ראיון ללא סוכר: חגית אישה, כבר 25 שנה הגורו של הדיאטות בבאר שבע

$(function(){setImageBanner('274e8239-c11a-454d-af5a-eba6ea49bc58','/dyncontent/2022/6/27/de782219-77bb-4e00-a3af-f42c8c294a32.jpg',14822,'דיזיין 722 אייטם',525,78,false,33920,'Image','');})

בשנת 2022 אנחנו עדים לכך, שצץ לנו כל פעם גורו דיאטות חדש עם פתרון קוסמי איך אפשר לרדת במשקל וליהנות מהדרך, אוגר אחריו כחלילן מהמלין, אנשים שמאמינים שהבשורה לשינוי היא ממנו. חגית אישה, כבר 25 שנה עם ותק למהדרין, בעלת התואר ולא בכדי 'הגורו לענייני דיאטות של באר שבע', שאף אחד גם לא יכול לקחת ממנה את הכתר, כי יש לה הוכחות ביצוע בנוסף לאהבתה למקצוע - רזומה של הצלחות ושינויים אצל כמעט כל בית שני בעיר, ומעבר לה.
אז היום היא חוגגת 52 שנים, תגידו מזל טוב, שחצי יובל מהן היא על תקן דיאטנית קלינית (משנת 1997 ועד היום), שהשם שלה כבר מופץ מפה לאוזן כשחושבים שהגיע הזמן להשיל מהמשקל, או כמו שחגית מתארת: כנון דיאט, שמצטרפים אליה לקבוצה ויוצאים ממנה רזים יותר, גם אם הדרך קשה. וחגית היא קשה בדרישות שלה, אבל חלילה לא קשוחה. אולי קצת כשהיא פורטת את זעמה ברשתות החברתיות בפוסטים ללא פילטרים על כל חוסר צדק וצביעות, שמעיפים לה את הסעיף. ויש לה הרבה.

צילום: פרטי

חגית אישה התחילה את הקריירה שלה כשסיימה את לימודי התואר בביוכימיה ותזונת האדם, סיום לימודי הנחיית קבוצות והסמכת משרד הבריאות. באותו זמן, חברת ילדותה הטובה, טליק גווילי, פתחה לה קבוצה של נשים מחייה, שהפכה במהרה לקבוצות, במקביל לעבודה שלה כדיאטנית בקופת החולים. התוצאות והשם שעבר מבית לבית,  לא איחרו להגיע, והקליניקה הפרטית של חגית גדלה והתרחבה בשיטת החבר מביא חברה, ומאז היא מודה ושמחה על הלא ברור מאליו.

מהי נקודת ההצלחה שלך?

"אני לא מודדת הצלחות או אי הצלחות דרך נקודות בודדות, שזו גם התפיסה המקצועית שלי שאני משתדלת להעביר למטופלים. הצלחה היא מגמה והיא מצטברת, מורכבת מאוסף של רגעים שבתוכם קיימים גם רגעים מאכזבים, קשים וכו'. בקריירה שלי אני חווה ברוב הזמן התרגשות משינויים גדולים שאנשים חווים שהם הרבה מעבר לנראות, התחושה המרגשת בכל יום מחדש שכל כך הרבה מטופלים בוחרים בי ללוות אותם כבר כל כך הרבה שנים, הידיעה שאני אוהבת את העבודה שלי ואין בי צורך תמידי להסבה מקצועית ועוד".

במה שונה התפיסה שלך משל אנשי מקצוע אחרים?

"אני מאמינה שהשינוי הוא לא רק במה אנחנו אוכלים, כי מה בריא ומה לא כמעט כולנו יודעים. התהליך שאני מאמינה בו מוגדר כנון דיאט. מציאת הלמה ואיך וכמה אנחנו אוכלים ומה התפקיד של האוכל בחיינו. באוכלוסייה נהוג לקרוא לזה אכילה רגשית. רק כשנלמד למצוא את ההתניות והחיבורים לאוכל ונצליח לפרק אותם, יגיע השינוי האמיתי והמשקל ינשור מעצמו. "

ספרי לי על מקרה כזה של שינוי שהוא לא נראות?

"יש המון. למשל, מקרה אחד של בחור מקסים ששנים הסתתר תחת עודף משקל של חמישים ק"ג. בסוף התהליך, כשהשיל את מעטפות השומן שהגנו עליו, הוא העז לצאת מהארון ולחיות את חייו האמתיים".

איך זה קורה?

"מעטפות ההגנה, האכילה מהתסכול שנבעו גם מהחשש שידעו, שהוא יתמודד עם הזהות האמיתית שלו התקלפו והביטחון שלו מול עצמו גרם לו להעז לעמוד חשוף ולהיחשף גם במי שהוא".

חגית לא חושבת שהיא קשוחה במהות שלה, גם אם יש כאלו שיגידו שכן. היא פשוט אוהבת את המקצוע שלה ולא מוותרת עד שיש תוצאות, כי היא יודעת שההצלחה שלה זה האושר של האחר "לא חושבת שאני קשוחה, אני משקפת" מסבירה "כולנו, כל אחד במקומות בהם הוא מוותר לעצמו עושים רציונליזציה לוויתורים שלנו. ההשמנה מאד ידועה ככזאת. לא נורא שטעמתי, אני אשלוט מיד בסוף החג או אכלתי כי הילדים אכלו וכו'. התפקיד שלי הוא לשקף להם את הוויתורים לעצמם ולמצוא איתם תחליפים התנהגותיים ומחשבתיים. זה קצת לפרמט הקלטות שטבועות בהם ולהקליט מחדש. אם אני לא אשקף להם ואני אוותר להם במקומות שהם ממילא מוותרים לעצמם, מה בעצם התפקיד שלי?"

מה השתנה בתפיסה המקצועית בעשורים האלו מאז שהתחלת?

"ההבנה שההשפעה הפסיכולוגית גדולה יותר מההשפעה התזונתית וגם הנכונות של אנשים ורמת המודעות לתזונה שעלו משמעותית עד לפתיחות לעבור תהליכי עומק גדולים יותר. באופן פרדוקסלי ,ככל שעולם השפע גדל, שכיחות ההשמנה עלתה ואיתה ההתגייסות של האנשים לשנות ולהשתנות עלו"

מה היכולת שלך לגרום למטופל שהוא מצליח להשיל ממשקלו ומשנה חיים?

"נקודת המוצא היא שכל מי שחייג אליי לברר מה אני מציעה רוצה. רק שרמת הרצון שלנו מחולקת לשניים. הרצון מהראש (יודעת שאני צריכה לרזות) והרצון מהנשמה (מטרת על ברורה). במקביל לזה ההחלטה תקרה אותו הדבר. מי שמגיע עם רצון ברור מהנשמה כבר קיבל החלטה. אלו שמגיעים עם רצון מהראש, הם אלו שצרכים לעבור תהליך של חיפוש אחרי היעד שיהווה את המקור למוטיבציה הפנימית. במיפוי מעגל החיים, אנחנו מוצאים יחד את מטרת העל ברוב המקרים. לעתים נדירות יתכן ולא נמצא מטרה ולכן התהליך יהיה קשה יותר עד לכדי וויתור עליו וחזרה מיד כשהאדם ימצא אותה."

 צילום: פרטי

קרה פעם ששמנת?

"בהחלט. בתום הסגר השני מצאתי את עצמי עם כמה ק"ג שהתווספו. החופש בבית וכמות הפיתויים, בדיוק חגגתי חמישים שזה גם שינויי גיל, הירידה בתנועתיות כל אלו גרמו לעליה. מיד בתום הסגר השני בהחלטה מהירה דאגתי לחזור לתזונה הרגילה שלי והם ירדו באותה מהירות בה הם עלו. מה זה מלמד? שגם נשים רזות כשהן לא בשליטה עולות וגם נשים לא רזות יכולות לרזות. וזה גם מלמד שמותר לפעמים לשלוח חמלה לגוף, לתת לתקופה לעבור ואז להשיג את המטרה."

מה חשוב לך לשנות באנשים שפונים אלייך?

"אני לא משנה. הם משנים ומשתנים. הכי חשוב לי שהם יזכרו שהם העוגן של עצמם, הם מרכז מעגל החיים שלהם והם חשובים בדיוק כמו הילדים, בן הזוג, הקריירה וכו'. כשאנחנו לומדים למקם את עצמנו במקביל לכל פלח שכזה אנחנו מצליחים לתת לעצמנו את מה שדרוש לשינוי הזה. פה אגב אני רואה עד כמה לנשים קשה יותר לעשות את השינוי הזה ועד כמה גברים מאומנים בזה יותר. דרושה כאן עבודה לשינוי רחב מאד בתפיסה שנשים תופסות את עצמן".

תתארי לי מה נשים חוות מהירידה במשקל?

"אני מדגישה תמיד שהנראות שלשמה רובן מתחילות את התהליך היא שינוי קטן ביחס לשינויים שהן חוות באמת. השינויים העיקריים הם כמובן בריאות פיזית ואיתה הבריאות הרגשית. כשאנחנו מתעוררות בבוקר ומרגישות בנוח עם עצמנו אנחנו מעזות יותר. נשים הופכות לאסרטיביות, שלוות, חיוניות וכו'".

ואיך הקורונה השפיעה על הילדים ובני הנוער?

אנחנו רואים עלייה חדה מאד בשכיחות ההשמנה והפרעות האכילה. הפרעות האכילה מלוות בדיכאון, חרדות ופגיעות עצמיות. משיח עם בני הנוער אצלי חוזר על עצמו עניין הישיבה שנתיים מול מצלמה מול בני הכיתה כשבשגרה הם יושבים עם הגב לילדים. המצלמה שמולם הבליטה לעצמם את שינויי הגוף שממילא קשה להם לקבל אותם ותחושת המבטים של החברים על השינויים שהם חווים בגיל בו ממילא יש ירידה בדימוי העצמי גרמה לשינויים משמעותיים באכילה. לאלו התווספו החרדות. הבדידות, החשש מהעתיד. זה גיל שבו ילדים אמורים לצאת מהבית לפעמים עם טריקת דלת ולקבל ליטוף מהמורות. הם נשארו בבתים חלק גדול מהזמן עם עצמם בחדרים. אז או שהם העסיקו את עצמם באכילה לא נשלטת או שהם הרעיבו את עצמם בצורה לא נשלטת."

כשאני מציגה בפני חגית את דעתי, שנוסף לדיאטות ושינויי חיים - הפכה למעיין אושיית רשת, בפייסבוק בעיקר, שרושמת פוסטים כועסים, ציניים, מצחיקים, מוגזמים לעתים או עצבניים על כל נושא שמעלה לה את הוריד הבולט, היא תודה שזו היא: מקיאה את מה שבתוכה ולא משנה לה אם תאהבו או לא, זה היומן האישי שלה לפריקת מתחים פנימיים. כי יש מי שקורא ובכל זאת אוהב כל מילה. תתפלאו.

מה מכעיס אותך באמת?

"מכעיסים אותי הרבה דברים. בראשם צביעות, חוסר יושרה ושינוי תפיסות אמונות ועמדות אישיות רק כי הן לא מותאמות לפוזיציה של מי שמאמין בהם. באני מאמין שלי למשל, אם אני בעד דמוקרטיה אני בעדה תמיד ולא רק כשהשלטון הפוך מדעתי וכו''. זה הכל תחת ההגדרה חוסר יושרה עצמית. אנחנו קצת לפני יום הזיכרון. לפני שלושה עשורים אחי שנהרג בפעילות מבצעית חיבר אותי לאדמה הזאת בקשר דם. המדינה שלי חשובה לי, יקרה לי, מרגשת אותי והפוליטיקה היא חלק ממנה לטוב ולרע והיא חלק ענק ממני. הפייסבוק הוא היומן האישי שלי שבו אני פורקת מחשבות".

את חוגגת  היום 52. - מה את מאחלת לעצמך?

"להמשיך לצמוח עם הבת שלי והמשפחה הנפלאה שלי, לנצח מכשולים שהם חלק מחיינו, לגייס אנרגיות להגשים חלום ישן, להמשיך להתרגש מהחום והאהבה שאני זוכה להם מידי יום ונחושה מתמיד לפגוש לי איש אחד לאהבה אחת עם יכולת וורבאלית מהפנטת, זרוע מחבקת ויד מושטת".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('de522333-4cb5-4b26-8ad7-91d53ee98616','/dyncontent/2022/6/22/2fff39e7-059a-4bb4-9681-550c4b075940.gif',14806,'סמי 722 אייטם ת',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה