"שמים את הדת מול הלהט"ב וזה לא נכון, אנחנו לא אויבים"

ב-2009 קיים הבית הגאה עצרת מחאה ספונטנית, בעקבות פיגוע הירי בברנוער שבתל-אביב. המחאה הייתה הלכה למעשה מצד הגאווה הראשון בעיר, שבו השתתפו כ-400 אנשים בסך הכל.  בשנים שלאחר מכאן יוביל הבית מגוון אירועי גאווה המוניים בהשתתפות של דמויות שונות כגון: ראש העיר דנילוביץ', יו"ר גאווה בליכוד דאז אמיר אוחנה ושרת החוץ לשעבר ציפי לבני.

לאחר שאגודת הלהט"ב הפסיקה לממן את המרכזים המקומיים בארץ, בכירים בקהילה הלהט"בית בעיר פעלו להקמה של עמותה מקומית בשם "בית גאה בבאר שבע". בעזרת תנופה של העמותה הצעירה, אישרו בקשה לקיים ב-2016 בבאר שבע מצעד גאווה רשמי. למרות זאת, העירייה סרבה לתקצב את האירוע למרות פניות שונות לראש העיר. ללא מימון ועם התנגדות של חברי המועצה הדתיים בעירייה, החליטו ראשי הבית לקיים את המצעד בפורמט של הפגנה על אי התקצוב. שנה לאחר מכן העירייה כבר התחייבה לממן את המצעד, בנוסף לשאר הפעילות של הבית הגאה. מאז מתקיים מצעד בעיר כל שנה בהובלת הבית הגאה וארגונים שונים של הקהילה.

בשבועות האחרונים חזר באחת לתקשורת השיח על הקהילה הלהט"בית. זאת, על רקע מינויו הצפוי של חה"כ אבי מעוז לסגן שר במשרד ראש הממשלה ואחראי על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך. המינוי של מעוז, שידוע בדעותיו ההומופוביות, עורר זעם רב אצל חברי הקהילה הלהט"בית וגרר תגובות של ראשי מועצות מקומיות רבות בישראל, שהצטרפו למחאה וטענו שישמרו על האוטונומיה של בתי הספר בעיר.

מי שלא הצטרף למחאה הוא ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' שפרסם הודעה ניטרלית בנושא, שעוררה דיון חריף בין תושבי העיר השונים. כך כתב: "העיר שלנו תמשיך בהתאם לאותם עקרונות וערכים בהם נהגנו עד היום, ללא שינויים. מה שהיה, הוא שיהיה! אנחנו לא מתכוונים להיכנס לוויכוח הפוליטי ובטח שלא להכרזות ולהצהרות, מאף צד. אין עוד ממשלה, לא נבחר שר/ת חינוך ונכון כרגע להמתין".

כדי להבין יותר לעומק את התחושות של קהילת הלהט"ב בבאר שבע בימים אלו, ישבנו לשוחח עם שניים ממנהיגות הקהילה הלהט"בית בעיר. יו"ר הבית הגאה, אריאלה מנקר היא תושבת העיר מגיל 10 ובנוסף לפעילות ההתנדבותית הענפה בבית הגאה היא גם יזמת חברתית בתחום האומנות בעיר. אליה הצטרפה נופר עיני, חברת ועדה בבית הגאה ותושבת באר שבע.

אתן מרגישות שהפעילות שלכן בקהילה שונה כי אתן בבאר שבע? יש בזה אמירה?

אריאלה: "אנחנו באר שבעים, אנחנו דרומים, אנחנו עושים את זה פה כי אנחנו מכאן. יש לנו את  הצרכים שלנו, חלקם שונים וחלקם דומים אבל זה כמו כל דבר. יכול להיות שיש קצת הבדל בטעם או בהרגלים אבל בסך הכל יש למה שאנחנו עושים צורך בכל מקום, בין אם אתה גר בתל-אביב או בהרצליה, נתניה ושדרות. זה שאולי יהיה לזה גוון או אופי קצת שונה זה שולי, כי הצורך קיים בכל המקומות האלה."

נופר: "אני חושבת שהדברים שאנחנו כקהילה מתמודדים איתם הם שונים משאר הארץ, יש בעיות שמתמודדים איתם בכל מקום כמו שנאה ואלימות. הקהילה פה מתמודדת עם בעיות שאין במרכז, ששם ראש עיר מכריז על הכרה בנישואים אזרחיים למרות שזה עדיין לא בחוק. אנחנו ממש רחוקים מזה, כאן אנחנו מדברים על הדברים הבסיסיים."

"למשל, נאבקנו בקיץ האחרון שיהיה מצעדי גאווה בערים שונות בנגב ובחלקם זה לא קרה. בבאר שבע אנחנו עושים רק את המצעד השישי, רק ב-2016 עשינו את המצעד הראשון ואז האווירה הייתה הרבה יותר מתוחה מעכשיו."

אז אתן חושבות שהמצב פה בעיר משתפר?

אריאלה: "חזרתי לפה בגיל 26 אחרי התואר, אני שגדלתי פה ויצאתי מהארון כבר בגיל העשרה לא ידעתי שיש פה משהו. היה פה אז סניפים של איגי וכל מיני קבוצות וארגונים קווירים, אבל באותם ימים זה הרגיש לי מהצד שיש מאבק לבקש מהרשות שתכיר בכלל בקיום שלנו. זה למה שנכנסתי לתפקיד שמתי לי כמטרה שכולם ידעו, כי חשוב שידעו שיש את המענה ושיש את הפעילות שרק תמשיך ותגדל."

"היום לשמחתנו יש גיבוי ושיתוף פעולה רציף עם העירייה. אנחנו עובדים עם הרווחה ויש לנו איתם קו ישיר. אנחנו מחזיקים בתקן של עו"ס (עובדת סוציאלית) שנותנת לנו מענה ועכשיו קיבלנו תקנים חדשים של עו"ס קהילות ועו"ס התמכרויות, שמיועדים לבית הגאה ולקהילה הגאה. לא צריך להיות חבר עמותה, כי הזכות לתת את זה לקהילה שלי היא לא מובנת מאליה בשבילנו וגם לא ההכרה מהעירייה. הסניף הראשון של הבית הגאה נבנה מכספי החברים, עכשיו העירייה עובדת במרץ על מבנה חדש כשכל הכספים מגיעים מהרשויות עצמן. אז אני לא תמיד ב100% מסכימה עם כל מה שבעירייה עושים ואומרים אבל יש תמיכה."

מ: אז אתן חושבות שזה שעיריית באר שבע קיבלה במדד החופש ציון מושלם ביחס שלה לקהילה הלהט"בית זה מוצדק?

אריאלה: "יש בעיות, שום דבר לא מושלם, אבל יש קשר טוב וממשיכים לשפר אותו. זה עוזר לנו לממש דברים שהיו בגדר חלום. יש היום רפרנט שנותן מענה לכל ארגוני הקהילה בעיר בשביל לעזור לנו בבית הגאה ולקהילה כולה לממש תקציבים ממשלתיים, זה דבר מדהים וחתרני ורואים את ההשלכות שלו בשטח."

נופר: "אני בן אדם יותר נרטיבי, למדדים יש גם הקשר רחב, חבר קהילה בתל-אביב שקורא את הנתון הזה ומתעצבן צריך להבין את ההקשר שלו. מי שחשוף לפעילות שלנו יודע שיש היום קול לקהילה הגאה, דרך תקציבים שהרשות מקצה והעיסוק בצרכים של הקהילה. לפני 4 שנים אף אחד לא דמיין כזה קשר. אז בסדר, זה לא שאין ביקורת או חוסר הסכמות, גם סביב המצב הפוליטי המתוח. אנחנו יודעים להגיע ולהגיד לראש העיר את הבעיות שלנו. זה מורכב לפעמים, כי הקהילה שלנו כאן מבינה שאנחנו לא רק במקום צועק. יש פה אנשים מאוד שונים מאיתנו ששותפים לדרך וזה השוני של הקהילה בדרום".

יש לכן חשש מההשפעות של המצב הפוליטי על החיים שלכן?

אריאלה: "המצב התחיל לפני האירועים האחרונים, כולל גם הפעילות שלנו והכנסים שקבענו. אז אנחנו ממשיכים ולא נותנים למצב הפוליטי להיות מכשול. אני חושבת שזה גם מה שראש העיר אמר, אנחנו ממשיכות בפעילות ובתמיכה הסוציאלית ובפעילות החברתית."

נופר:" זה קורה בגלל הרבה עבודה של הרבה מאוד אנשים שמתנדבים בקהילת הבית הגאה, בנוסף להרבה אנשים שתומכים שהם לא חברי האגודה. בזכות העזרה והתמיכה היה לנו בעיות שגם יכולנו להקצות אליהם משאבים. זה לא קורה בריק, אז כל הכבוד לפעילים אבל הקהילה חוצה את כל המגזרים והבית הגאה זה בסוף עמותה עצמאית."

"מדאיג שאנחנו כחברה לא נזעקים ויוצאים לרחובות, מחכים שמשהו באמת גרוע וכואב יקרה כדי לעצור הכל? אבל אנשים נכנסים ללחץ ופוחדים ונמצאים במצוקה אמיתית ,מבחינתי זה קו אדום."

אריאלה: "התקשורת גם מלבה שנאת חינם וחוטאת בניפוח של דברים שאין מה לנפח וגם לא שומעים את הקולות של המתנגדים, אבל לתת סמכויות שהם על מגזריות לאנשים שמדברים באופן גלוי על הדעות שלהם כלפי אוכלוסיות מסוימות."

אבל זה לא הדעה גם של הציבור שהצביע להם?

נופר: "זה לא נכון, 78% מהאוכלוסייה לא תומכת בצעדים, עושים פה חטא גדול מאוד כי שמים את הדת מול הלהט"ב וזה לא נכון אנחנו לא אויבים, יש גם חברי קהילה שהם דתיים."

אריאלה: "אנחנו מקיימים בין השאר בית מדרש קווירי וחברותות שפועלות, אנחנו עושים המון פעילויות ללהט"בים מהמגזר הדתי, ברור שלא מסכימים על הכל אבל זה ככה בכל דבר . זה נכון שיש טקסטים בעייתיים אבל יש גם את רוח הדברים. הבעיה היא ברגע שבאים לפגוע בזכויות ובאפשרות שלנו לקיים את אורך החיים המלא שלנו."

נופר: "יש שותפויות אבל יש גם עצמאות, זה מרגיש סותר אבל זה לא. בסוף אנחנו גם צריכים לשמור על האינטרסים של הקהילה שלנו"

בתור חברות הקהילה, זה מדאיג אתכן ברמה האישית?

אריאלה: "אני בן אדם היפי אבל גם מאוד ריאליסטי, לכן אני כאריאלה יכולה להבין את זה ולתת גם תמיכה ולהקשיב. הייתי חולמת על יותר, אבל בכובע שלו אני יכולה להבין למה הוא אמר את מה שאמר."

נופר: "כבן אדם פרטי שרוצה ילדים יום אחד אני מאוד מודאגת. כבעלת תפקיד אני יכולה להבין, כי אני סומכת על ראש העיר, כי כשאנחנו מרימים לו טלפונים אנחנו מתמודדים עם הסוגיות. בחרתי לחיות כאן ביחד עם כולם ואני סומכת על האנשים. אבל עוד מעט נראה מה קורה בשטח, אם נרגיש שהסיכון גובר נדע גם להגיב."

לסיכום, מה היעדים הבאים של הבית הגאה?

אריאלה: "ממשיכים וגדלים . לגבי שיח ארצי אז אנחנו כבר חלק, יש לנו  שיח עם ח"כ ונציגות בכל מיני מקומות. ברמה האישית, סורוקה הייתה במקום האחרון ביחס לזוגות להט"בים וזה נושא שחשוב לנו לטפל בו. התהליכים שם קורים אבל לאט וכרגע אנחנו במקום האחרון, אז נותנים את המענה איפה שאנחנו יכולות אבל כי אין מענה של בית החולים הרבה נוסעים לטיפולים במרכז וזה לא צריך להיות ככה."

נופר: "שתושבי באר שבע יכירו שיש עמותה שעוסקת בדיוק בדברים האלה, יש מרחב פיזי ויש מענה לכל מיש פונה אלינו כולל אנשים שאנחנו יכולות להפנות אליהם. אז אנחנו שמחות ורוצות בכל תמיכה או השתתפות מצד התושבים.  אנחנו מייצרים לעצמנו את המציאות שלנו ביום יום ויש לנו כבר הרבה כוח להשפיע. מקווה שאנשים יראו את זה כמגדלור, אם רוצים אנחנו כאן."