קהילה עם פטיש ומסמר

על מנת להבין טוב יותר את רוח הדברים נפגשתי עם טל ישעיהו – בן 32 במקור מהיישוב שמעה שבדרום הר חברון וכעת מתגורר בבאר שבע, טל היה שם מן ההתחלה וכהנדימן אמיתי הוא לוקח חלק ברוב המיזמים של הנגרייה.

מתי עלה הרעיון לעשות נגרייה קהילתית ?

הרעיון לנגריה הקהילתית הגיע מהשראה של מקומות דומים בארץ ובעולם, כאשר העיקרית היא הנגרייה הקהילתית בירושלים שהם הראשונים בארץ, פה זה התחיל גם מתוך צורך, יש חברה שגרים בב"ש חלקם היו סטודנטים מהעיר וחלקם פשוט חברה שגדלו פה. ואלו אנשים שנשארו פה כי הם אוהבים את העיר ורואים פה עתיד, והם מייצרים לעצמם פעילויות שמרחיבות את הקהילה שלהם.

מה היה השלב הראשון ? 

הכל התחיל במקום שנקרא "כלבויניק" – מחסן שיתופי שנמצא במרכז חן בשכונה ב' שהוא בעצם מכולה שפתוחה פעמיים בשבוע והיא פועלת על ידי מתנדבים ובסכום סמלי אתה פשוט בא ומשכיר כלים שאתה צריך - כלי בנייה ,כלי גינון, כלים לקמפינג וכד'. ואז לפני 4 שנים היה פרויקט שיפוץ למרכז חן, ובמסגרת הפרויקט התאספו אנשים שמתעסקים בעץ ובנינו שם ערוגות,לוח מודעות גדול, וזאת הייתה בעצם יריית הפתיחה ומשם באמת באה ההבנה שצריך מקום שיבואו אנשים ויחלקו את הידע שלהם ולא שכל אחד יעבוד לבד בגינה שלו.

ואיך נוצר הקשר עם בית ספר 'אמית' וציפי הרפנס ?

אז בחור בשם יותם יצר קשר עם ציפי המנהלת, והאישה המדהימה הזאת פשוט התלהבה מהרעיון והחליטה להשאיר לנו את המקום לשעות של אחרי הצהריים.

מהם סדרי הגודל ?

אנחנו פתוחים לקהל 3-4 פעמים בשבוע, וביקרו אצלנו כבר יותר מאלף אנשים שיצרו בידיים שלהם עבודות ממש יפות, תראה הפעילות של הנגרייה היא בגדר טירוף, בגדול אנחנו עושים המון דברים אבל הלב של הנגרייה זאת "הנגרייה הפתוחה".

מה זה ?

בוא נאמר למשל שאתה יושב בבית ורוצה לבנות משהו, אז במסגרת הנגרייה הפתוחה אנשים באים פעמיים בשבוע משלמים סכום סמלי של 35 שקל והם מקבלים את הנגרייה ל3 שעות, אתה לא צריך להיסחב עם ציוד אתה פשוט בא ומכין שם וזה בעצם הגרעין של הקהילה.  

ומה עם מי שלא יודע לעבוד ולהתעסק בכל נושא הנגרות ?

בשביל זה יש קורס שרץ כבר 32 מחזורים (כמעט מחזור בחודש) והביקוש מטורף – ההרשמה נסגרה בשעה ושמונה אנשים שמרו לעצמם מקום בקורס, ויש קרוב לשלושים אנשים שעוד מחכים ברשימת המתנה ביניהם סטודנטים ופנסיונרים, ובאמת אנשים מכל שכבות הגיל באוכלוסייה.

יש תמיכה של עיריית ב"ש ?

עיריית באר שבע תומכת בנו על ידי הזמנה של פרוייקטים ושיתופי פעולה שונים, אנחנו מתכננים ומבצעים עבודות נגרות במרחב הציבורי עבור העירייה, בהתאם לצרכים של הקהילה, אנחנו יוצאים מהנגרייה ומחזירים לסביבה את מה שקיבלנו, ככה תושבי המקום גם מרגישים שייכות, וכמות הונדליזם יורדת בגלל שיש עשייה ויצירה מקומית שנותנת תחושת סנטימנטליות - למשל בשלבי ההקמה התבצע פרויקט בשכונה ב' לשדרוג מרכז ח"ן בשיתוף תושבי השכונה, קהילת הרשת, בתמיכת העירייה וכיוונים.

מה מתוכנן בהמשך ?

יש לנו סדנאות לועדי עובדים ולאורחים מחו''ל, אנחנו עושים פרוייקט עם קהילות של תושבים משדרות, פרוייקטים עם להקת המחול 'בת דור' להם בנינו אמפי, בנינו גינות כלבים ובהמשך יש לנו שיתוף פעולה עם פרוייקט שנקרא "עושים בניין" -  אנחנו לוקחים בניין ופשוט משפרים את הנראות שלו - בונים ספסלים ולוח מודעות.

ולסיום אני רוצה לשאול שוב על ציפי, עד כמה רואים את טביעת האצבע שלה ? בגדול היא מדהימה וזה לא מובן מאליו, והיא נותנת לנו יד חופשית (הכל כמובן במסגרת הכללים של בית הספר), וזאת מצווה מטורפת, ולא סתם היא הדליקה משואה ובלעדיה לא הייתה נגרייה קהילתית.

 לינק אל אתר הנגרייה : 

https://www.nagariabs.com/