"97% מהישובים בארץ יהפכו בתוך יומיים מירוקים לאדומים"

אמש, התקיים דיון בוועדת הקורונה אשר עסק בנתוני התחלואה, הנפטרים, משמעת הציבור להגבלות וכן בהשלכות הכלכליות שהסגר עתיד להביא עמו. במהלך הדיון לקחו חלק גורמי רפואה שהבהירו כי הסגר חיוני ובלעדיו מהר מאוד ישובים רבים בארץ יהפכו אדומים והתחלואה בהם תעלה משמעותית. 

ד"ר שרון אלרועי, ראש האגף לבריאות הציבור הציגה את הנתונים: "הרוב המוחלט של הנפטרים הם מעל 80, אך אחוז ניכר מהם הם מתחת לגיל 60. 30% מהחולים-קשה הם מתחת לגיל 60, ו-45% מהחולים-קשה הם מתחת לגיל 70". היא הדגישה כי קורונה מסבכת מחלות רקע קיימות, וחולי סרטן מבין הנפטרים מקורונה הם פחות מ-4%. אחוז חולי הסרטן בין החולים-קשה, הוא לדבריה – פחות מ-2%. היא הדגישה כי ההפחתה בתמותה נרשמה כתוצאה מהסגר, מניעת ניתוחים וסיבוכי-ניתוחים – "אך כל הנתונים על אי-עליה בתמותה היו רק עד חודש יולי בלבד, ומחודש זה נרשמת עליה בתמותה ולכן 'הרמנו דגל אדום' ". 

היא מוסיפה להסביר כי הרמת הדגל האדום נובעת מכל הנתונים ביחד: מספר החולים, מספר החולים-קשה, מספר הנפטרים, מספר הבדיקות וכמות הבדיקות העתידיות". ומבהירה כי "97% מהישובים בארץ הם במקדם הכפלה, כלומר בתוך יומיים בלבד - הם הופכים מישובים ירוקים לאדומים. אתם לא רוצים שנרים דגל אדום לאחר הקריסה – אלא לפניה. שום תכנית לא תעבוד אם הציבור לא ישמור על כללים בסיסיים, כמו התקהלויות המוניות ומסוכנות, חתונות של אלף איש וישיבה בבארים ללא מסיכות, שום היערכות של מערכת הבריאות לא תעזור. סגר לבד לא יועיל אם הציבור לא יישא באחריות כל איש בעצמו". 

כמו כן, ד"ר ורד עזרא ראש חטיבת הרפואה, הזהירה כי "אנחנו לא רוצים להוריד מרמת הרפואה לחולי הקורונה או לחולים אחרים. ישנם כ-30 אלף חולים קלים, אך מיעוט מתוכם בסיכון גבוה עם חשש שהקורונה תסבך מחלות רקע ולכן הם מאושפזים, ודווקא במחלקות הקורונה. אצלם, ההידרדרות עלולה להיות מהירה מאד". 

מנגד, יש מי שטוענים כי בבחינת עלות מול תועלת הסגר יוביל לפגיעה בציבור יותר מאשר יועיל לו, כך לדבריו של פרופ' אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות והרפואה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, שאמר: "הסגר הוא פלסטר שמחירו יקר, פוגע בציבור, וקטסטרופה כלכלית שלא הייתה כמותה מאז הקמת המדינה". 

במעמד הדיון אמרה יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון כי "הסגר הוא אסון כלכלי, נפשי ואפילו בריאותי. צריך להשקיע במערכת הבריאות, כי אין טעם לסגור אם לא נשקיע כדי שנצא למקום אחר – כמו חיזוק מערכת הבריאות. הציבור מסתכל עלינו – וכשמחליטים החלטות כה-קשות, הציבור צריך לדעת שהדבר נקבע על בסיס נתונים מדויקים".

עוד הוסיפה: "מול הכרזת מנהלי בתי החולים 'אנחנו בקריסה חייבים סגר', ישנם מנהלים הטוענים 'יש עומס, הצוותים מותשים וחייבים לתגמל אותם, ולהעניק תקציבים וציוד ולפשט בירוקרטיות – ובכך צריך לטפל'. ישנם כמה וכמה בתי חולים שמעוניינים לקלוט רופאים ואחיות חדשים – ונתקלים בסבך בירוקרטי מיותר". היא הדגישה כי "מאשימים את הוועדה בפופוליזם כאשר היא ביקשה נתונים על בסיסם התקבלו ההחלטות. בעלות הסגר אפשר לשפר מאד את מערכת הבריאות, ועל בתי החולים לא לבטל טיפולי-שגרה, ולהעדיף למי שאפשר - טיפול בקהילה". לבסוף קראה לציבור לשמור על ההנחיות, כי "זה יכול להגיע לכל אחד". 

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, טען לגבי הנתונים, היקפם ואמינותם, כי "לא פעם גורמים מחליטים בלית-ברירה לפי מידע חלקי או לא מדויק מספיק. זה מה שיש ולפיו צריך לפעול, הצבא ו-8200 עוסקים כל העת בטיוב הנתונים. סיבת הפטירה נקבעת לפי הרופא החותם על תעודת הפטירה, והוא קובע מה היה הגורם המרכזי, המוביל, שהביא לפטירה. ככל שנה נפטרים בישראל מסיבוכי שפעת בהערכה 1000-700 איש, אבל שפעת כגורם הישיר ומיידי עומד רק על 100 נפטרים. אי אפשר להתייחס לנתונים לא מאומתים, או בעילום-שם, או שלא ברור כיצד נאספו הנתונים. לא המתנו בין הגל הראשון לשני, אספנו ידע ומידע רב, רכשנו ציוד רב ומגוון, הוספנו מיטות והכשרנו צוותי-טיפול נוספים. אנחנו נערכים לחורף בצורה משמעותית, ו-1500 אחיות חדשות יסיימו את הלימודים וייכנסו למערכת". במסגרת זאת הוא אף הודה כי יש לפשט את הנהלים לקליטת רופאים ואחיות נוספים בבתי החולים.