שמונה זאבים טלואים נצפו בב"ש

הקבוצה הגיעה מגן החיות Sigean שבדרום צרפת כחלק מתוכנית שימור המין של ארגון גני החיות האירופי (EAZA), בו מדבריום חברים. 5 זאבים בקבוצה הם ילידי 2019 ו-3 זאבים נוספים הם ילידי 2021. הקבוצה הגיעה מתוך קבוצה גדולה יותר של זאבים טלואים, וכעת מבססת מחדש את הדינמיקה והמעמדות ביניהם, בימיהם הראשונים בבירת הנגב.

 השמות של שמונת הזאבים הטלואים שהגיעו ניתנו להם בצרפת: סיוואה, אורקאי, סובק, אוקנדה, אוביי, אובורו, אובנגי וסידיבה. בשלב זה זכרים אלו אינם מיועדים לרבייה ומדבריום משמש להם כבית. הוצאת זכרים אלו מגן החיות בצרפת מאפשרת ללהקה המקורית ממנה הם הגיעו להמשיך להתרבות ובכך להמשיך את תכנית הרבייה של מין זה, הנמצא בסכנת הכחדה. הקבוצה שהגיעה מבססת כעת מחדש את דינמיקת המעמדות של החבורה בבירת הנגב, באר שבע.

בימים הראשונים של הזאבים הטלואים במקומם החדש, הבחינו במדבריום בשני זאבים שנחשבים נחותים בקבוצה. כאשר ניתן לקבוצה נתח ענק של בשר, שישה זאבים ישבו ואכלו סעודת מלכים והזאבים הנחותים בחבורה לא הורשו להשתתף בסעודה. רק כאשר השישה סיימו לאכול, שני הזאבים הנוספים הורשו לאכול את השאריות.

תכנית שימור המין בארגון גני החיות האירופי

בארגון גני החיות האירופאי (EAZA) בו מדבריום חברים, פועלים לשימור הזאבים הטלואים על ידי החזקת אוכלוסייה בריאה ומגוונת גנטית מחוץ לטבע (תכנית EEP). בתוכנית הרבייה קיימים 261 זאבים טלואים, נכון לחודש מאי 2023. תכנית השימור מאפשרת קיום אוכלוסייה מחוץ לטבע, בסביבה המוגנת והבטוחה של גני החיות, בה הזאבים אינם תחת איום וסכנת הכחדה. כך למעשה מייצרים אוכלוסייה נפרדת, בסוג של "תיבת נוח" לשימור המין, היכולה לשמש בעתיד כמקור גנטי להשבת פרטים אל הטבע. לכל תכנית שימור ורבייה (EEP) קיים רכז האחראי על ניהול האוכלוסייה בגני החיות השותפים לתוכנית, הוא אחראי לשדך בין פרטים, לשמור על בריאות הגנטית של האוכלוסייה ולהעביר זאבים בין גני החיות. מדבריום הצטרף לאחרונה לתוכנית השימור של מין זה.

הזאב הטלוא הוא טורף בגודל בינוני, בן משפחת הכלביים, פרוותו בעלת כתמים בצבעי צהוב, שחור, חום ולבן ומכאן שמו, בדומה לשמו המדעי Lycaon pictus משמעותו – "זאב צָבוּעַ". לכל פרט דגם ייחודי של כתמים וצבעים, אין שני זאבים טלואים בעלי מופע זהה. בעבר הזאב הטלוא היה נפוץ במגוון בתי גידול, בכל יבשת אפריקה, פרט למדבר הסהרה ויערות הגשם של אגן קונגו. כיום תפוצתו הצטמצמה משמעותית ונותרו אוכלוסיות בתשע מדינות במרכז, מערב ודרום אפריקה. ההערכה היא שנותרו כ-39 אוכלוסיות ברחבי היבשת, המנותקות זו מזו.

הזאבים הטלואים יכולים להתקיים במגוון בתי גידול כגון מדבריים מישוריים, ערבות עשב, סוואנות ויערות יבשים. כיום האוכלוסיות המדבריות נכחדו ורוב האוכלוסיות ששרדו מאכלסות בתי גידול של ערבות עשב וסוואנות. הזאבים הטלואים מוגדרים על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN) בסכנת הכחדה (EN). בטבע נותרו כ-6600 זאבים טלואים, פרוסים על פני 39 אוכלוסיות מנותקות. מתוכם מוערך כי ישנם כ-1400 פרטים בוגרים מתרבים, כאשר האוכלוסייה העולמית נמצאת בירידה מתמדת במהלך 20 השנים האחרונות.

הסיבות להכחדתם של הזאבים הטלואים מובנות היטב וכוללות רגישות קיצונית לקטיעת בתי הגידול, התנגשות עם חקלאי בעלי חיים וציד, הרג בשוגג על ידי אנשים במלכודות ובתאונות דרכים ומחלות זיהומיות. כל הסיבות הללו קשורות לפלישה אנושית לבית הגידול של הזאב הטלוא, וככאלה, לא פסקו ולא סביר שיהיו הפיכים ברוב הטווח ההיסטורי של המין. לתמותה כתוצאה מפעילות האדם תפקיד חשוב בהכחדת המין ובעלת שתי השלכות ארוכות טווח. ראשית, סביר שמחוץ לאזורים מוגנים, ייתכן שזאבים טלואים לא יוכלו להתקיים יחד עם אוכלוסיות אנושיות הולכות וגדלות, אלא אם ייושמו תוכניות שימוש בקרקע ופעולות שימור אחרות. שנית, התנהגותו המרחבית של הזאב הטלוא מובילה ל"אפקט קצה" משמעותי מאוד, אפילו בשמורות גדולות.

גיאומטריה פשוטה מכתיבה ששמורה של 5,000 קמ"ר אינה מכילה נקודה אחת הרחוקה יותר מ-40 ק"מ מגבולות השמורה - מרחק הנמצא בטווח המרחקים שהולכות להקות זאבים טלואים בהתנהגותם הרגילה. לפיכך, מנקודת מבטו של הזאב הטלוא, שמורה בגודל כזה (גדולה למדי לפי רוב הסטנדרטים) תהיה כולה קצה. ככל שאוכלוסיות אנושיות עולות סביב גבולות השמורה, הסיכונים לזאבים הטלואים היוצאים החוצה, צפויים אף הם לגדול. בתנאים אלה, רק השמורות הלא מגודרות הגדולות ביותר יוכלו לספק כל רמה של הגנה לזאבים הטלואים.

הזאבים הטלואים חברתיים מאד, חיים בלהקות המורכבות מ-10 עד 15 פרטים בממוצע. בכל להקה מספר זכרים הקרובים גנטית. בנוסף, בלהקה מספר נקבות בעלות קרבה גנטית זו לזו שמקורן מלהקה אחרת. בכל להקה נקבה דומיננטית שרק היא זו שתתרבה. בין הנקבות קיימת תחרות עזה על תפקיד ה"שליטה" והן לעיתים תוקפניות מאד אחת כלפי השנייה במטרה לזכות בזכות להתרבות. הנקבה הדומיננטית ממליטה בממוצע בין 7 ל- 10 גורים בתוך מאורה תת קרקעית, לרוב מחילת שנבוב נטושה. בשלב ההנקה, שאר הנקבות בלהקה מספקות לה ולגוריה מזון על ידי אכילת יתר לאחר הציד ופליטת המזון בכניסה למאורה.

לזאבים הטלואים תקשורת מורכבת. הם מתקשרים אחד עם השני על ידי מגוון קולות, נביחות ותנועות גוף. בזריחה ובשעת השקיעה מקיימות הלהקות "טקסי ברכה" הכוללות מגוון התנהגויות חברתיות לחיזוק הקשר בין הפרטים בלהקה. במהלך הטקס מריחים ומלקקים הזאבים זה את זה, מכשכשים בזנב ומצפצפים בקול. גם לפני יציאה למסע ציד, מבצעים הזאבים הטלואים את טקס זה.

הזאב הטלוא הוא בין הטורפים המוצלחים בטבע, כאשר סיכויי ההצלחה של הלהקות עומדות על בין 70 ל-80 אחוז. הזאבים הטלואים צדים בלהקות אימתניות תוך כדי שיתוף פעולה של 6 עד 20 פרטים. הזאבים הטלואים לרוב יצודו אנטילופות בינוניות כגון אימפלות וצבאים. עם זאת, הם מסוגלים להתמודד גם עם טרף גדול מאד כמו יען, בפולו, גנו, זברה ועוד. הלהקה תתפרס בשטח בחיפוש אחר עדר של אנטילופות. לאחר שהם איתרו עדר, הפרט הפגיע ביותר מאותר, בדרך כלל פרט צעיר, חולה או פצוע.

זכר נחות בדרך כלל מתחיל את הציד בניסיון לבודד את החיה משאר העדר. לאחר שהמטרה זוהתה והופרדה, הזכר השליט משתלט על ההובלה של הציד ומרוץ הסיבולת הקטלני מתחיל. הזאבים הטלואים הם רצי מרתון המסוגלים לרוץ במהירות גבוהה של כ-70 קמ"ש לפרקי זמן ארוכים. הלהקה תבודד פרט של טרף מן העדר ותרדוף אחריו עד שיקרוס מעייפות. לרוב הזאבים אינם הורגים את טרפם ואוכלים אותו חי. למרות שהם מאד קולניים בזמן הציד חברי הלהקה שקטים לחלוטין ומתקשרים בעזרת שפת גופם. לאחר שהפילו את הטרף ניזונים הזאבים הטלואים במהירות לפני שיגיעו טורפים גדולים יותר ויגנבו להם את השלל.