הגוף שֶׁלָּךְ, החלטה שֶׁלָּךְ – שירה מחאתית בבאר שבע נגד חוק ההפלות

"בינואר 1977 קיבלה כנסת ישראל חוק לתיקון דיני עונשין הידוע בשם "חוק ההפלות". החוק אוסר על הפסקת היריון למעט במקרים העומדים בקריטריונים מוגדרים. נשים רבות לא עומדות בקריטריונים הקיימים בחוק ונאלצות לגשת להפלה פרטית שעלולה להיות מסוכנת וסכומה רב או לעבור על החוק על מנת להפסיק את ההיריון", מסבירה אדווה (שם בדוי), סטודנטית  לעבודה סוציאלית בשנה השנייה באוניברסיטת בן גוריון. מדובר בקבוצה של שבע סטודנטיות אשר היו צריכות לבחור בנושא לשינוי חברתי להתמקד בו במסגרת קורס עבודה קהילתית, ובחרו להעלות את המודעות לחוק ההפלות והעובדה שצריך לשנותו לדעתן.

חיידק מסוכן גרם לעלייה מדאיגה במקרי ההפלות בדרום

כתב אישום: עובדת מרפאה בב"ש העבירה מידע מסוגג לעמותה נגד הפלות 

ילד אסור, ילד מותר

"אסור לנשים לעשות הפלה פשוט כי הן רוצות, הן חייבות לעבור בוועדה. בעבר אישה יכלה לקבל אישור לעבור הפלה גם אם מדובר בנזק נפשי סובייקטיבי, על פי תחושותיה, אך החמירו את החוק. מפלגות דתיות אמרו שיש יותר מדי נשים שהולכות על הסעיף הזה, אז שינו את זה וזו צריכה להיות הפרעה נפשית מאובחנת קלינית. השינוי של החוק הוא מהותי עבור הנשים", אומרת אדווה. על פי החוק, ישנם מספר קריטריונים המאשרים הפסקת הריון עד השבוע ה-24: כאשר האישה היא מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 40, כאשר האישה איננה נשואה או שההיריון אינו מהנישואין, כאשר ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, או מיחסי עריות, כאשר הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי, המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני, המשך ההיריון עלול לגרום לה נזק נפשי, המאובחן כהפרעה פסיכיאטרית קלינית מוכרת.

"פעם אפשר היה לעשות הפסקת הריון גם תחת קריטריון מצב סוציאלי של האישה, אם זה פוגע באיכות החיים שלה או של הילדים האחרים שלה. בשנת '77 ביטלו את זה וזה בעיקר פוגע בנשים נשואות. אם אני נשואה עם 4 ילדים ואני עם הריון לא רצוי ולא מתאים בזמן הזה עוד ילד... ואני בשבוע שביעי להריון שזה יחסית בהתחלה, אז אין בפני אופציה להפיל. לנשים האלו אין טעם לגשת לוועדה אם הן לא משקרות, או שהן הולכות להפלה פרטית שהיא מאוד יקרה או מסוכנת", מסבירה אדווה. לטענתן, החוק עומד בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו- ממנו נגזרות הזכות לפרטיות וצנעת הפרט, שאליו אין להיכנס ובו אין להתערב, ללא ידיעתו והסכמתו של הפרט (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב- 1992), ובניגוד לחוק שיווי זכויות האישה- לכל אישה זכות מלאה על גופה וזכות לקיום בכבוד אנושי (חוק שיווי זכויות האישה תשי"א- 1951). "החוק הוא פטריארכלי ומתייחס לגוף האישה ולמיניותה כאל אובייקט לגיטימי לפיקוח לשם קידום האינטרסים הלאומיים. בזמן הדיון על החוק בכנסת לא עמדה זכות האישה על גופה למול הזכות לחיים של העובר. אלא על עיקרון המפעל הציוני והרחבת האוכלוסייה היהודית", אומרות הסטודנטיות.

להתאים את החוק

הסטודנטיות מבן גוריון לא אומרות שלא צריכה להיות וועדה כלל, אך צריך להתאים את החוק למצב הקיים בארץ ולאפשר לאישה בשבועות הראשונים של ההריון להחליט על גופה. "גם חשוב מאוד הליווי הסוציאלי, במיוחד עבור נערות, חיילות ונשים צעירות שמגיעות לוועדה. צריך להתאים את החוק הזה למצב שקיים היום. לא הגיוני שאישה שיש לה מום חמור בעובר עומדת בתור לוועדה עם נערה בת 16 שנכנסה בטעות להריון לא רצוי", מסבירה אדווה. הצעת חוק לשינוי "חוק ההפלות", הונחה על שולחן מזכירות הכנסת בחודש דצמבר 2014 והונחה בשנית באוקטובר 2015, הצעת החוק נוסחה על ידי ד"ר נויה רימלט ועורכת הדין טלי איזנברג, והוגשה כהצעת חוק פרטית של חברות הכנסת זהבה גלאון, עליזה לביא, שלי יחימוביץ', תמר זנדברג ומיכל רוזין. אדווה מוסיפה: "הצעת החוק הזו בעצם מחלקת את ההיריון ל3 שלבים. היא אומרת שעד שבוע 14 האישה תוכל לבצע את ההיריון ללא ועדה. משבוע 14 תהיה ועדה אך יוסיפו את "הסעיף הסוציאלי" וזה הרבה יותר הגיוני עבור הנשים".

"לי זה היה נורא ברור שאני לא הולכת להביא את הילד הזה וגם אם לא היו מאשרים לי הייתי מוצאת רופא שיעשה את זה" (מ'). אלו דברים שאמרה אישה בהיריון שהייתה צריכה לפנות לוועדה בהתאם לחוק ההפלות. ההיבט הרגשי מהווה גורם מרכזי המשפיע על מצבן של הנשים, לא די בכניסתן להיריון שאינו רצוי, בנוסף מופעל עליהן הלחץ הנפשי של המתנה לתשובה מגורם חיצוני הגורמת תחושת חוסר אונים. "אני חשבתי שזהו, הלך עליי… הייתי עושה המון הליכות וריצות עולה במדרגות בכל חיפה כי חשבתי שאולי ככה התינוק ייפול מעצמו... לחצתי על הבטן של עצמי כי רציתי שאולי ככה ייפול...", אומרת א', אישה נוספת שעברה וועדה. על כן, כדי לקדם את עמדתן בנושא חוק ההפלות מקיימות הסטודנטיות השבוע אירוע שירת המונים מחאתית על זכות האישה לגופה. "רצינו ללכת על הרעיון של העלאת מודעות, אם תהיה קריאה מהרבה נשים בנוגע לחוק, זה יצור הד חזק ויוכל לעזור. אז חשבנו על ערב שירה חברתית בו ניקח שיר שמדבר על העצמה נשית ונשיר אותו יחד בכמה קולות, כל הנשים יחד", משתפת אדווה.

האירוע יתקיים ביום רביעי, ה-23/05/18, בשעה 19:00 בפאב הבנג'י בעיר, בהתנדבות של כל העוסקים במלאכה ופתוח לקהל הרחב. בואו לקחת חלק, לשמוע יותר ולתמוך בזכותה של כל אישה לשלוט בגופה ובמטרה אותה מקדמות הסטודנטיות. "כל האירוע בהתנדבות ואנחנו רוצות להודות למי שלקח חלק, אנחנו משתפות פעולה עם #את לא אשמה צעדת השרמוטות בבאר שבע ב7.6. גם המעצבת הגרפית, מגלי ארזי, עשתה את הסרטון שהכנו בהתנדבות מלאה, וגם המנהלת, העורכת והמנצחת המוזיקלית, נטע רוזנר-ווקס. כולן וכולם מוזמנים להגיע ואנחנו מקווות שכמה שיותר אנשים ישמעו על החוק ועל מה שלא טוב בו ויעזרו לנו לפעול למען השינוי", מסכמת אדווה.

אירוע "החלטה שלך- שירה חברתית מחאתית", יום רביעי ה-23/05/18, 19:00, פאב הבנג'י.

פרטים נוספים באיוונט בפייסבוק