היינו אדם שנקלע לחוב כספי ונדרש לקחת הלוואה על מנת להסתדר כלכלית מחדש אוסרת התורה על הלווה לקחת ריבית בעבור הסכום שנתן .
לכאורה היה ניתן לומר, שבמידה ושני הצדדים מסכימים לעניין זה, אז כן הייתה אפשרות שהלווה יקבל סכום גבוה יותר עבור עזרתו הכספית, אך למעשה , אוסרת התורה זאת מכל וכל.

טעם הדבר הוא מפני שעצם ניצול המצב של השני על מנת להרוויח כסף הוא לא הוגן ונכון, מאחר ואז לא תיחשב מתן ההלוואה כעזרה לדורש, אלא כאופציה לרווח כלכלי, מידת החסד שאמורה להתגלות תתחלף ברצונות אישיים.

אחד מסימני הזהות של עם ישראל הוא מידת הרחמים הטבועה בנו, ולכן הדרך לשמר מידה זו הוא על ידי נתינה ועזרה לזולת, לתת בשביל לתת.

שבת שלום

הרב יעקב סוסי/בית חב"ד