האבחון הוא חלק קריטי בטיפולי הפוריות. צילום: Shutterstock

"אף אחד לא ידאג לתושבי הנגב אם לא נדאג לעצמנו"

בית החולים סורוקה מעסיק למעלה מ-4,500 עובדים, ובו כ-17 אלף לידות בשנה, עם 5 מחלקות ליולדות, בקצב גדילה של כ-4% לידות בשנה. מדובר בבית חולים מוביל עם מחלקת יולדות מובילה, אך פרופ' לוננפלד מתריע כי למרות התפתחות בית החולים, עדיין חסרות בו מספר אפשרויות - טיפולים כירורגיים תוך רחמיים בעוברים לפני לידתם וחוסר בתשתית לאבחון גנטי לפני השתלת העובר ברחם, כך הורים נאלצים לנסוע לתל אביב או לירושלים כדי לקבל מענה רפואי מתאים.

על עתיד תחום הפוריות והגניקולוגיה אומר פרופ' לוננפלד "אני רואה עתיד מצוין, אבל המדינה צריכה להשקיע ברפואה הציבורית. סל הבריאות במדינת ישראל הוא יפה מאוד, אבל עדיין חסרות תשתיות וכוח אדם, צריך יותר תקנים של אחיות, רופאים ועובדי מנהלה. המענה הרפואי בדרום הוא פחות טוב מאשר במרכז. אף אחד לא ידאג לתושבי הנגב אם לא נדאג לעצמנו. יש אנשים נפלאים בדרום, וצריך לקדם את הבריאות בנגב. אם לא נקבל תמיכה מצד המדינה, עלול להיות לא טוב. אני מאמין גדול בנגב, בתושביה ובראש העיר שלה. כמו הפועל באר שבע, אין סיבה שסורוקה, גם כאן, לא תהיה אלופה".

"להשקיע ברפואה הציבורית" בית החולים סורוקה, צילום: שרון טל

 הריאיון עם פרופ' איתן לוננפלד שודר ב-15.6.18 בתוכנית "המשפיעים בדרום" ברדיו דרום, אותה מגיש שרון טל, כתבנו ב'באר שבע נט'. להאזנה לריאיון המלא: (יעלה בקרוב)

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('873683ed-e874-4f0f-83c5-e78fd6085e16','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,36412,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה