פרפורי לילה

setImageBanner('14bd6c64-5b7d-48ba-af53-f29a1a6d59f3','/dyncontent/2020/6/21/d5034172-2db6-4b3e-ac64-cbeee6ddc4de.jpg',10888,'',525,78,false,36411);

במחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון נמצאה הסיבה להפרעת קצב הלב השכיחה ביותר בעולם שלפי הערכות אחראית לחמישית מאירועי הלב. המחקר מהווה בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים עבור חולי לב

פרופ' עמוס כץ | צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר בעולם הגורמת למדורי הלב העליונים (פרוזדורים) לפעום במהירות ובצורה בלתי מבוקרת, דבר שמשפיע על זרימת הדם בלב, דופק לא סדיר ולפי ההערכה אחראי לחמישית מאירועי הלב. אולם, הסיבה להופעת הפרעת קצב זו ידועה באופן חלקי, וכך גם יעילות הטיפולים התרופתיים הנהוגים כיום.

במחקר גנטי חדש שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון, פענחו לראשונה חוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה מנגנון חדש הגורם לאירועי הפרפור הליליים, המהווים כ-30% מהמקרים. המחקר, שפורסם באחרונה בכתב העת הקרדיולוגי Circulation: Genomic and Precision Medicine, מהווה לטענת החוקרים בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים עבור חולי לב.

החוקרים, בהובלת פרופ' עמוס כץ, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות ע"ש גולדמן, קרדיולוג מומחה למחלות קצב ופרופ' אוהד בירק, מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי סורוקה, ראש המעבדה ע"ש מוריס קאהן באוניברסיטת בן גוריון וחוקר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, יחד עם סטודנט לרפואה ומחקר, מקס דרבקין וחוקרים נוספים, מצאו ששינוי בפעילות תעלה בלב אשר פעילה יותר בלילות ולכן מגבירה את הסיכוי להופעת הפרעת קצב הלב בשעות הלילה.

נבדקי המחקר היו למעשה שלושה דורות של משפחה יהודית ממוצא פרסי בה שכיחות גבוהה של פרפור פרוזדורים בגילאים צעירים ובשעות הלילה. בהמשך, הדגימו החוקרים שהמוטציה בתאי ביצית של צפרדעים ועכברים חולים מגבירה את פעילות תעלת האשלגן, תעלה שמתאפיינת בכך שהיא מתבטאת ספציפית בפרוזדורי הלב ויותר בלילה.

לגילויים חשיבות ניכרת בהבנת המנגנון של הפרעת קצב שכיחה זו. מעבר לכך, פיתוח מעכבים לתעלת האשלגן הספציפית יכול להוות טיפול יעיל לפרפור פרוזדורים – בייחוד טיפול מותאם אישית לחולים עם אירועים ליליים שלו (כ-30% מהמקרים). עוד מניחים החוקרים בעקבות ממצאי המחקר, כי הפחתת פעילות תעלת האשלגן באמצעות מעכבים עשויה לסייע לטפל ולהפחית אירועים ליליים גם בחולים מכלל האוכלוסייה אשר אינם נשאים של הגן הפגום.

"מכיוון שאצל כל בני האדם פעילות התעלה גבוהה יותר בלילה וכפי שהראה המחקר הגברת הפעילות שלה מהווה גורם סיכון לפרפור פרוזדורים, יתכן שפיתוח תרופה שתפחית את פעילות תעלה זו תוכל לשמש במניעת פרפור פרוזדורים בלילה בבני אדם בכ-30% מהמקרים", אומרים החוקרים.

בימים אלו, החוקרים באוניברסיטת בן גוריון והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב מצויים בהליכים ראשוניים של פיתוח תרופה המבוססת על ממצאי המחקר.

במחקר השתתפו בנוסף: ד"ר מנחם בן ששון, פרופ' נועם זילברברג, פרופ' יורם עציון ותלמידי מחקר נוספים ממעבדתו של פרופ' בירק.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



setImageBanner('83b4fdac-68cd-4725-a468-0c7a46007305','/dyncontent/2020/6/21/d5034172-2db6-4b3e-ac64-cbeee6ddc4de.jpg',10888,'',525,78,false,36412);
 
setImageBanner('c3ed2e9c-2f2f-4600-8bdc-01201e9da456','/dyncontent/2020/6/21/d5034172-2db6-4b3e-ac64-cbeee6ddc4de.jpg',10888,'',525,78,false,36400);
setImageBanner('3f6c74ec-808b-4c9a-bb12-d70f6727c117','/dyncontent/2020/6/21/d5034172-2db6-4b3e-ac64-cbeee6ddc4de.jpg',10888,'',525,78,false,36407);
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה