"צריך לחסן ילדים מרצון ולא מכפייה"

$(function(){setImageBanner('6fff80a9-0222-49c7-8e80-ec533c8fd64d','/dyncontent/2021/11/30/f3db6c97-48e5-4e0c-9cbb-c844ac948e03.jpg',13847,'',525,78,false,36411);})

מדינת ישראל צפויה להתחיל לחסן ילדים בגילאי 5-11 נגד הקורונה כבר בימים הקרובים, זה מה שיש לפרופ' רבקה כרמי לומר בנושא

פרופ' רבקה כרמי. צילום: דני מכליס. אוניברסיטת בן גוריון

מדינת ישראל צפויה להתחיל לחסן ילדים בגילאי 5-11 נגד הקורונה כבר בימים הקרובים, אז רגע לפני שמבצע החיסונים מתחיל שוחחנו עם פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, רופאת ילדים וחברה במועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה. פרופ' כרמי דיברה על ההשלכות של החיסונים, איזה אוכלוסיות היא ממליצה לחסן וממה צריך להיזהר.

"באופן עקרוני מחלת הקורונה איננה מחלה קשה לילדים, זאת מחלה שבעיקר פוגעת במבוגרים, זקנים, בעלי מחלות רקע בכל הגילאים, גם בילדים עם מחלות רקע קשות. המחלה הזאת מסכנת חיים לאוכלוסיות האלה, לכן החיסונים זה אחד הדברים המצוינים שקרו בשנתיים האחרונות מאז שהתחילה המגפה. אנחנו יודעים שהחיסונים מגנים מפני מחלה קשה ומוות, אבל שום דבר זה לא במאה אחוז", אמרה פרופ' כרמי.

מה את חושבת על כך שמדינת ישראל צפויה להתחיל בימים הקרובים את מבצע החיסונים לילדים?

"החיסונים לא מועילים למניעת הדבקה, אנחנו רואים את זה גם בגל האחרון, מחוסנים יכולים להידבק ולהדביק, אמנם פחות מלא מחוסנים, אבל עיקר המטרה של החיסונים הוא מניעת מחלה קשה. בגלל שבילדים המחלה איננה קשה, אני חושבת שההחלטה על החיסון צריכה להישאר בידי ההורים".

"זה נכון שיש סיבוכים למחלה, כמו הדלקת הרב מערכתית שיכולה להופיע אצל ילד שהיה חולה בקורונה או ילד שנדבק ולא הראה סימני מחלה. זה סיבוך קשה מבחינה רפואית, אבל אנחנו במדינת ישראל יודעים לטפל היטב במחלה הזאת. הסיכון של ילד בריא, שאין לו מחלת רקע לפתח מחלה קשה הוא 0.003 אחוז. יש גם את הסיבוך השני, שנקרא לונג קוביד עם תופעות לוואי של חולשה, כאבי ראש, שרירים למשך תקופה לא ידועה אבל בסוף זה חולף. גם למחלות נוספות יש סיבוכים ארוכי טווח למחלימים, כמו מחלת הנשיקה, זה לא קורה רק בקורונה. כיוון שמדובר במחלה לא קשה בילדים, לדעתי עיקר כובד המשקל בהחלטה של החיסון צריכה להיות הבטיחות שלו".

המחקר של ה FDA לא הראה סכנות מיוחדות שחלו על ילדים, אז למה לא לחסן פשוט לפי ההמלצות?

"ה-FDA נתן היתר שימוש חירום. אישור FDA של תרופה לוקח שנים. כשהתחילו עם החיסונים למבוגרים, זה באמת היה מצב חירום, אנשים מבוגרים מתו. אנחנו כרגע לא במצב חירום, התחלואה בירידה, בילדים כמעט אין תחלואה. השימוש הזה ניתן על בסיס מחקר של חברת פייזר שכלל כמות מצומצמת של ילדים, למשל מחלות כמו דלקת שריר הלב, אי אפשר לראות בתוך המדגם של המחקר של פייזר. צריך לציין, במחקר של פייזר בוצע מעקב של חודשיים בלבד, זאת אומרת שכל תופעת לוואי שמופיעה אחרי חודשיים בשום פנים ואופן לא היה ניתן למצוא אותה במחקר של פייזר. המחקר הזה היה מאוד מוגבל".

אז מתי צריך להתחיל לחסן ילדים בישראל?

"עכשיו התחילו לחסן ילדים בארצות הברית, לאט לאט יהיו יותר ויותר ילדים ואנחנו נדע. התופעה של דלקת שריר הלב היא ידועה, לא ראו את תופעת הלוואי הזאת בניסיונות הראשונים של פייזר כשהגישו את הבקשה לחיסון למבוגרים לפני שנה. זה היה מבוסס על 44 אלף נסיינים ולא ראו אותה, זיהו את זה רק אחרי שחיסנו מאות אלפים".

"אילו זאת הייתה מחלה שפוגעת בילדים בצורה קשה, כמו פוליו, חצבת, שיכולה לגרום לילדים למות, אז ברור שהיינו צריכים לחסן. אבל מצב כזה שהמחלה לא קשה אצל ילדים, הנושא של בטיחות חייב להיות מרכזי. אנחנו צריכים לחכות ולראות. הייתי מציעה לחכות מספר חודשים, אנחנו חיסנו ראשונים את המבוגרים ונערים בני 12-15, עכשיו אנחנו יכולים להסתכל כיצד זה משפיע על אחרים. בואו נראה שלושה-ארבעה חודשים אם אנחנו רואים תופעות לוואי, אני לא מדברת על כאבי ראש וחום, זה בכלל לא מעניין אותי. מדובר בתופעות יותר מרוחקות".

"יש להניח שיהיה גם גל נוסף בעוד משהו כמו שלושה חודשים, בשיא החורף שלנו, ינואר-פברואר. בואו נראה, אם הגל יהיה אותו וריאנט שהחיסונים עמידים בפניו או שיהיה וריאנט אחר שהחיסון לא פועל לגביו, אז מה עשינו בזה שחיסנו ילדים עכשיו?"

"מי שאומר שהחיסון בטוח עושה לא רק שקר בנפשו, אלא גם מזיק לציבור. אף אחד לא יודע, מה שאנחנו יודעים היום זה שבמחקר שעשו בחברת פייזר למשך כחודשיים לא היו תופעות לוואי משמעותיות, זהו זה הכל. אני מניחה שבתוך שלושה-ארבעה חודשים יהיו נתונים על מיליוני ילדים ואז נוכל גם להסיק מסקנות. גם יכולות להיות תופעות לוואי ארוכות טווח לחיסונים או למחלה עצמה, את זה אף אחד לא יכול לדעת".

לאיזה אוכלוסיות ילדים את כן ממליצה להתחסן?

"אני מאוד בעד לחסן ילדים שיש להם מחלות רקע שמסכנות אותם במחלת קורונה קשה, יש רשימה שלמה של משרד הבריאות שכל רופא משפחה מכיר אותה, כמו מחלות ריאה, עודף משקל מאוד גדול ועוד, אותם צריך לחסן. יש עוד קבוצה, של ילדים שגרים בבית עם אנשים מבוגרים שלא התחסנו, בגלל מערכת חיסונית חלשה או מסיבות אישיות, אז אם הילדים האלה נמצאים בקרבת בנאדם כזה, הייתי ממליצה לחסן אותם. שאר הילדים, אלה שאין להם מחלת רקע, אני ממליצה שההורים יבינו את ההשלכות ואם הם בכל זאת רוצים לחסן, אז צריך לאפשר להם".

לסיום, פרופ' כרמי אמרה: "אני נגד כל סוג של כפייה, גם אם זה לא כפייה ישירה. להתנות כניסה לבית ספר, תו ירוק, כיתות ללא מחוסנים, עלות של בדיקות קורונה על ההורים, הכל זה מסע הפחדות. דרכים להגביר חיסון באופן לא חופשי, זאת אומרת אם ההחלטה נובעת מזה שאני רוצה לקחת את הילד למסעדה ואני לא יכולה בגלל שהוא לא מחוסן, או שאני רוצה לקחת אותו ללונה פארק והוא לא יכול להיכנס וצריך להיבדק ללא סוף וגם לשלם את עלות הבדיקות, זה לא נקרא החלטה לחסן מרצון חופשי".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('40f3faae-77b8-4142-bdee-5aac3b7a1759','/dyncontent/2021/11/22/0b8b1767-b862-40eb-a4e9-65378ace5c0b.gif',13779,'',525,78,false,36412);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה