זהו הנושא הבריאותי האינטימי שקורה לכולן, וזה נורמאלי לגמרי

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('aacbd68f-e297-4203-ad55-eb63d179692b','/dyncontent/2024/3/21/f0bff0df-977b-40ad-bfa7-e0143f5efecd.jpg',17661,'רבין 0324 אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('aacbd68f-e297-4203-ad55-eb63d179692b','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7]]);})

תכירו את "הקנדידה" ממנה סובלות נשים רבות. אז איגדנו למענכן את כל השאלות והתשובות הנפוצות בנושא הבריאותי שמטריד נשים בכל רחבי העולם

ד״ר דורית פז, מומחית ברפואת נשים. קרדיט - כללית

הפטריה שלך חזרה? נשים רבות נכנסות למרפאה עם תלונות של גרד או הפרשות, ומספרות שיש להן פטריה. ובאמת: בשליש מהמקרים הגורם לתלונות האלו הוא פטריה.

אז מה זו פטריה?

"פטריה", שבשמה המקצועי נקראת "קנדידה" היא חלק נורמלי מה"פלורה" – מכלול האורגניזמים שמיישב את המעיים שלנו. לאור הקרבה בין פי הטבעת לנרתיק היא קיימת גם בנרתיק באופן טבעי ברבע מהנשים בערך, ולרוב ללא תסמינים. מכאן – נוכחות של קנדידה בנרתיק היא נורמלית, ואינה תוצאה של זיהום או של הדבקה במגע מיני".


אז אם היא שם תמיד, למה שתגרד?

"היא לא תמיד תגרד. התסמינים יופיעו כשתיווצר דלקת, שהיא למעשה הפעלה של מערכת החיסון, בתגובה לקנדידה. באזור הפות היא יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות כמו גרד, אי נוחות, עקצוץ, שריפה, אודם מקומי, חתכים בקפלי העור והריריות. אלו יכולים להביא גם לצריבה במתן שתן, כאב במבואת הנרתיק וכאבים ביחסי מין. מהנרתיק יכולות להיות הפרשות – אך לא תמיד. ואם כן, אלו תהינה ללא ריח, לרוב לבנות או דמויות קוטג', אך יכולות להיות גם מימיות''.


ומה עושים עם זה?

''דלקת על רקע קנדידה לרוב חולפת באמצעות טיפול מתאים, ללא מרשם רופא. עם זאת, ל-10% מהנשים בערך יש נטייה לדלקות חוזרות על רקע קנדידה (מעל 4 בשנה). סיבות לדלקות חוזרות יכולות להיות טיפול אנטיביוטי, סכרת או טיפול תרופתי בסכרת, רמות גבוהות של הורמון אסטרוגן מקומי (על רקע טיפול מקומי), שינויים הורמונליים כמו הריון, רקע של חסר חיסוני, או טיפול מדכא למערכת החיסון. יש כנראה משמעות גם לגנטיקה, ויש נשים עם נטייה לפיתוח דלקות בתגובה לקנדידה באזור הנרתיק והפות. למעשה, לרוב קשה להצביע על גורם ספציפי לנטייה הזו לדלקות חוזרות''.

ואיך אפשר לדעת שקנדידה היא הסיבה לתחושות ולתלונות?

''כשמופיעים התסמינים הדלקתיים, ובתרבית מהנרתיק או בהסתכלות במיקרוסקופ – מזוהה קנדידה - בסבירות גבוהה שהדלקת נובעת מקנדידה''.


ומה לעשות עם זה?

''בתור התחלה – לא לגרד. הגירוד מגביר את הגרד ומחמיר את הדלקת. ניתן להרגיע מקומית את העור עם קומפרסים קרים, ושטיפות מקומיות. בנוסף, הטיפול המקומי בקנדידה בנרות ומשחה אנטיפטרייתיים אינם דורשים מרשם רופא, ואם אכן הגורם לגרד הוא קנדידה, הטיפול לרוב עוזר. יש לציין כי יש מקרים בהם הגורם לדלקת הוא זן של קנדידה שלא מגיב לטיפול ללא מרשם, ודורש התייחסות ספציפית לאחר זיהוי הזן בתרבית מההפרשה הנרתיקית''.

עוד מוסיפה ד"ר פז - "טיפולים אחרים במרשם רופא הם טיפול בכדורים או סוגים אחרים של תרופות שפועלות כנגד מנגנוני הקנדידה. אין שינוי תזונתי, פרוביוטיקה, או שינוי בהרגלים המיניים שהוכחו שמשנים באופן ברור את הנטייה לדלקות חוזרות. אמצעי מניעה שונים לא הוכחו כקשורים באופן מובהק בירידה או בעליה בסיכוי לדלקת על רקע קנדידה, אך יתכן שבאופן אישי – תהיה השפעה לטובה של הפסקת שימוש באמצעי מניעה על הופעת דלקות".


אז אפשר לסכם שקנדידה באזור הפות והנרתיק זה נורמלי?

''אבל עלולה להיות מטרד משמעותי אם כרוכה באירועים חוזרים של דלקות. חשוב להדגיש כי מקרים כאלו דורשים בירור וטיפול – כי לא כל גרד או הפרשות הם תוצאה של קנדידה".

אז אם זה לא קנדידה - למה שיגרד?

''גרד באזור הפות ומבואת הנרתיק יכול לנבוע מסיבות נוספות, כמו מחלות עור מקומיות, דלקת מקומית כתוצאה מגירוי או רגישות העור לחומר שבא איתו במגע, תגובות אלרגיות, יובש על רקע חסר באסטרוגן מסיבות שונות (הנקה, גיל מעבר, אמצעי מניעה הורמונליים), ובמקרים נדירים כאשר הגרד כרוך גם בכאב או שינוי עורי שלא חולף – אף בממאירות. יש מקרים בהם גרד נובע ממסר מוטעה שמשדרים קצות העצבים המקומיים למוח''.


ומה יכול לגרום לשינויים בהפרשות?

''גם לשינויי הפרשות יש סיבות שונות. במקרים רבים שינויים בהפרשות הם נורמליים ומשניים להשפעות הורמונליות של המחזור החודשי. סיבות נוספות לשינויי הפרשות יכולות להיות שינוי בסוגי החיידקים המאכלסים את הנרתיק, מחלות שעוברות ביחסי מין, ושינויים מבניים בצוואר הרחם''.

''אז למי שסובלת מאירועים חוזרים של דלקת מקומית באזור הפות והנרתיק – כדאי להיבדק. הבדיקה תכלול התרשמות ממבנה הפות והנרתיק ומהשינויים העוריים אם יש, מהנרתיק ומצוואר הרחם. יילקח משטח מההפרשות לתרבית בעת שמופיעים התסמינים, ובדיקות נוספות לפי צורך במטרה לשלול גורם אחר לתלונות, שדורש התייחסות. כי אין סיבה להתמודד באופן יומיומי עם תחושת אי נוחות באזור הפות והנרתיק, וחשוב לזכור - לא כל גרד הוא קנדידה, וזיהוי הגורם לתלונות, כמו טיפול מתאים, יאפשרו שיפור משמעותי באיכות החיים''.

הכותבת היא ד"ר דורית פז, רופאת נשים מומחית העוסקת ברפואת לדן ועריה (נרתיק ופות) במחוז דרום כללית, במרכז לרפואה יועצת בשדרות.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('8875b696-ad71-4327-b5f7-18a58f7dbeeb','/dyncontent/2024/3/17/a7a9b135-4a9e-4155-bd24-72abff96bf88.jpg',17627,'מכללה טכנולוגית 0324 אייטם',525,78,true,36412,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('8875b696-ad71-4327-b5f7-18a58f7dbeeb','/dyncontent/2024/3/17/260ec54c-8061-40bc-b317-3feb9c3dde6a.gif',17630,'סמי 0324 אייטם ת',525,78,true,36412,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה