בדיקת קורונה חדשה תגלה תוך דקה חיובי או שלילי

setImageBanner('eb15d627-cc63-4412-beee-81838b998eb1','/dyncontent/2020/5/6/b5df0947-70f5-4445-a238-66a24d249916.gif',10622,'',525,78,false,46251);

חוקרים באוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו בדיקת נשיפה לקורונה בת דקה בלבד. דגימות הנגיף נאספות בבדיקת נשיפה פשוטה או על ידי משטחי גרון ואף

פרופ' גבי סרוסי, סגן למחקר של ראש בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים וחבר סגל ביחידה להנדסת אלקטרואופטיקה באוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתח בדיקת נשיפה, 'ינשופון', לאיתור נשאים של נגיף הקורונה COVID-19 בתוך דקה. הפיתוח מבטיח רמת דיוק גבוהה ומחיר נמוך בצורה משמעותית מכל שיטה קיימת אחרת. אם תאושר לשימוש נרחב, הבדיקה עשויה לסייע לניטור נשאי הנגיף בכניסה למקומות כגון שדות תעופה, מפעלים וחברות גדולות ובכך לעזור למדינות להחזיר את הכלכלה והמשק לפעילות מלאה.

תוצאות מבטיחות של ניסויים קליניים שנערכו בליווי משרד הביטחון על מעל ל- 120 נבדקים בישראל, הוכיחו יותר מ-90% הצלחה של הבדיקה, כאשר הושוותה לתוצאות של בדיקת PCR. המחקר נמשך בימים אלו ובמהלכו ישוו בין דגימות של חולי קורונה לאלה של חולים במחלות אחרות וכן ייבדק האם ניתן לאתר שלבים שונים של ההדבקה בוירוס הקורונה.

"כבר בשלבים ראשונים של הניסויים קיבלנו תוצאות מובהקות על קבוצה משמעותית של נבדקים ובהתאמה גבוהה לסימולציות שביצענו ולתוצאות בדיקת ה-PCR", אמר פרופ' גבי סרוסי. "המחקר נמצא בעיצומו, אנו בשלב של בדיקת הספציפיות עבור וירוס הקורונה לעומת וירוסים אחרים ובדיקה כמותית כדי לנסות ולהעריך את סף הרגישות של המערכת לגילוי כמות הוירוסים על מנת לדעת באיזה שלב בהדבקה נוכל לגלות את הימצאות הנגיף, ולהעריך מתי החולה נכנס לשלב ההחלמה".

setImageBanner('a3349ecd-a4d6-4c82-ab58-cf0dd29e6db1','/dyncontent/2020/5/6/b5df0947-70f5-4445-a238-66a24d249916.gif',10622,'',510,80,false,46252);

 פרופ' גבי סרוסי עם המכשיר

תהליך הבדיקה הוא פשוט מאד: הערכה הזעירה, בגודל כשבעה ס"מ, כוללת פיה וקפסולה שבתוכה שבב אלקטרוני עם מערך צפוף של חיישנים שהונדסו במיוחד עבור מטרה זו. הדגימות מבדיקת הנשיפה נצמדות לחיישנים וכל השבב מועבר למערכת הסורקת את הדגימות ומספקת תשובה תוך 20 שניות מתחילת הסריקה לגבי הימצאות הנגיף. המכשיר מגבה את התוצאות באופן אוטומטי אל מאגר מידע שיכול להיות נגיש עבור הרשויות, כדי להקל על המעקב אחר מסלול הנגיף כמו גם על תיעדוף וטיפול בחולים.

בניגוד לשיטות הביולוגיות הקיימות בהן הבדיקה אורכת מספר שעות עד מספר ימים, ויש צורך בצעדים מורכבים מבחינה לוגיסטית של העברת הדגימות הביולוגיות הרגישות והמידבקות אל מרכזי הבדיקה, השיטה החדשה של אוניברסיטת בן-גוריון הינה פיזיקלית ומאפשרת תוצאה מהירה ביותר במספר צעדים בודדים, פשוטים וזולים יותר. הפיתוח החדש מודד שינויים מזעריים שיוצר נגיף הקורונה על השדה החשמלי במערך הצפוף שעל השבב.

הבדיקה כנראה תוכל לזהות הדבקה בנגיף מספר שעות לאחר קיומה וסימנים ראשונים אף מראים שניתן יהיה לזהות את תת הסוג במשפחת נגיפי הקורונה (לדוגמה, הזן SARS-Cov-2, או COVID-19 ) בנוסף המחיר המוערך לכל בדיקה לא יעלה על 50 דולר, עלות נמוכה באופן משמעותי מבדיקות מעבדה נוכחיות. יתר על כן, כיוון שהבדיקה היא אלקטרו-אופטית ולא ביוכימית, היא אינה רגישה לגורמים סביבתיים שעשויים להשפיע על השיטות הקיימות כיום.

הפיתוח החדש נוצר במסגרת כוח הפעולה המחקרי למלחמה בקורונה שהקים פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון. במסגרת ההקמה מסיטה האוניברסיטה משאבי מחקר לטובת מציאת פתרונות לבעיות השונות שיוצר וירוס הקורונה.

פרופ' סרוסי, מי שפיתח את המערכת החדשה, אמר, "שאלנו את עצמנו, מכיוון שהנגיף מתנהג כמו חלקיק ננומטרי, עם קוטר של כ- 100 ננומטר מבחינת גודלו והתכונות החשמליות שלו, האם נוכל לזהות אותו בעזרת שיטות מעולם הפיזיקה, הפוטוניקה והנדסת החשמל. לשמחתנו, גילינו שהתשובה היא כן. לנגיף זה יש תהודה בתדרים מאד מסוימים, וספקטרוסקופיה רזונטיבית בתדרים אלו ניתן לגלות אותו ביעילות".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



setImageBanner('d2095de0-a94d-4e22-92e5-ca562fb74550','/dyncontent/2020/5/6/b5df0947-70f5-4445-a238-66a24d249916.gif',10622,'',525,78,false,46253);
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה