קיץ 2014 זכור בעיני תושבי באר שבע כמציאות שעתידה עוד לחזור. המציאות הביטחונית הנפיצה החל מחטיפת שלושת הנערים ביהודה ושומרון, בשילוב ירי רקטות מתמשך מרצועת עזה לעבר יישובי הדרום, הביא לפתיחה ביולי 2014 של מבצע "צוק איתן" שנמשך 50 יום.

מטוס ישראלי תוקף בעזה

המבצע החל ב-8 ביולי, 2014, כלל תחילה הפצצות כבדות של חיל האוויר על מטרות טרור ותשתיות שיגור ברצועה, כשבמקביל התמודדה ישראל ובאר שבע בפרט עם ירי רקטות מתמשך וחדירת מחבלים חמושים דרך הים או דרך מנהרות טרור. בעקבות האיומים המתמשכים, ב-17 ביולי נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה במטרה להשמיד את מנהרות הטרור ולהסיר את איום החדירה. הלחימה הקרקעית נמשכה ברצועה עד שהושלמה השמדת המנהרות, כאשר ב-5 לאוגוסט יצאו הכוחות הקרקעיים של צה"ל מהרצועה, כשהמתקפה האווירית עוד נמשכת. לאורך המבצע נעשו מספר ניסיונות להפסקת אש, אך חמאס דחה שוב ושוב את ההצעות, מה שהביא להימשכות הלחימה לאורך 50 ימים עד שהושג הסכם הפסקת אש ב-26 לאוגוסט 2014.

לאורך המבצע ספגה באר שבע יחד עם יישובי הדרום מטחים של אלפי רקטות. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. לוחמי צה"ל תקפו 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה, 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.

לצערנו, נהרגו 67 חיילים ו-5 אזרחים. כמו כן, נפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים.

שנתיים עברו מאז אותו מבצע, הרבה מאורעות קרו מאז ומים רבים עברו מתחת לגשר, אולם אם יש קונצנזוס אחד בין תושבי הדרום, הוא שהמערכה הבאה היא לא שאלה של כן או לא, אלא של מתי. האם אנו מוכנים למערכה הבאה? מה השתנה מאז? ומה צופן לנו העתיד?

אלפי רקטות ישוגרו לעבר ישראל/ צילום AFP

רע״ן עורף באוגדת עזה, סא"ל אמיר בן דוד סיפר ל"באר שבע נט" על הפקת הלקחים מאז צוק איתן, "כמערכת צבאית עשינו מגוון רחב של תחקירים והפקת לקחים, בשיתוף ראשי הרשויות והכוחות האזרחיים והצבאיים, כדי להבין את עיקרי הפערים. לכל הפערים שהועלו גובשה תכנית עבודה מסודרת שתיתן מענה לעורף הישראלי. אחד מהם היה הקמת ענף עורף אוגדתי שאחראי על המרחב האזרחי והצבאי בתחום העורף".

מה זה אומר?

"בשונה מצוק איתן, מפקד האוגדה מלווה על ידי קצין עורף שבקיא בתחום המיגון וחומרים מסוכנים ומסייע לקבלת החלטות הקשורות לעורף הישראלי. החידוש מאז צוק איתן הוא איחוד האחריות על העורף וההתארגנות האזרחית. אם בעבר מפקד חטיבה היה אחראי לתת את המענה לצבא, ונפת האוגדה סיפקה מענה אזרחי, כיום מפקד החטיבה אחראי גם על המרחב האזרחי וגם על המרחב הצבאי. מפקד החטיבה בגזרה הוא זה שמתרגל את הרשויות המקומיות בתרחישי חירום, כך שבזמן אמת יהיה ניתן להתמודד עמם".

רע"ן עורף באוגדת עזה, סא"ל אמיר בן דוד

כיצד האימונים באים לידי ביטוי?   

"בחצי שנה האחרונה עשינו אימון בסימולטור פיקוד העורף מול רשויות במועצה האזורית אשכול, ועשינו מעין תרגיל תחת עינה של המצלמה, כדי להבין את ההתרחשויות בשטח, ולאחר מכן לבצע עליהן תחקיר מעמיק. התרגיל צולם ולאחר הצפייה ובחינת קבלת ההחלטות הופקו לקחים בהתאם".

אימונים בשגרה עובדים, אבל מה קורה במצבים לא שגרתיים?

"אנו מבצעים גם אימונים בהפתעה ליישובים, לדוגמא, ערכנו תרגיל פתע במועצה אזורית שדות נגב. ב-22:00 בלילה ראש הרשות מקבל טלפון והיישוב נכנס לתרגולת מצב חירום. במסגרת התרגיל התושבים חזרו לבתיהם וגילו שאין חשמל, קיבלו מידע על התרעה ביישוב וכך דימינו אירוע מתגלגל. כל האימונים האלה משפרים את המוכנות שלנו ושל האזרחים".

איך באר שבע כעיר מטרופולין מושפעת במצב חירום, האם אתם מסוגלים לתת מענה לעיר כה גדולה?

"לאחרונה התבצע סימולטור בבאר שבע, במטרה לשפר את מערכי החירום. העיר מרושתת במצלמות עם חמ"ל שמתפקד בחירום. באר שבע בצוק איתן עבדה באופן מעולה, הודות לשיתוף הפעולה הפורה עם ההנהגה המקומית למודת הניסיון, וכן מצד שיתוף הפעולה של האזרחים".

מה לגבי מקלטים בבאר שבע? יש בניינים ישנים שאין בקרבתם מרחב מוגן.  

"סוגיית המקלטים היא פער ארצי, לא ניתן כיום לתת מענה ב-100% מבחינת מיגון נגד ירי רקטי. לכן חשוב להישאר במרחב פנימי בבית ללא חלונות, ובעת אזעקה לשכב על הרצפה. הנתונים מראים כי אדם ששכב על הרצפה כמעט ולא נפגע במידה ורקטה נפלה מטרים ספורים ממנו. חשוב להישמע להוראות פיקוד העורף".

מה לגבי יכולת ההגנה האווירית? האם כיפת ברזל היחידה שתככב במערכה הבאה או שאנו צפויים להיחשף ליכולות חדשות?

"כיפת ברזל נותנת את המענה הטוב והיעיל ביותר כיום ליירוט רקטות. טובי המוחות בעולם שוקדים על שיפור יכולות היירוט לטווח קצר ובידי הצבא מערכות נוספות ליירוט רקטות לטווחים ארוכים. למרות היכולות של כיפת ברזל, חשוב לציין שבמצב חירום הקשב של האוכלוסייה האזרחית וכניסתם למרחבים מוגנים הוא חשוב עוד יותר, בצוק איתן ההיענות וההתמגנות האזרחית במרחבים מוגנים השפיעה מאוד על כמות הנפגעים".  

יירוט של כיפת ברזל בצוק איתן

דיברנו על היכולות של צה"ל, אבל מה לגבי חמאס? האם אנו מוכנים לעוד מערכה ברצועת עזה?

"אנו צריכים להפסיק להפחיד את עצמנו ויותר להפחיד את האויבים שלנו. צה"ל ערוך ומוכן לטיפול בכל תרחיש, ואנו נערכים כל יום לטיפול בכל אתגר שיציבו מולנו".

האם נידרש לפינויי ישובים במערכה הבאה?

"אנו נערכים בהתאם להחלטות הדרג המדיני, ומתואמים עם הרשויות המקומיות. לאחר צוק איתן שיפרנו את כל נושא הצירים לפעולה בחירום, ונדע לפנות יישובים במידה ונידרש לכך".

כמה העורף האזרחי מסוגל להתמודד עם מערכה נוספת?

"אנו שואפים שמערכות יהיו קצרות ככל האפשר, כך שהשגרה האזרחית לא תושפע. אורך המערכה הוא עניין מדיני של מתי ובאיזה שלב לעצור. העורף הפגין אורח רוח רב בצוק איתן מה שאפשר לנהל נכון את המערכה".

מה השתפר מאז צוק איתן מבחינת ההגנה על העורף הישראלי?

"היום אנו נמצאים במקום אחר לגמרי לעומת צוק איתן. עשינו הפקת לקחים משמעותית ביותר בשנתיים האחרונות. לאחר הלחימה ראינו שינוי במדיניות החינוך וגם בהתנהגות הציבור, אנו דואגים לבצע תיאום ציפיות בין שגרה לחירום, פעילויות הדרכה והסברה. החודש אנו יוצאים ב'חודש עורף לאומי' כדי לשפר את רמת המוכנות".

ניכנס למערכה גדולה יותר. צילום באדיבות דובר צה"ל

חשוב לציין כי צה"ל נמצא בתהליך ארוך טווח לשיפור מוכנות העורף יחד עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. עם זאת, לכל אזרח יש אחריות אישית להכיר את הסביבה שלו ולתרגל את המוכנות האישית שלו למצב חירום. העורף הישראלי הוא בין המשתנים המושפעים ביותר במצב חירום, אולם חשוב להבין גם את מה שקורה בשטח.

סגן ינון גהדסי, קצין המבצעים של החטיבה הצפונית באוגדת עזה מספר על המוכנות של צה"ל למערכה הבאה, ''אנחנו נמצאים כיום בשנתיים השקטות ביותר בגזרת רצועת עזה, אמנם יש מקרים בודדים של 'פרש תורכי' של סוררים שחוצים את הגדר אבל אנחנו יודעים להתמודד איתם''.

צה"ל שיפר את מוכנותו מול איום המנהרות? האם מערכות חדשות יכנסו לתוקף?

"ניתן להגיד שצה"ל בהחלט מודע לאפשרות שאנחנו נפגוש באיום המנהרות במערכה הבאה, או בפשיטה אפשרית של חמאס לשטחנו. ניתן להגיד שאנחנו נערכים לכך ומוכנים לכל תרחיש שעלול להתפתח. לא ניתן לפרט לגבי מערכות מנהור לאור סודיות צבאית".

החמאס המשיך להתעצם ברצועה?

"כוחו של חמאס לא נחלש, הוא בהחלט הארגון העיקרי ששולט ברצועה, ניתן לראות את זה באופן שוטף בפעילות הריסון של ארגונים סוררים שמנסים לפעול נגד ישראל ולערער את היציבות. בהחלט רואים בפועל את האחיזה שלהם בשלטון".

קמב"ץ צפונית, סג"ן ינון גדהסי

האם לדעתך המערכה הבאה תהיה גדולה יותר או קטנה יותר מהקודמת?

"זה משהו שלא ניתן לדעת והוא תלוי גורמים רבים, החל מהדברים שאנחנו רואים בשטח על התעצמות חמאס והניסויים שהוא מבצע, אל מול ההיערכות שלנו לכל תרחיש. ההתעצמות הממושכת מעלה סיכוי שהמערכה הבאה תהיה רצינית וגדולה".

מה השתנה מאז צוק איתן מבחינה מבצעית?  

"הפקנו לקחים מאז צוק איתן והטעמנו אותם בשגרת היום שלנו, החל מהחייל הפשוט בעמדה ועד לשיתוף פעולה עם שאר החילות בשגרה ובחירום. עלתה המודעות להמון נושאים מרכזיים, מביטחון מידע, היחשפות כלפי האויב, והתקפות מתוך העורף".

נפגוש שוב במנהרות חמאס. צילום BBC

פרי העבודה של צה"ל מאז צוק איתן בא לידי ביטוי בשקט בגזרה, שנובע מעיסוק יומיומי וחשיבה מעמיקה על הדרך לשמור על בטחון האזרחים. בו זמנית בצה"ל דואגים לשמור על אימונים וכשירות של הכוחות ליום פקודה, עד שידרשו לפעול במערכה הבאה.

מלבד העורף והחזית, יש מי שצופה ורואה את כל מה שמתרחש בגזרה, כוח האיסוף.  אורית בן פורת, בת 20 מבאר שבע, שמשרתת כמפקדת חמ"ל איסוף באוגדת עזה מספרת על הגזרה דרך עיני התצפיתניות שרואות הכל, "להיות תצפיתנית זו שליחות. כולם חושבים שזה רק תפקיד קשה ושוחק, אבל אני רואה אותו בין החשובים ביותר שבנות יכולות לעשות בצבא. ההרגשה הזו שאת תורמת יום יום שעה שעה, ההרגשה הזו שאת שומרת על הבית, זה שווה כל רגע. אני רוצה שהבנות שלי יהיו תצפיתניות".

כיצד מתנהל סדר היום שלכן בחמ"ל?

"אנו עובדות במשמרות בחמ"לים, התפקיד שלנו הוא לצפות במה שקורה על המסך ולהכווין את הכוחות במקרה של אירועים חריגים. זה לא פשוט לראות את כל מה שקורה על המסך, אבל אין כמו תחושת הסיפוק כשמצליחים לסכל אירוע".

ספרי על אירוע חדירה מסוים שהתרחש במשמרת שלך

"לאחרונה חדר מישהו דרך הגדר בזמן החלפת משמרת ובדיוק עשינו תדריך בין משמרות. פתאום אחת התצפיתניות צועקת, "פרש תורכי" (אירוע חדירה), החמ"ל נכנס לכוננות והופך להיות סטרילי, מודיעים לסמב"ץ ומעבירים את המידע למפקדים למעלה. ברגע החדירה מוקפצים כוחות לאתר את החודר ולתפוס אותו".

תצפיתנית בחטמ"ר צפונית, סמל אורית בן פורת

מה השתנה בתפיסה המבצעית בחמ"ל אחרי צוק איתן?

"החמ"ל נהיה הרבה יותר רגיש ומקצועי אחרי צוק איתן. המסרים מועברים לתצפיתניות באופן מקצועי והרבה יותר טוב, דואגים להבין שגיאות ולקחים מכל אירוע ותמיד מוכנות יותר לאירוע הבא".

האם את חושבת שבמערכה הבאה יכולות התצפיתניות ישפיעו על המציאות בשטח?  

"התצפיתניות הן 'העיניים של המדינה', הכוחות רואים רק באופן נקודתי מה שקורה בסמוך אליהם. לעומתם, אנו רואות מה קורה באופן רוחבי ויודעות לתדרך את הכוחות, להעביר מסרים ולספק מידע בזמן אמת. לדוגמא, אנו יכולות להזהיר את הכוחות בשטח מפני מחבל מתקרב. כל הפעולות שלנו בשיתוף עם הכוחות בשטח נעשים במטרה לשמור על גזרה שקטה יותר באופן המקצועי ביותר".

המציאות הביטחונית בישראל אינה פשוטה, כאשר חמאס ממשיך לחפור מנהרות ולהעצים את כוחו, כך שמערכה נוספת היא רק עניין של זמן. מה שבטוח הוא שבפעם הבאה צה"ל יהיה יותר מחושב, יותר מתקדם, ויותר מוכן להתמודד עם העתיד לבוא, החל מהאיומים והאתגרים העומדים בפניו מצד ארגוני הטרור, ועד להגנה טובה ויעילה יותר על העורף הישראלי.