על הקמת העיר החרדית בנגב 'כסיף', עיר שתקום סמוך לצומת תל ערד (כחצי שעה נסיעה מבאר שבע) ואותה יאכלסו 80-100 אלף חרדים אנו כבר שומעים מזה שנים מספר.\

להקמת כסיף השפעה מרחיקת לכת על באר שבע. הגירה מסיבית של אוכלוסיית חרדית אל הנגב עשויה להשפיע על אופייה של העיר באר שבע וסביבתה, בשל כמות האוכלוסייה המגוונת שתעבור בה באמצעות תחבורה ציבורית בדרכם לאזורים שונים בארץ. בנוסף, מחסור בתעסוקה באיזורי הפריפריה עשוי למשוך רבים מן המתגוררים ביישוב לחפש תעסוקה בעיר באר שבע ואף להתגורר בה וכתוצאה מכך "לחרד" את השכונות בעיר.

setImageBanner('0cdaec4e-63f8-482b-a902-158f51e3fa04','/dyncontent/2019/11/19/9adac678-7cd6-4dce-9ea5-1aa3ecc2a092.jpg',9488,'',510,80);

מה חושבים המומחים?

על רקע החלטת הממשלה להקים את העיר כסיף בנגב, גורמים רבים הביעו הסתייגות בטענה שהקמתה תיצור מוקד עוני חדש בישראל שימשך לאורך עשורים, וכי החלטת הממשלה היא רעיון לא נכון מבחינה כלכלית, חברתית או לאומית.


עופר זרף, מבעלי קבוצת יסודות איתנים: "כבעלי קבוצת נדל"ן הבונה בכל רחבי הארץ, משלומי בצפון ועד למצפה בדרום, הרעיון של ממשלת ישראל להקים בהשקעה של מיליארדים עיר חרדית גדולה בשם כסיף בנגב המזרחי, האמורה למנות כ-80 אלף תושבים בקירוב, נראה לי על פניו לא נכון, לא כלכלית, לא חברתית ולא לאומית". 

זרף פירט את הסיבות להתנגדותו: "אחת, זוהי הוצאה אדירה שתבוא במישרין על ערי פיתוח אחרות בפריפריה שזקוקות נואשות לסיוע ממשלתי, והיא רק תחליש אותן עוד יותר" הוא טוען. "מה עם ערד? דימונה? ירוחם? מצפה רמון? אופקים? מצפה רמון, לדוגמא, מונה פחות מ-6000 תושבים, 60 שנה לאחר הקמתה ובירוחם אין הרבה יותר. אז איך זה שמדברים כאן על 80 אלף תושבים??

שתיים, איך זה שנערי האוצר, שמחשבים כל אגורה ו"עלות תועלת" של כל פרוייקט ופרוייקט, עצרו במהלך שנים ארוכות את הרחבת כביש הערבה הקטלני או רכבת לאילת מסיבות כלכליות של חוסר כדאיות, ודווקא כאן נשפך תקציב ענק? שלוש, אני לא רואה איך הציבור החרדי, שגם כך חלקו הגדול נאבק איך לגמור את החודש, ינהר בהמוניו למיקום כה נידח בו לרוב רובו לא תהיה פרנסה בהישג יד. לסיכום: רעיון לא נכון, ומוטב שמקבלי ההחלטות יבצעו כמה שיותר מהר "שינוי בדיסקט"!

יהודה הרציג, הבעלים של חברת "הרציג נדל"ן": "כיזם חרדי ותיק, הבונה גם לאוכלוסיה החילונית, גם הדתית לאומית וגם החרדית, אני רואה בהחלטה מוזרה זו לא רק שגיאה כלכלית קשה, אלא גם בורות מוחלטת לגבי צרכיו של הציבור החרדי".

לדבריו: "מדובר באוכלוסיה המבקשת להתגורר, רובה ככולה, במרכז הארץ, ובערים או שכונות הממוקמות במרחק נסיעה קצר למקומות העבודה וכל מערך השירותים שהן צריכות. כך, לדוגמא, הוקמה בהצלחה מודיעין עילית, כך גם ביתר וכך שכונת הר יונה בנצרת עילית".

עוד הוסיף הרציג: "הציבור החרדי בהחלט רוצה ויכול להתגורר בעיר מעורבת בה יגורו גם חילונים ודתיים לאומיים ואיננו זקוק בהכרח לעיר מבודלת משלו. לדוגמא, אם הממשלה הייתה מקדמת התחדשות עירונית כוללת בכל ערי הפריפריה, מטבריה בצפון ועד לקרית גת בדרום, היא היתה משדרגת אותן, מביאה אליהן אוכלוסיות מכל המגזרים, כולל חרדים, אבל גם חילוניים ודתיים לאומיים".

לטענתו: "אני חושש שמה שמסתתר מאחורי החלטה זו של שר השיכון גלנט זה לתפוס שתי ציפורים בבת אחת: גם לקנות את עולמו, כביכול, מול הציבור החרדי, וגם ליצור, לא עלינו, חיץ בין הבדואים המתגוררים באיזור העיר החדשה כסיף. צר לי , אבל העיר החדשה תהיה "פאטה מורגנה במדבר".

חיים מאירוביץ, הבעלים של קבוצת מאירוביץ, מומחה להתחדשות עירונית: "רק במסגרת הרחבת הזכויות לתמא 38 ניתן יהיה לפתור למגזר החרדי חלק נכבד מבעיות הדיור, ולשכן רבבות חרדים בערים ותיקות במרכז הארץ, היכן שיש להם פרנסה בשפע. זה נכון לערים דוגמת בני ברק ופתח תקוה שבהן לבדן קיים פוטנציאל רב ביותר לתמא 38, אבל נכון גם לערים נוספות בגוש דן וסביבותיו. לפלא בעיני מדוע הממשלה זורקת את התמא 38 לפתחן של העיריות, כשלכל עיריה יש מדיניות משלה. זהו פתרון נקודתי, מהיר ויעיל שאיננו כרוך כלל ועיקר בהקמת שכונות גדולות חדשות, לא כל שכן "מבצע לאומי" דוגמת הקמת עיר חדשה במרחק שעות נסיעה ארוכות ממרכז הארץ וכמאמר השיר "ימין ושמאל, רק חול וחול".

בסיור שקיים שר הבינוי והשיכון יואב גלנט בנגב בחודש שעבר התייחס ל"השתלטות הבדואים על שטחים נרחבים בנגב" שלדבריו " יוצרת כאוס בדרום הארץ". גלנט הוסיף ואמר: "אני מודאג מכך וחובתנו לטפל בבעיה. מדינת ישראל צריכה להתוות את ההתיישבות בנגב מתוך נקודת מבט של מניעת השתלטות הבדואים על הנגב וחדירת פלסטינים מדרום הר חברון למרחב".