יום האחות הבינלאומי: "גאה להיות שייכת וגאה בעשייה שלנו יום יום!"

setImageBanner('7378dfed-6ed5-4ac7-9926-4104c6fbeb26','/dyncontent/2020/5/6/b5df0947-70f5-4445-a238-66a24d249916.gif',10622,'',525,78,false,33743);

לכבוד יום האחות הבינלאומי נספר לכם על הזוג נאור מבאר שבע שמהווים דוגמה משפחתית נפלאה לסיוע לקהילה בימי הקורונה. קרן נאור עובדת כאחות מוסמכת בבית החולים סורוקה ורס"ן גיל נאור מפקד על משימת סיוע אזרחי בנפת נגב, ומפרגן לה על עשייתה: "היא נותנת מעצמה ימים ולילות. אני מצדיע לך!"

היום, 12 במאי, מציינים ברחבי העולם את יום האח/ות הבינלאומי בו מצדיעים לאחיות ולאחים שעומלים ללא הפסקה לאורך כל ימות השנה כדי להציל חיים. לכבוד יום זה נספר לכם ב'באר שבע נט' על פעילותה של קרן נאור, אחות מוסמכת מבית החולים סורוקה ונשמע על העשייה שלה ושל בעלה, רס"ן גיל נאור ע' קלאו"ג 252, שמהווים דוגמא משפחתית נפלאה ומודל לחיקוי למתן תרומה וסיוע לקהילה במיוחד בתקופת נגיף הקורונה.

קרן, בת 42, עובדת כאחות מוסמכת בסורוקה מזה כ-17 שנה ובימים אלו ממש נמצאת בחזית המלחמה בקורונה. קרן מתפקדת במשמרות ארוכות עם ציוד מיגון מלא למתן מענה לחולים המגיעים לבית החולים כמאובחני קורונה. בשגרה קרן עובדת במחלקה פנימית ובשמונה השנים האחרונות מרצה לתלמידי שנה א' במחלקה לסיעוד באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בן זוגה, רס"ן גיל נאור, בן 40, מתפקד כמפקד משימת סיוע אזרחי בנפת נגב מטעם פיקוד הדרום ואוגדה 252. גיל והצוותים מתחתיו מחלקים מזון ותרופות למקבצי דיור, בתי אבות, לתושבי העיר בסיכון ומשפחות מעוטי יכולת. השניים נשואים קרוב ל-15 שנה ולהם שלושה ילדים: צופיה, נויה ואביאל.

גיל וקרן נאור. צילום ביתי

setImageBanner('8240374d-a8c0-4678-a74d-467f897af4dd','/dyncontent/2020/5/6/b5df0947-70f5-4445-a238-66a24d249916.gif',10622,'',510,80,false,33744);

"את המרכז הרפואי סורוקה הכרתי לפני עשרים שנה בערך כשהתחלתי את השירות הלאומי שלי במחלקה פנימית ובטיפול נמרץ לב, הניצוץ של להיות אחות התחיל להתבשל אצלי כבר אז. משנת 98 ועד היום אני אחות בעלת תואר שני עם קורס טיפול נמרץ שעובדת במחלקה פנימית וכבר 17 שנה, מחלקה שהיא בית שני עבורי", מספרת קרן, "עברתי שם חתונה ולידות שמחה וגם עצב וכל יום עיצב אותי למי שאני היום... בשמונה השנים האחרונות אני מלמדת את תחום הסיעוד הפנימי המורכב והקשה כל כך, את אותם צעירים וצעירות שהחליטו להצטרף למקצוע מתוך תחושת שליחות ואחריות לאומית, אני מנסה לשמש עבורם דוגמה ומנסה בכל יום לחשוב איך ללמד אותם חמלה אמיתית של אחות מקצועית ואקדמאית".

ספרו על העשייה שלכם בימים אלו

גיל: "מתחילת הקורונה נרתמתי למאבק ואני מוביל תחתיי צוותים לכל אזור פיקוד דרום במטרה לסייע לאוכלוסיות שונות- בתי אבות, מקבצי דיור, חלוקת מזון לתושבים בסיכון גבוה ושינוע של מארזי מזון של עיריית באר שבע. אנחנו עוסקים במשימות סיוע אזרחי באזור הדרום. ראינו בשטח גם את ההערכה של האנשים, אם אני מביא למשפחה מארז מזון, רואים את החיוך ואמירת התודה שלהם והנשיקה באוויר שהם שולחים- זה עולם ומלואו. מבחינתי 'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו', זה מה שהרגשתי בכל פעם וזה נותן סיפוק להמשיך הלאה".

קרן: "הקורונה טרפה את כל הקלפים, שינתה לנו את השגרה בה היינו רגילים לעבוד, לא היה לנו פשוט גם להתאים את עצמנו למצב מבחינת ההתארגנות עם המשפחה והילדים, שנינו עובדים חיוניים. אבל המטרה העיקרית הייתה לסייע ולהביא נחת למי שנמצא באשפוז או בבתי האבות, אנשים גם בבתי החולים וגם בבתים שלהם היו זקוקים לעזרה הבסיסית ביותר. כאחות ראיתי את הקושי העצום אצל המטופלים, אפילו החיוך מבעד למסיכה שאנחנו כל כך רגילים לתת כמעט ולא מתקיים... אז צריך למצוא דרכים חלופיות להביע רגש וחמלה. הסיפוק שאתה יוצא איתו בסופו של יום הוא עצום, שהצלחת לעשות משהו עבור מישהו אחר. הקורונה עדיין לא מאחורינו אבל אנחנו מסייעים כמה שאפשר".

 גיל וקרן נאור. צילום ביתי

רס"ן גיל סיפר גם על החוויה המשפחתית והאתגרים הזוגיים בתקופת הקורונה. מתחילת המשבר הוא הבין שתורו לזוז הצידה ושמערך הסיוע הרפואי הוא זה שנמצא בחזית המלחמה: "הבנתי שחשוב שאאפשר לרעייתי את השקט הנפשי בבית כדי שתוכל להתמודד עם הקשיים והעומס הפיזי והריגשי במלחמה בקורונה בבית החולים. הייתי יותר עם הילדים בבית וקרן חזרה הביתה לבית מסודר ונקי". הם מספרים שלשניהם הייתה תקופה מאתגרת אבל עשו מה שאפשר כדי להמשיך לעזור, "אנחנו בורג קטן במערכת, צריך להעריך את כל העשייה של הצוותים הרפואיים וכוחות הסיוע האזרחי.  אני מעריך מאוד את עבודתה של קרן אשר נותנת מעצמה ימים ולילות למען בריאות אזרחי ישראל. אני מצדיע לך!".

קרן, מה היית רוצה להגיד לכל האחים והאחיות עמיתייך למקצוע?

"הייתי רוצה להגיד להם שאני גאה בהם וגאה להיות שייכת. כל מי שחבר במקצוע הזה צריך להיות גאה בעשייה גם ביום יום. אנשים אולי חושבים שלפעמים אנחנו מרגישים גיבורים אבל רוב הזמן אנחנו לא. מדובר בעבודה מאוד קשה, עם עומס רב, חשוב שאנשים יבינו את הקושי איתו אנחנו מתמודדים כל הזמן ועוד יותר בתקופת הקורונה. בחרתי להיות אחות ולעסוק בסיעוד ואני מרגישה שבחרתי הכי טוב שאפשר. אנצל את ההזדמנות ואגיד שמי שרוצה ללמוד סיעוד מוזמן להצטרף, עכשיו זה הזמן כי חסר כוח אדם, חסרים אנשים איכותיים שיודעים מה משמעות אהבת האדם והזולת, העבודה לא קלה אבל מספקת".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



setImageBanner('2b76736c-817d-4856-b11b-639145341022','/dyncontent/2020/5/6/b5df0947-70f5-4445-a238-66a24d249916.gif',10622,'',525,78,false,33745);
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה