"התרבות זה המזון לנפש ומה שמחזיק אותנו"

"זה מצב שלא היה כמותו אף פעם. יש לי בבית שני ילדים בגילאים 4 ו-2 ומה שהחזיק אותנו בסגר שהיה זה השירים, ההצגות והמופעים שראינו, האומנות והתרבות זה המזון לנפש ומה שמחזיק אותנו, אסור לוותר על זה", סיפרה ל'באר שבע נט' איילת בראל אבישר, מנכ"לית תיאטרון לילדים ולנוער בבאר שבע, "צריך למצוא דרך לפתוח מחדש את עולם התרבות. אין עבודה לשחקנים, למלבישות, לסאונדמנים, לאנשי התפאורה, אלה מעגלי תעסוקה ענקיים שנסגרו בלי תאריך חזרה, ענף שלם נכנס להקפאה".  

בשל הפגיעה הקשה שספג עולם התרבות בתקופת הקורונה, שוחחנו ב'באר שבע נט' עם מנכ"לית התיאטרון לילדים ולנוער בבאר שבע. מדובר בתיאטרון הראשון הפועל בנגב ונותן מענה אמנותי לקהל של ילדים מגיל גן ועד י"ב. זהו תיאטרון מקומי יוצר, המשמש ככלי להעשרת ההון התרבותי של ילדי הדרום. הפקות התיאטרון מתקיימות לאורך השנה בעיקר בתוך מוסדות החינוך, בבתי הספר והגנים, כדי להגיע לכלל ילדי האזור בצורה מיטבית.

ספרי איך עברה תקופת הקורונה עם הסגירה הראשונית?

"רוב ההצגות והמופעים שלנו מתקיימים בתוך מוסדות של בתי ספר ובגני ילדים, אנחנו עושים הצגות באולם גדול או נכנסים לתוך הכיתות והגנים. אז באמצע חודש מרץ הופסקה פעילות התיאטרון למשך חודשיים וחצי. בוטלו לנו הצגות חודשיים קדימה בשווי של חצי מיליון שקלים, כל העובדים יצאו לחל"ת והיו בבית. כשחזרו מוסדות החינוך לפעילות אנחנו גם חזרנו בחודש יוני ועשינו 70 הצגות בחודש אחד. הייתה לנו גם תכנית להצגות ליולי ובחופש הגדול אבל זה גם נעצר. המצב מאוד קשה כי כל ההכנסות שלנו נפגעו, לרוב בחודשים מרץ עד יולי יש הרבה הצגות, כולל פסטיבל בפסח ובקיץ והכל בוטל".

כיצד זה השפיע עליכם? עד כמה הפגיעה בכם קשה?

"נאלצו לוותר על רוב הצוות, נשארנו שלושה אנשים כדי לנסות ולהמשיך את הפעילות. יש המון שחקנים ועובדים שיושבים עכשיו בבית. כרגע עובדים אני המנכ"לית, המנהלים האומנותיים ומנהלת השיווק, כל אחד לוקח על עצמו עוד עבודה מתוך רצון גדול להמשיך בפעילות. שליש ממחזור הפעילות שלנו זה הכנסות עצמיות אז נפגענו קשה מאוד, אנחנו עובדים על המינימום האפשרי כדי להמשיך. עבדנו מאוד קשה עם עיריית באר שבע, הרשות לפיתוח הנגב, חברת 'כיוונים' ושר התרבות כדי שנוכל להגיע לפתרון ולשרוד, אבל זה לא מובן מאליו. הרבה מהשחקנים נאלצו לעזוב את הדירות שלהם ולחזור להורים, התחילו לעבוד בעבודות נוספות כמו מלצרות ושליחויות. הלב כואב עליהם ועל כל עובדי התרבות, טכנאים, סאונדמנים, ספקים, אלו אנשים שעובדים שנים במקצוע ומפרנסים את עצמם וכרגע אין להם שום רשת ביטחון".

בשל המצב החדש נאלצו בתיאטרון להתאים עצמם לתקופת הקורונה ולחשוב על דרכים יצירתיות באמצעותן יוכלו להמשיך בפעילות התיאטרון, להמשיך ולשמח את ילדי הדרום. "בשל המצב אנחנו משנים את הרפרטואר שלנו להצגות קטנות של עד שלושה שחקנים, כך שנוכל להיכנס שוב לבתי הספר והגנים בהתאם למגבלות הקהל, בתקווה שבספטמבר נוכל לחזור לעבוד", מסבירה איילת, "אנחנו עובדים על שלוש הפקות במקביל שרלוונטיות לתקופת הקורונה וגם מצלמים הצגות כדי שיהיה לנו תוכן דיגיטלי להעביר לקהל שלנו. אנחנו עובדים קשה בשיתוף פעולה עם עיריית באר שבע, עם הרשות לפיתוח הנגב וחברת 'כיוונים' שהתמיכה שלהם אקוטית להישרדות שלנו ויחד עם שר התרבות חילי טרופר שהביא באמת רוח חדשה והוא מאוד קשוב ומנסה לסייע. אנחנו מנסים להיות גמישים ולהתאים את עצמנו למצב, לקחת הצגות תיאטרון ולהעביר אותם למדיום דיגיטלי זה אתגר".

יש מקומות תרבות שלדעתך לא יישרדו ולא יוכלו לפתוח מחדש?

"לצערי אני בטוחה שיהיו כאלה, אנחנו היינו בסכנה גדולה אבל תודות לראש העיר רוביק דנילוביץ' וכל הצוות בעירייה ומשרד התרבות, מצאנו פתרון ונצליח לצלוח את המשבר הזה. אנחנו במציאות שלא הייתה כמותה ויש מוסדות שלא יישרדו את זה. מי שלא ישכיל לעשות את כל השינויים, להתגמש ולהשתנות יהיה לו קשה וגם אנחנו רואים מצד הקהל, יש אנשים שעדיין מפחדים לבוא להצגות, מפחדים לשלוח את הילדים למסגרות... לא סתם תיאטרון נמצא על במה מול הקהל, המצב הזה מאלץ אותנו למצוא דרך חדשה להעביר את האומנות שלנו אבל אנחנו חייבים לחשוב על דרכים חדשות לפעול, בתחום התיאטרון יש אנשים מאוד יצירתיים. האומנות הזו שרדה אלפי שנים ואני מאמינה שהיא תשרוד גם את המשבר הזה. מצד שני אני גם מאוד מקווה שבממשלה יבינו שדווקא בהיכלי התרבות יותר קל לשמור על הנהלים, אנחנו עומדים בכללי התו הסגול, מקפידים על כל ההנחיות ואחוז הנדבקים כאן הוא אפסי".

מה היית רוצה להגיד לקהל שלכם ולקוראים?

"שלא יישכח אותנו, ברגע שיתנו הנחיות שאפשר להגיע לתיאטרון ולמופעים, שיבואו כי אנחנו נשמור על כל הכללים, אנחנו נקפיד על התו הסגול וכל מה שצריך כדי לתת להם חוויה שהיא גם תרבותית וגם בטוחה בריאותית. התרבות זה המזון לנשמה ולנפש והסיבה בשבילה אנחנו רוצים לחיות. אסור לוותר על זה, זה מה שהחזיק אותנו בסגר. מדובר בהמון עובדים שכרגע הזכויות שלהם נדחקות וצריך להילחם עליהם, להילחם על התרבות".