הזוג שעזב את ההיי-טק בשביל להביא את הטעם של הודו לבאר שבע

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('6fb4440b-5eed-4e05-911b-975e4a24ca7a','/dyncontent/2024/2/7/afde2dd9-10e4-4264-bf89-b9a4f2dab42d.jpg',17457,'קייט 2024 אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('6fb4440b-5eed-4e05-911b-975e4a24ca7a','/dyncontent/2024/2/12/182c72f8-f681-49a4-8822-525ebd2cbe85.jpg',16961,'ינאי 0923 אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7]]);})

הם הכירו ב-ICQ והספיקו לגור בהודו ובאמריקה. לפני 3 שנים אננד השף המוכשר של הדלהי ביסטרו עזב את חברת ההייטק שהקים בארה"ב וטס עם אשתו אסתר המנהלת של הבומבי-סטור, בחזרה לעיר שבה גדלה, באר שבע. כיום הם מחזיקים בחנות תבלינים ומסעדה הודיים בשוק העירוני, קבוצות רכישה בכל הארץ ומחפשים אחר הפרויקט הבא 

קרדיט: מתן זמיר

לדלהי ביסטרו הגעתי ביום שישי קריר, אך האווירה במקום הייתה כרגיל חמימה וביתית. במקום התרוצצו שלושת הבנות של בעלי המקום, באותו הזמן לקוחות קבועים ניהלו שיחות חברותיות עם הצוות. מיד שניגשתי לדלפק פנה אליי באנגלית אננד ושאל מה ארצה לאכול. למרות השפה כאן לא מדובר בשאלה אמריקאית, באמת ישמחו להכין לכם כל מנה הודית שתבקשו, גם אם היא לא מופיעה באחד מעשרת העמודים בתפריט. "כל יום אנחנו מפתחים מנות חדשות ומעניינות. זה אננד בעלי, הוא אוהב לבשל אוכל מכל התחומים. לא ספרתי כמה מנות יש לנו בתפריט, אנחנו מוסיפים מנות כל הזמן. זאת אומרת שגם אם לקוח יגיע ויגיד לו אוקיי, אני אוהב את המנה הזאת הוא יקבל, במיוחד אם כל המצרכים קיימים." אסתר הצד העסקי יותר בזוג שמנהל את המקום מספרת לי, בזמן שבעלה מגיש לי המבורגר הודי צמחוני, מנה שפיתח היום לראשונה.

הדרך הכי טובה לתאר את האוכל במקום זה אותנטי וטעים בלי התחכמויות. סירים ענקיים ומהבילים מלאים בכל טוב עומדים בגב המסעדה בזמן שבדלפק תמצא מגוון של סלטים ומטוגנים לבחור ביניהם. הלהיטים היו הקארי עוף שמתובל בנדיבות ומלא בטעמים עמוקים שרק בישול ארוך ומאפס יכול לייצר והסמוסה (מאפה ממולא תפו"א ומטוגן) עם המטבלים המעולים שבאים לצידו. גם אסור לוותר על הלאסי בצד, משקה יוגורט מתקתק-חמצמץ שמכינים במקום. קשה לטעות כאן, אפילו האורז שמבושל עם תבלינים שלמים מככב כאן.

אבל החלק הכי טוב זה המחירים. מנת קארי מפרגנת תעלה כאן בין 35-45₪,  עבור סמוסה תתבקשו לשלם 10₪ בלבד ואם אתם באים רעבים אני ממליץ על העסקית, 60₪ ותקבלו – רוטי, קארי, דאל, אורז, סלט, חמוצים ומשקה לאסי מפנק.

קרדיט: מתן זמיר

אז איך בעצם הגעתם להקים פה מסעדה?

"אני גדלתי בהודו, עליתי עם ההורים שלי לכאן בשנת 91. אנחנו הכרנו בכלל באייסיקיו לפני 15 שנה, יש לי קרובי משפחה שם וראיתי אותו בכל שנה. נהנינו קצת, המשכנו באונליין ומשם הכול המשיך... הוא וחבר שלו פתחו חברה למחזור חומרים אלקטרוניים בארצות הברית, אז היינו שם 5 שנים בערך. לפני שלוש שנים בערך הגענו לארץ ופתחנו מרכול בשם בומבי סטור.

מרוב שהיינו פה כל היום, כל פעם חיפשנו מה לאכול - פעם אחת פלאפל, פעם אחת עם חברים. אבל נמאס להגיע בערב לבית להביא ולחמם במיקרו. ואז הוא אומר תקשיבי, אם נראה לי שזה פוטנציאל לפתוח מסעדה, זה בדיוק פה במקום הזה. היה צפוי סגר לקראת פסח והוא היה בחול, אני מתקשרת אליו - תקשיב, יש את המקום הזה, רוצה לנסות? הוא אומר כן סבבה, יאללה אני סוגרת את המקום כרגע זמנית. זה היה הגיוני, כי אנחנו אנשים שאוהבים לטייל בכל העולם וגם פודיז שאוהבים לאכול ולטעום הכול, בעיקר בשווקים כי זה החלק הכי אוטנטי שתמצא בכל מקום."

אז גם המרכיבים שלכם מגיעים מהשוק?

"כל האוכל במקום הזה מגיע טרי מהשוק, חוץ מהקטניות ההודיות והצמחים שקשה להשיג בארץ, שזה מהמרכול שלי."

מרכול בומביי סטור. קרדיט: מתן זמיר

אבל לא הכול היה כל כך קל ופשוט מתחילת הדרך, המרכול נפתח חצי שנה לפני הקורונה והזוג מצא את עצמו עם סחורה ועסק חדש מול הסגרים. "זה היה קטסטרופה, היינו סגורים חודשיים ראשונים. זה נפילה לעסק חדש, כי קודם כל מה שעשינו עד פברואר זה לחסל את כל הסחורה של הבעלים הקודמים, אז עשיתי הזמנה של כל הדברים, כל המוצרים הכשרים לחג, כאילו זה היה פשוט הזמנה ראשונית שלנו ואיך שהיא הגיע הכול עצר" אבל אננד ואסתר הם לא מסוג האנשים שפשוט מוותר ויושב בבית. "אנחנו פשוט יצאנו שנינו ברגליים לכל האוניברסיטאות בארץ. התחלנו להקים קבוצות רכישה ואז פתחנו להם גם את המסעדה לפני 3 חודשים. יש לי קבוצת רכישה לכל האזורים מאילת  עד ירושלים, מגיעים אפילו לשורש, ירוחם וכל מיני קיבוצים"

אך למרות העבודה  שהשקיעו, יש כל הזמן אתגרים חדשים. עסקי המסעדנות הם קשים ודורסניים, רוב המסעדות שנפתחות בארץ נסגרות תוך שנתיים. בנוסף לניהול העסק, צריך להתמודד עם התשלומים למדינה, לעירייה ובמקרה הזה אפילו דמי-ניהול לחברת "מרחבים" שמנהלת את השוק. אסתר משתפת אותי בקשיים ובמאמצים "ניסינו שתגיע תנועה גם בערב, אבל הקהל הסטודנטיאלי שהם עיקר הלקוחות שלנו, לצד מי שביקר בהודו ועובדים שמכירים את האוכל ההודי- מפחד להגיע בערב לשוק העירוני. תראה, יום שישי היום ועדיין השוק רדום, בגלל ששוב אנשים מפחדים לצאת אחרי המקרים שהיו פה עכשיו בשבוע האחרון. גם במהלך השבוע, רוב התנועה זה בעיקר באזור של הירקות והדגים ושל הבשר, יוצא שהשוק פעיל באזור השני."

מה את חושבת שחסר פה בעצם?

"צריך בוא נגיד, איזשהו תנופה מצד עיריית באר- שבע, כי אי אפשר לעשות את זה לבד. יש לי שמה עסק שהוא 40 מ' של מרכול, הוספתי עוד 40 מ' בישולים וזה יוצר משהו גדול יותר ביחד. העסק מביא לכאן קהל שלא שייך לאזור של השוק. זאת אומרת, אני מנסה למשוך קהל עם מלא פרסום באתר האינטרנט ובעמודי הפייסבוק והאינסטגרם, אבל זה מאוד קשה, עסק אחד של אוכל לא יעבוד. צריך שנהיה שורה של כמה עסקים כמו במחנה יהודה, כמו בכל קבוצה. אבל צריך להבין, אנחנו 182 מסעדנים בתוך העיר באר שבע, שכל אחד שואל את השני על מקום מסוים, מה קורה אם נגיע לפה? ניסיתי להביא פה המון המון דברים אבל העסקים לא רוצים לבוא יקר כאן מאוד, וללקוחות קשה להגיע לכאן בשעות הערב ומפחיד להיכנס אז אנשים פשוט לא באים."

מה אם האירועים שהיו בשוק? נניח אני זוכר את המסיבה שעשו כאן לא מזמן, זה עזר?

"כולם יגיעו, ייהנו וילכו, זה נקודתי, אלא אם כן יעשו פה משהו באופן קבוע אחת לשבוע. איזשהו מסיבת רחוב ושוק לילה, שכולם בטוחים, יש שמירה ויש הכול. אנשים יבואו, ינהרו. הדבר הכי חשוב זה א' - הורדת הארנונה. אני משלמת על 40 מ' כ-2,500 שקל, זה מחירים אסטרונומיים וזה משהו שדיברתי כאן עם הנהלת השוק אבל הם לא יכולים לעשות עם זה כלום. בעזרת ה', אני כן מתכננת לקבוע פגישה עם ראש העיר לטפל בנושא הזה כי אני רואה שהמטרה שלהם זה כן להביא עסקים לשוק. אז למה יש רצון ויש תהליכים שצריך לבצע כדי להגיע לזה ואני לא רואה שמבצעים פה תהליכים? אני, יש לי פה הסכם עד דצמבר, אז יכול להיות שאני פשוט מחפשת מיקום יותר טוב לסטודנטים, כי זה הקהל שלי ואני יכולה לעבוד איתם המון."

חשוב לציין, ממש בחודש שעבר חברת "חופרי ר. אבו קוש בע"מ"  זכתה במכרז של חברת יעדים לשיפוץ וחידוש השוק העירוני של באר שבע. תקציב השיפוץ עומד על שישים מיליון ש"ח, שיתוקצבו ע"י עיריית באר שבע והמשרד לפיתוח הנגב, הגליל והפריפריה. אדריכלית הפרויקט מיכל טורנר, שעבדה גם על שיפוץ פארק הסופרים כתבה: "השוק נבנה בעיקרו בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, בשיטות בנייה התואמות לתקופה ומאז שלא בוצע שינוי משמעותי פרט להחלפת גגות השוק. הרצון הוא לשדרג השוק באופן אינטנסיבי והפיכתו לשוק מודרני תוך שמירה על הייחודיות האותנטיות של השוק הקיים ופעילותו המסחרית במרחב."

למרות שמדובר בפרויקט חיובי ולמרות שפעילות השוק לא אמורה להיפסק, בעלי עסקים כמו אסתר ואננד עלולים לסבול מירידה בהכנסות לתקופה. זאת בנוסף לכך שאין שום התחייבות שהפרויקט יחזיר את הקהל לשוק.

הדמיה לתוכנית השיפוץ. קרדיט: צורנמל-טורנר אדריכלות (ע"פ סעיף 27א')

לסיכום, מה הפרויקט הבא?

"ייבוא ישירות מהודו, כבר מילאנו טפסים רק מחכים לאישור הסופי ומתחילים להריץ את זה בחודש הבא בעזרת ה'. יש יבוא, ויש 10 פרויקטים במגירה, כל פעם שולפים אחד. אנחנו קוראים הרבה מאמרים, לומדים הרבה דברים. וכל פעם שפרויקט אחד מתחיל להתעורר מכניסים לו חיים''.

''אבל יש הרבה עבודה, בתקופה הזאת שאנחנו עצמאים אתה עושה הכל, מחשבונות ועד לנפות ואז אתה חוזר הביתה בערב ויש משמרת שנייה, משמרת לא נגמרת עד 12 בלילה, בעלי אפילו קם ב5 כדי שיהיה לו זמן לקרוא מאמרים. ככה זה, 5 שנים צריך לעבוד קשה להקים, להקים, להקים ואז מתחילים לנוח."

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('ea633265-5448-49d2-a724-fc50bd4f4a93','/dyncontent/2024/2/15/eb6dd792-4de7-4b82-aa22-e1b9ea25b93e.jpg',17508,'טובול0224 אייטם',525,78,true,33922,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('ea633265-5448-49d2-a724-fc50bd4f4a93','/dyncontent/2024/2/13/7362b864-cc10-40c0-b2e8-a5475e0fead2.jpg',17433,'טימור 0224 איטם',525,78,true,33922,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה