פרופ' דב בהט, סופר וגיאולוג בעל שם עולמי, הוציא לאור את ספרו "דמוקרטיה דואבת"

$(function(){setImageBanner('b09fd1e3-dfa9-43fa-a4bc-899f14f8242b','/dyncontent/2022/6/27/de782219-77bb-4e00-a3af-f42c8c294a32.jpg',14822,'דיזיין 722 אייטם',525,78,false,33743,'Image','');})

החוקר, הסופר והמשורר פרופ' דב בהט מהיישוב עומר, גיאולוג בעל שם עולמי ופרופסור אמירטוס במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן גוריון, הוציא לאור את ספרו "דמוקרטיה דואבת". לקראת השקת הספר באירוע חגיגי סיפר פרופ' בהט: "בספר הסוריאליזם מתחיל ומסיים את הרומן ואף מבליט את האירוניה שבמצבנו"

פרופ' דב בהט, תושב עומר, גיאולוג בעל שם עולמי, שבימים אלה הוציא לאור את "דמוקרטיה דואבת" (ארגמן מיטב הוצאה לאור) - רומן מרתק העוסק בסיטואציה בדיונית אך אפשרית שבה קיים ניסיון של הגדולה בחברות הענק בארצות הברית להשתלט על הכלכליות העולמיות. בספרו החדש מתאר דב בהט בלשון חדה מצבים, שאנו עלולים להיקלע אליהם כחברה וכמדינה – במידה ולא נהיה זהירים מספיק לגביהם.

ביום רביעי 29.6 יושק "דמוקרטיה דואבת" באירוע חגיגי שיתקיים החל מהשעה 19:30 בבית הסופר תל אביב בהשתתפות שלמה אברמוביץ' מאגודת הסופרים העבריים, פרופ' דב בהט, יוכי בן דור, יוסף כהן אלרן, פרופ' שמעון פיינשטיין והבעלים של ארגמן מיטב ראובן שבת. בתוכנית האומנותית של האירוע: דברי קריינות מאת דן כנר וקטעי מוזיקליים שתנגן נאונילה, בת זוגתו של בהט. 

דב בהט וספרו דמוקרטיה דואבת, צילום: נאונילה כץ

"הביוגרפיות של בני האדם ושל בעלי החיים הן חיים שהפכו לסיפורים, וזה בדיוק מה שקרה גם לי בספרי החדש", אומר בהט, פרופסור חבר ואב לדני, צבי ויהונתן, שנולדו לו ולאשתו הראשונה חנה שנפטרה בשנת 2002 ממחלת הסרטן. ״שקר הנכבה״, הרומן הפוליטי השני שלו, נמצא בימים אלו בעריכה. מדובר ברפלקציה של 'מהומות לוד' שהתרחשו בשנת 2021, במהלך המבצע הצבאי "שומר חומות".

פרופ' דב בהט: "ב'דמוקרטיה דואבת' הסוריאליזם מתחיל ומסיים את הרומן ואף מבליט את האירוניה שבמצבנו. בשנת 2004 יצאתי לשבתון באוניברסיטת קיוטו שביפן, שם עבדתי על הגהת ספרי האחרון באנגלית על גיאולוגיה. כשסיימתי, עלה בדעתי להיעזר בשפה העברית של המחשב שהבאתי איתי מישראל. אז התחלתי לכתוב בעברית ספרות עברית. שוני זה קשור למותה של אשתי הראשונה חנה, שעד מותה הייתה האישיות הספרותית בבית".

דב בהט, סופר ומשורר, נולד בחיפה ב-4 במרץ 1935. הוא פרופסור אמירטוס במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא סיים תואר שני בגיאולוגיה ובמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. בתום לימודיו עבד במחקר בקבוצת הזכוכית-קרמית בתעשיית קורנינג עבודות זכוכית במדינת ניו-יורק. לאחר שובו לישראל הוא שימש כראש קבוצת המחקר והפיתוח בנושאי זכוכית וקרמיקה, בחברת ישפר"א בתל אביב וכמרצה אורח בבית הספר (החדש) למדע שימושי באוניברסיטה העברית. הוא עבד כחוקר בכיר במכון הישראלי לקרמיקה וסילקטים בקרית הטכניון. ב-1973 הצטרף לסגל המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדרגת פרופסר חבר, ושהה באוניברסיטאות מובילות בחו"ל לתקופות שבתון כפרופסור בתחומו. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור אוניברסיטת בן-גוריון.

דב בהט בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד לנשיא צרפת פרנסואה מיטראן, צילום פרטי

במקביל לעבודתו האקדמית עסק בהט במדע שימושי: כיועץ לכור תעשיות, תל אביב, כיועץ לתמ"ז תעשיות מיכלי זכוכית בירוחם, כיועץ לתעשיות זכוכית פניציה ועוד. אחת מתרומותיו הייתה פיתוח עבור רפא"ל: זכוכית מיוחדת ששימשה כיפה המורכבת בראשו של טיל אוויר-אוויר, לשימוש של חיל האוויר בשנות ה-70. בכך היה בין חלוצי ההייטק הישראלי. באותה תקופה כתב בהט למעלה מ-120 מאמרים מדעיים וטכנולוגיים, המציא פטנטים וכתב שני ספרים מדעיים שבמרכזם תחום המחקר שלו: שבירת מתיחה של סלעים בשדה ובמעבדה.

באותה תקופה התרכזה עבודתו הגיאולוגית במחקר חיזוי רעידות אדמה. "פרופ׳ אבינועם רבינוביץ׳, ד״ר ולדימיר פריד ואני הגענו ביחד למסקנה שלפיה השימוש הקלאסי בסייסמולוגיה לא הצליח לחזות רעידות אדמה וגם לא יצליח בשיטות הקיימות", הוא אומר בגאווה. על הבחירה ללמוד ולהתמקצע דווקא בגיאולוגיה אמר: "כאשר החלטתי ללמוד גיאולוגיה, דחיתי אלטרנטיבות אחרות כמו ביולוגיה וארכיאולוגיה. גיאולוגיה נראתה מתאימה יותר עבורי, כי במידה מסוימת היא מהווה פתח להישענות על מדעים נוספים כמו: פיזיקה, כימיה וביולוגיה. השנים הוכיחו לי שלא טעיתי. לזכוכית הגעתי במקרה ולא ביוזמתי. לאחר שהגעתי לשם, גדל אושרי עלי אדמות, כי זכוכית היא פלא גדול שיש בו יופי נדיר".

מאז יציאתו לגמלאות בשנת 2004 ועד היום הוא צמצם את פעילותו בתחום מדעי האדמה, ומקדיש את רוב זמנו לכתיבת ספרי פרוזה ושירה בעברית. בין השנים 2022-2008 הוא פרסם יותר מ-20 ספרים בשלושה ז'אנרים שונים: רומנים, סיפורים קצרים ושירים. "השירים שלי שונים מאוד משני הז׳אנרים של הפרוזה. רוב ספרי הפרוזה שלי מכילים שכבה דקה של סוריאליזם, בדומה לגופי קרמיקה העטופים בשכבת גלזורה דקה. זאת בשל העובדה שחיינו בישראל סוריאליסטיים במידה לא קטנה".

הוא לא ישכח לעולם כיצד בבוקר של קיץ של 1940, בהיותו בן חמש בלבד, הופצצה קרית חיים מהאוויר על ידי חיל האוויר האיטלקי. "פצצה אחת נפלה על מיכל דלק בריטי, לא רחוק מרחוב ה׳ וכתוצאה מכך הוחשך כל האזור על ידי המוני פתיתי מתכת, חלקיקים זעירים שהאפירו והשחירו את פני השמים. אמי נכנסה בבהלה לחדר שבו שכבתי במיטת התינוקות שלי, חולה באחת ממחלות הילדות. זכור לי היטב המקלט שאליו רצו אחי בנימין ואמי כשאני בזרועותיה. המקלט היה בור עמוק בצורת מלבן בתוך החול, שכנראה נחפר על ידי דחפור קטן. תקרת הבור נתמכה על ראשים של שתי שורות עמודים זקופים, שיצרו את שני קירות המקלט ותמכו בגג המקלט שהיה עשוי מגזעי עץ שכובים, שמעליהם הייתה ערימת חול להגנה מפני הפצצות. לאורך שני הקירות עמדו ספסלי עץ, שעל אחד מהם הושיבה אותי אמי. היא ישבה לצדי והושיבה לידי את אחי בנימין. שניהם ניחמו אותי שזה עוד מעט יעבור. פחדתי לצאת מהמקלט ואחי התגרה בי וקרא לי פחדן. אמי נאלצה לחזור הביתה כדי להמשיך בעבודות הבית, והוא נשאר לשמור עליי במקלט. אבי עבד בחיפה באותו הזמן. לא היה לנו טלפון, אבל היה מי שהרגיע אותו והעביר לידיעתו שאצלנו הכל בסדר בקרית חיים. אז נוסף למשחקי הילדים שלנו משחק חדש: על החולות שהקיפו את בתי השכונה נפל לאיטו 'שלג' מסוג חדש: פתיתי מתכת זעירים שלפני ההפצצה היו קירותיו ותקרתו של מיכל הדלק הבריטי, שחוסל על ידי חיל האוויר האיטלקי. עבורנו הם שימשו תחליף לבולים ועשינו איתם 'החלפות' בינינו".

דב בהט עם אשתו נלי, צילום פרטי

זיכרונותיו של בהט בנוגע להפצצות בישראל המדינה הצעירה נמשכו עם המעבר של משפחתו לדירה צנועה ברחוב בצלאל 26 בחיפה. אז במשך כמה לילות ניסו מטוסים גרמניים לפגוע בבתי הזיקוק ובנמל חיפה. המקלט של המשפחה היה עשוי מספסלים בקומת הקרקע, שהוסתרו על ידי ערימות של שקי חול. בהט: "במהלך הפצצות היו מביני דבר מבין הדיירים שהסבירו לנו מה קורה מסביב. אמנם אנשים אלה היו לבושים בפיג׳מות, אבל הם ידעו להבדיל בין ההתפוצצויות של פצצות האויב לבין רעשי הפגזים שנורו על ידי תותחי הבריטים שהוצבו על הכרמל".

באותה תקופה תפקידו של בהט היה לתלות את החיתולים של אחיו התינוק אמיר, לדאוג לייבושם בשמש ולהורידם מהחבל. הוא העדיף לתלות את החיתולים בגג שהיה בקומה הרביעית משתי סיבות. בהט: "זו הייתה הזדמנות מעולה לעקוב אחרי המתרחש בנמל חיפה כי תמיד היו התפתחויות מרתקות. סיבה שנייה, שהייתה מוגבלת לתקופת הקיץ בלבד, הייתה דינה היפה שגרה גם בקומה השלישית ובדיוק בגיל התבגרותה אהבה לשחק במרפסת כשהיא לבושה בתחתונים בלבד".

בהט התחנך בתנועת הצופים מגיל 15 ועד 21, בדגש על החלוציות שבהתיישבות הקיבוצית. הוא היה מדריך בכיר בשבט המשוטטים בכרמל, הסמוך לבית הספר הריאלי, שאימץ לדרכו את הסיסמה ״הצנע לכת״. כמרכז השבט הוא זכה לעבוד עם יצחק שפירא, מנהל בית הספר הריאלי, ועם אריה כרוך, מייסד תנועת הצופים בישראל. בצבא שירת בנח"ל בתקופת ההכשרות בקיבוץ נווה ים ובקיבוץ עין גב, ואף היה חבר בקיבוץ ראש הנקרה שזכורה לו לטובה.

בהט: "כבר בצופים ידעתי שנועדתי להיות חבר קיבוץ הסמוך לאחד מגבולות המדינה. האמנתי והערצתי את הרעיון הזה כשמימוש חזון זה היה אפשרי, כולל האמונה שלי עד היום שבריאת הקיבוץ היא אולי ההמצאה הגדולה ביותר של החברה הישראלית. חבל שנגמר לה כוח הגרביטציה להמשיך ולממש רעיון זה. אולי בעתיד יחזרו מחלפותיו של הקיבוץ לגודלם הטבעי, ואז זה יהיה עולם גדול".

 

אירוע ההשקה של הספר "דמוקרטיה דואבת" יתקיים ביום רביעי 29.6 החל משעה 19:30 בבית הסופר תל אביב, אליעזר קפלן 6, תל אביב.

הספר דמוקרטיה דואבת מאת דב בהט, צילום יח"צ

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('d424fa13-6903-4d90-b68c-dc5f033cf1da','/dyncontent/2022/6/22/2fff39e7-059a-4bb4-9681-550c4b075940.gif',14806,'סמי 722 אייטם ת',525,78,false,33745,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה