מנהל פארק קרסו למדע בראיון: "המוזיאון נמצא במשבר קשה ביותר"

בארץ פועלים 4 מוזיאוני מדע מוכרים, פארק קרסו למדע בבאר שבע, גן המדע ע"ש קלור במכון ויצמן, מוזיאון המדע ע"ש בלומפירד בירושלים והמדעטק בחיפה. מוזיאוני המדע פועלים בחסות אקדמית של האוניברסיטאות ומוסדות המחקר המובילים בישראל, ומשרתים בכל שנה למעלה מ1,000,000 מבקרים, ולמעלה מ300,000 תלמידים ומורים. ההחלטה שהתקבלה במשרד הבריאות באמצע חודש מאי לאפשר פתיחה של כלל המוזיאונים אך לאסור על הפעלת מתקנים או מוצגים שניתן לגעת בהם פוגעת פגיעה אנושה במוזיאוני המדע, שלא נפתחו כלל, ומסכנת את המשך פעילותם. שוחחנו ב'באר שבע נט' עם ד"ר נצח פרביאש, מנהל פארק קרסו למדע בבאר שבע, שסיפר על התחושות בימים לא פשוטים אלה.

אם כן, בעוד שמוזיאונים רבים כבר פתחו את שעריהם לקהל ומאפשרים ביקורים בהתאם להנחיות התו הסגול, מוזיאוני המדע ברחבי הארץ נותרו סגורים ולא ברור אם בכלל יוכלו להיפתח. זאת בשל אחת מהנחיות התו הסגול שאוסרת מגע של המבקרים במוצגים, מה שאינו מאפשר שימוש בתצוגות אינטראקטיביות שמככבות בכל מוזיאוני המדע. "המוזיאון נסגר בתחילת חודש מרץ בהוראת הממשלה. גם כאשר שאר המוזיאונים במדינה הורשו לפתוח את שעריהם, נותרו מוזיאוני המדע סגורים", סיפר ד"ר פרביאש ל'באר שבע נט', "כיוון שמוזיאון המדע הוא אינטראקטיבי, כלומר הלמידה היא חוויתית באמצעות התנסות, לא קיבלנו אישור לפתוח מחדש עד היום. חשוב לציין שהבאנו, מנכ"לי מוזיאוני המדע המוכרים בארץ הצעה מסודרת למתווה פתיחה הלוקח בחשבון את כל הנחיות התו הסגול וכן הנחיות נוספות שלמדנו מהקולגות שלנו באירופה ובארה"ב, אך עדיין לא קיבלנו אישור".

כמה עובדים שלכם הוצאו לחל"ת? עד כמה המשבר משפיע עליכם ברמה התעסוקתית והכלכלית? עד כמה הפגיעה היא קשה?

"בימי שיא הפעילות מונה המוזיאון למעלה ממאה עובדים, רובם מדריכים, מורים ומיעוטם אנשי תחזוקה וניהול. רובם המוחלט של העובדים הוצא בלית ברירה לחל"ת וכיום במוזיאון נותרו ארבעה עובדים בלבד. מרגע שקיבלנו הוראה לסגור את שערי המוזיאון ולא ניתן היה לקיים גם פעילות חינוכית אחרת, נעצרו בפועל כל ההכנסות שהמוזיאון יודע לייצר בשגרה (מדובר בארגון שלא למטרות רווח). ארבעה חודשים מאז הסגירה, בהיעדר הכנסות עצמיות וללא שקל אחד שהגיעו כפיצוי מהמדינה, המוזיאון נמצא במשבר כלכלי קשה ביותר".

ספר לנו על התחושות ברמה האישית כמנהל הפארק

"הדבר הקשה ביותר הוא לשמוע מאנשי הצוות של המוזיאון, אנשי מקצוע נפלאים, ערכיים שרואים במוזיאון בית, על הקשיים אליהם נקלעו בעקבות הוצאתם לחל"ת. ההון האנושי הוא הנכס החשוב ביותר שיש לנו ואנו מאבדים אותו ככל שחולף הזמן והסיוע מהמדינה מתעכב. לראות את המוזיאון שאנו עובדים כל-כך קשה כדי שיעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים ביותר הולך ודועך, זוהי חוויה קשה ומטלטלת".

"החלטה תמוהה ולא מובנת"

מנהלי מוזיאוני המדע בארץ מספרים כי במדינות רבות בעולם הצליחו לפתוח ביעילות מוזיאונים דומים. "ההחלטה לא לאפשר למוזיאוני המדע להיפתח תמוהה ולא מובנת במיוחד לאור העובדה כי במדינות בהן החלו לפתוח מחדש את כלל המוזיאונים נפתחו גם מוזיאוני המדע", אומר ד"ר פרביאש. בסקר שהם ערכו בחמש מדינות – גרמניה, הולנד, דנמרק, פינלנד ופולין, הם מצאו כי מוזיאוני מדע באירופה נפתחים לציבור יחד עם כלל המוזיאונים במדינתם. 

מוזיאוני המדע, המציגים מוצגים שניתן לגעת בהם, נערכו  כמו כלל המוזיאונים  לפיקוח הדוק על ההנחיות הכלליות שניתנות במדינתם: מדידות חום והצהרות הבריאות של המבקרים; מכירה מוקדמת מקוונת של כרטיסי כניסה ופיקוח על מספרי המבקרים  לפי הצפיפות המותרת בכל מדינה במוסדות ציבור; חובת חבישת מסכות במהלך הביקור במבנה ובחצרות על המבקרים והצוות. בנוסף, מוזיאוני המדע הכינו מפרט הנחיות ייחודי למוצגים פעילים: ערכו סקר מקיף של המוצגים, ונטרלו מוצגים שקשה לנקות; הכינו מפרט חדש של נהלי ניקיון של המבנה והמוצגים גם במהלך שעות הפעילות; פיזרו מתקני חיטוי ידיים בכניסה למוזיאון ובכל חללי התצוגות; דאגו לניהול התנועה של קהל המבקרים כדי למנוע התקהלויות;  עשו שימוש מרבי  בשטחי החוץ שלהם והעבירו חלק מהפעילות החוצה.

"כל ההיערכויות הללו ניתנות ליישום גם במוזיאוני המדע בישראל. אין סיבה שדווקא בישראל יאסרו על פתיחת מוזיאוני המדע בעוד יתר המוזיאונים נפתחים. מוזיאוני המדע בישראל, מבקשים גם הם להיפתח לציבור, תוך מילוי מלא של כל ההנחיות  בהתאם להוראות התו הסגול ובעזרת מפרט ייחודי שמנוסח על בסיס הנחיות שגובשו במוזיאוני המדע במדינות השונות", אומר ד"ר פרביאש.

מה היית רוצה להגיד לקוראים ולמקבלי ההחלטות?

"המשבר אינו בלעדי של פארק קרסו למדע אלא מכה בכל עוצמתו במשק כולו. ישנו מתווה לסיוע ששר התרבות והצוות המקצועי במשרדו, אנשים נפלאים ומחויבים, מובילים. אך המתווה הזה, לא ייצא לדרך עד שלא יאושרו התקציבים המתאימים ואני מקווה שהדבר יתרחש במהרה. כל יום שחולף מעמיק את המשבר ויקשה על היציאה ממנו. בנוסף, התוכנית הכלכלית החדשה מדברת על הארכת תשלומי האבטלה. אינני כלכלן, אך אני מציע בענווה לבחון את האפשרות להחזיר את העובדים לעבודה ולשלם במקום אבטלה את שכרם. באופן זה, בלי להגדיל את הוצאות המדינה, ניתן יהיה לבצע פעולות שבסופו של דבר יטיבו עם המוזיאון והקהילה, לתת לעובדים תחושה טובה של עשייה ולא פחות חשוב, לאפשר לנו להתכונן ולהיערך ליום שאחרי".