מחקר חדש בן-גוריון חושף: כך התמודדו המגזרים השונים בישראל עם משבר 7 באוקטובר
20.05.25 / 14:35
החוסן האישי והקהילתי גבוה – אך המצוקה הרגשית ניכרת. חרדים דיווחו על רמות מצוקה נמוכות מהשאר, והחוסן הלאומי? לא משמעותי עבורם
כיצד התמודדו חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים עם מתקפת ה-7 באוקטובר ועם הטלטלה החברתית והביטחונית בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"? מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחן את רמות החוסן והמצוקה בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה – ומציג תמונה מורכבת של הפערים, הדמיון והכוחות המלווים את החברה הישראלית בשעת משבר.
המחקר, שנערך על ידי פרופ' אורנה לבינסון-בראון וד"ר תהילה קלעג'י, כלל מדגם ארצי של 1,024 משתתפים ממגזרים שונים. הממצאים מעידים כי כל הקבוצות הפגינו חוסן אישי, משפחתי וקהילתי גבוה – אך במקביל דיווחו על רמות חריגות של מצוקה פסיכולוגית, למעט החברה החרדית שבה נרשמה מצוקה נמוכה משמעותית.
אחד הגורמים המרכזיים להפחתת מצוקה רגשית, כך לפי החוקרות, הוא תחושת הקוהרנטיות – היכולת להבין את המציאות ולתת לה משמעות. גורם חשוב נוסף שהתברר כתורם לרווחה נפשית הוא התקווה, שנמצא כמשאב מגן בכל המגזרים.
עוד נמצא כי החוסן הלאומי – תחושת הביטחון במוסדות המדינה והאמון בהחלטות המנהיגות – היה משמעותי עבור חילונים, מסורתיים ודתיים, אך לא עבור חרדים. בקרב הציבור החרדי ניכרה הישענות גבוהה יותר על תמיכה קהילתית ודתית כבסיס להתמודדות, ולא על המדינה.
לדברי ד"ר קלעג'י, "בקהילות קולקטיביסטיות כמו החרדית והדתית, רשתות תמיכה חברתיות וערכים משותפים מחליפים את התלות במוסדות המדינה ומספקים תחושת שייכות וביטחון".
פרופ' לבינסון-בראון הוסיפה כי "למרות ההבדלים, קיימים מנגנוני התמודדות משותפים בין הקבוצות – דבר המעיד כי גם בחברה כה מגוונת, ניתן לבסס מדיניות אחידה לחיזוק החוסן הלאומי והאישי, בהתאמות תרבותיות נדרשות".
הממצאים מספקים כלים חשובים להבנת השפעת משברים על החברה הישראלית ויכולים לשמש בסיס לפיתוח מדיניות מותאמת להפחתת מצוקה בעתות חירום.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
