הכוריאוגרף לירן מיכאלי במופע חדש: "בהחלט קשה להביא קהל למחול ובטח קשה יותר בדרום"

לירן מיכאלי (39) מבאר שבע, נשוי לבתאל ואב ל-עומר, גאיה, איתי ומיקה, התחיל את דרכו בעולם הטניס, ושיחק באופן מקצועי באקדמיה לטניס של גילי וינטרוב ודוד שרון. "זה היה כל חיי" נזכר לאחור. "חוויות בלתי נשכחות של חברים לחיים, תחרויות, מחנות אימונים וענף ספורט שמלווה אותי עד היום."
את עולם הריקוד הכיר לראשונה בזכות חברה טובה שרקדה בלהקה הבית ספרית של מקיף ז' אצל חיים וקנין. כשהכוריאוגרף הצהיר כי רקדניות שלא יהיה להן בן זוג לריקוד לא תעלנה להופעה, הוא הגיע לעזרה, ומשם השאר כבר סיפור אהבה מתמשך עם סיומת מתוקה של חתונה והקמת משפחה מורחבת.

ואתם עוד חברים?

"החברה הטובה הזאת היא בעצם אשתי בתאל והשותפה שלי למסע הזה של עולם המחול. יחד בנינו את המרכז למחול חולית בו אנו מגדלים ומחנכים דורות של רקדנים ורקדניות, כאשר בשנה הבאה נחגוג לחולית 20 שנים של עשייה".

האם הלכת אחרי הלב או חששת מתגובות של חברים על בחירה בעולם ריקוד?

"רק אחרי הלב תרתי משמע. נפתח בפני עולם של אמנות שלא חשבתי שאגיע אליו. הייתי עיוור חוקר וסקרן כמו עד היום. חברים זה משהו שזכיתי בו באופן כללי ובטח בלהקת המחול - בכל זאת היינו 16 בנים מלבד הבנות של הלהקה, חברים שהם משפחה עד היום".

ספר לנו על תקופת בת דור ועד הבחירה ללמוד לתואר ראשון במחול בסמינר הקיבוצים

"תקופת בת דור הייתה מאוד מפרה עבורי. נחשפתי לעולם מקצועי ואינטנסיבי מאוד ולמורים נהדרים מהשורה הראשונה. זה פתח לי את הראש, את הגוף ואת הנשמה. ההחלטה ללמוד תואר במחול הגיעה דווקא בזמן הכי מתאים – קורונה. היומן היה ריק וזאת הייתה הזדמנות למלא אותו במחול".

בין השנים 2013-2019 לירן יזם וניהל אמנותית את זירת המחול בפסטיבל סמילנסקי ופסטיבל הפרינג' באר שבע לאומנות רחוב כשהתקציב עוד היה דל, הבמות היו אינדי והגיעו להופיע אמני המחול הכי חמים לאותה תקופה. "היה כיף לא נורמלי ועובדה שהקונספט תפס ועובד עד היום בסמילנסקי" סיפר מיכאלי בחיוך. "זה מחמם את הלב ובעיקר נותן פתח למחול לחשוף את עצמו לקהילה, ככה שכולם מרוויחים".

חסרים לדעתך עוד פסטיבלים בעיר?

"אני לא בטוח שחסרים פסטיבלים, אלא יותר חסרה בעיר התוויה וחינוך ערכי לאמנויות. בסוף זה מה שמייצר צרכנים של תרבות ואמנות".

לירן הינו כוריאוגרף והמנהל האומנותי של בית הספר ומרכז למחול חולית, האקדמיה למחול אשכול ובית הספר למחול רמת הנגב. במאי ויוצר בפסטיבלי המחול הבינלאומיים "אשדודודאנס" ופסטיבל המחולות בכרמיאל.

ככוריאוגרף עצמאי זכה בשנת 2014 במקום הראשון בפסטיבל יורוגרייד, בסופיה שבבולגריה על יצירתו "דדון" ובשנת 2015 במסגרת "מחול אחר" בשיתוף סוזן דלל הציג בבאר שבע את היצירה "לונדיק" בפסטיבל גוונים במחול, ויצר יצירות נוספות הן לבמה והן לווידאו בהפקה עצמאית.

לירן הוזמן ליצור ללהקת המחול קמע ע"י המנהל האומנותי תמיר גינץ ב-2016 ("ברטה") וב-2021  ("זוקא"), על עשייתו האומנותית זכה באותה שנה במלגת הוועדה לעידוד יצירה של קרן היסוד שוויץ, ויצירה נוספת ב-2024 ("דרעק").

ספר על התהליך להקים מופע כוריאוגרפיה וניהול אמנותי שלך ליצירה garmin – על הרעיון, היצירה ומה אנחנו עומדים לראות

"הכל התחיל מזה שהמנהל האמנותי של פסטיבל אשדוד, אבי לוי, ביקש ממני ליצור עבודת מחול מקצועית המתכתבת עם חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל, ומשם התהליך/הרפתקאה. המופע מתאר בעיקר מנקודת מבט חיצונית את התקומה שאנו נמצאים בה או את האבדון שלפני. מתאר את מה שאני מרגיש לגבי התקופה בהתכתבות עם סיפור מהמקרא".

מה שונה ממה שעשית בעבר?

"השוני במופע הזה הוא הלהקה שלי, חבורה של מוכשרים ומופלאים שיש לי את הזכות לעבוד איתם, מהרקדנים ליוצרים השותפים ועד לקהל."

מה חשוב לך שאנשים ישאבו מהמופע שלך?

"חשוב לי שאנשים יעברו חוויה כלשהי, שיהיה להם מה להגיד או לשאול, אולי סיפור לספר וחיוך להעלות. גם אי נוחות או תהליך שלם של חוויה".

אתה חושב שעדיין קשה להביא  קהל לראות מחול?

"אני בדיוק חווה את זה, בהחלט קשה להביא קהל למחול ובטח קשה יותר בדרום. כמו שאמרתי לך, אני חושב שצריך להתעסק בדרך ולייצר מתווה של חינוך ערכי לאומנויות. אני מרגיש שזה תחום שהפך לזול ולא מתוקצב, והכל מתחיל בחינוך".

מה החלום הבא שלך?

"המטרה היא להמשיך להיות בתנועה ולהגביר כל הזמן. לגבי החלום הבא? תני לי רגע למצות את זה וכשאתעורר אני מבטיח לעדכן אותך בהבא". 

המופע יתקיים ביום שלישי (21.10) בשעה 20:30, במשכן לאמנויות הבמה.

להזמנות: 8557*