״אתונה ופיראס זה כמו תל אביב ורמת גן, אתה לא קולט שעברת את הגבול״ - אמרו לי כמה אנשים מביני עניין. וצדקו. ביומו הראשון של הטיול בעקבות הפועל, ביקרתי רק באתונה. העיר תיירותית, אפילו מדיי. אתונה היא לא העיר של קבוצת אולימפיאקוס (שנמצאת בפיראוס) ולכן לא ציפיתי למצוא שם יותר מדיי קשר לכדורגל. מזל שלא ציפיתי.

אם לא באתונה, אז לפחות בנתב״ג קיבלנו אווירת כדורגל. מאוד מוקדם בבוקר, אבל אווירת כדורגל. האב שנמצא בעין הסערה, יעקב בוזגלו, נצפה גם הוא באותה טיסה. בוזגלו האב היה נראה עצבני ומתוח. אבל מצד שני... זאת הפוזה האופיינית לו.

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('cbd6b1d6-62e1-4688-9b85-4ea3056f1615','/dyncontent/2019/11/28/05956719-662f-411e-b1fb-61618867c3e2.jpg',9610,'',510,80,true,33037);},15],[function() {setImageBanner('cbd6b1d6-62e1-4688-9b85-4ea3056f1615','/dyncontent/2020/1/20/470fa316-a806-4e33-b0bb-bb1b5a356e76.jpg',10018,'',510,80,true,33037);},15]]);

האוהדים החלו להיכנס לאווירה כבר בישראל. תמונה באדיבות וסרמיליה

אחרי שבחלקים מהנחיתה חשבתי שאני ז״ל בגלל כיסי אוויר מטורפים - הגענו לארץ המובטחת, לארץ הבוזוקי והצלחות השבורות. אין כמו לקבל חוות דעת מקצועית מנהגי מוניות. אבל הפעם ציפיתי ליותר מדיי. נהג המונית דיבר חצי אנגלית חצי ג׳יבריש וכל מה שהצלחתי לצוד ממנו בנוגע ל״פוטבול״ (כהגדרתו) זה ״אולימפיאקוס לוזר״. הבחור הנחמד אוהד פנאתינייקוס (יריבתה המרה של אולימפיאקוס). בסיום הנסיעה איחל שיפסידו. ״מקווה גם״ עניתי לו בזמן שהוא וויתר לי על 6 יורו מהנסיעה.

העיר אתונה מזכירה במקצת את ישראל. הכיכר המרכזית (סינטגרמה) בכלל דומה למדרחוב העיר העתיקה, וכן, זה כולל גם הומלסים מקבצי נדבות ובאתונה הם משודרגים כי הם גם מוכרים דברים כמו סיגריות ומגבונים. כמובן שאי אפשר לשהות בחו״ל מבלי לאכול אוכל שאין בארץ - במקרה הזה KFC. היה טעים וגורם לתהות מה גרם לרשת הזאת ליפול בישראל בזמנו.

לא - זה לא מדרחוב העיר העתיקה, זו אתונה

השחקנים שוהים כאן כבר מיום שני ומיד אחרי המשחק יטוסו חזרה לישראל. ברק בכר צפוי לעלות בהרכב מעובה על מנת להעביר את ההכרעה לטרנר - בין אם בהפסד מינימלי (רצוי שער חוץ) ובין אם בתיקו או לעשות את הבלתי ייאומן ולנצח.

מחר נגלה האם הקולות של פיראוס באמת מזכירים את חיפה. כל אוהד באר שבע ממוצע יקווה שלא - כי מסמי עופר אנחנו כמעט תמיד חוזרים עם הראש בין הידיים.