מהדלת הקדמית - מתן חלק כאן לשים את ב"ש בקדמת הבמה

צילום: עמרי שפירא

כבר תקופה לא מבוטלת שמתן חלק לוקח חלק בהוויה הבאר שבעית, בין אם זה דרך הטוויטר והפייסבוק שם הוא מתחזק חשבון שמעלה לאלפי אנשים חיוך על הלב, או בין אם זה תוך כדי עבודה באחד ממשרדי הפרסום הנחשקים בעיר, ואפילו לקח חלק משמעותי בקמפיין רציני שרובכם ראיתם – קמפיין לחברת 'גולדסטאר', באר שבעי אסלי צבוע באדום לבן ומתופעל ע"י אנשי צוות באר שבעיים בלבד, וכל זאת תוך כדי כתיבה של סדרה קומית לטלוויזיה.

איך בכלל הגעת לאן שהגעת ? אני בן 29 אוטוטו 30 וחזרתי הנה מת"א אחרי חמש שנים שם עבדתי במקאן ואלי, ושלוש שנים בשמעוני/פינקלשטיין, שם באמת למדתי את רוב מה שאני יודע, היה שם מנהל שקוראים לו טל פרלמוטר וזה הבנאדם הראשון שהאמין בי, והוא לימד אותי דברים שהם מעבר לעשייה בפועל, דברים עמוקים באמת על הנפש, והוא תמיד אמר לי "תהיה מי שאתה" ובאמת עד אז רציתי להתברג בתעשייה ורק חשבתי איך להתפרסם, והוא לימד אותי להילחם במלחמות הנכונות ולהתעסק במה שחשוב.

ועכשיו אתה עובד ב'אביב פרסום', מרגיש שאתה עומד באתגר ? אני יודע לכתוב ואוהב לכתוב וחזרתי לב"ש והנה למשל בקמפיין של גולדסטאר, ישבתי עם בנצי וניס והיה לי המון פעמים חלומות של אנשים שאומרים לך – "בסדר נעשה את זה ואת זה ואת זה" וזה אף פעם לא קורה, והנה נפלה ההזדמנות ובחרו בנו בין כל המשרדים בדרום.

התרגשתם מאד אני מניח ? ההתרגשות מהמעמד הייתה עצומה שחברה כמו גולדסטאר באו ואמרו אנחנו סומכים על משרד מהדרום, ובחרו בנו ומבחינתו זה היה מצב בו אנחנו עושים את זה הכי טוב שאפשר, להוכיח שאנחנו הכי שווים לא פחות מכל משרד במרכז הארץ.

והצוות באר שבעי לגמרי נכון ? עבדנו עם גיל נמט ואלעד פרקש מאולפן ההקלטות "קקטוס" שנמצא בעיר העתיקה, השתמשנו במעצבים מהמשרד, שחקנים באר שבעיים, וזה קמפיין שממשיך ויש עוד המון דברים בקנה.

אבל מעבר לחיוך ולכישרון יש גם צד שלאחרונה לאור מה שקרה עם איציק סעידיאן מתגלה אצל מתן, ואמנם הוא עדיין בתהליך התאוששות שספק אם ייגמר מתישהו, אך באומץ סיפר בקצרה בחשבון הטוויטר שלו על אירוע שחווה בזמן הצבא.

הכרת את איציק ? האמת שאני לא מכיר אותו אישית , פגשתי אותו בהלוויה של מקס שטיינברג ז"ל חבר שלי שהיה שם איתו באירוע ונהרג, אבל אין מה להגיד הוא גיבור פעמיים ולא רק שהוא הציל חיים שם, הוא גם קפץ פה על רימון למען כל הפוסט טראומתיים, ואני מאחל לו רק החלמה מהירה.

אתם גם חלק מאלו שהוא נלחם את מאבקם לפי מה שכתבת בטוויטר ? בגדול אני מאובחן כפוסט טראומתי, אני נכה צהל ב - 20 אחוז בגלל אירוע שחוויתי בצבא שקשה לי לדבר עליו.

תרצה לשתף את הקוראים שלנו בכל זאת ? הייתי בזמן הסדיר באירוע שנהרגו בו שבעה בני אדם ונפצעו בו עוד שניים, לאחר מכן אובחנתי כפוסט טראומתי.

ולפי מה שאני מבין שם זה לא נגמר ? נכון, ב-2014 קראו לי לצוק איתן בטעות, ואתה בטח יכול לתאר לך מה זה להכניס פוסט טראומתי, לא היה קל בכלל ולצערי זה נפל עליי פעמיים (צוחק)

העיקר שאתה צוחק – תראה, בעקבות האירוע והאירועים שלאחריו התחלתי לכתוב, והכתיבה זאת התרפיה שלי, ובלעדיה לא הייתי מגלה שמה שאני רוצה זה להצחיק ולכתוב כך שזאת גם הקללה וגם הברכה שלי.

מה הלאה מכאן ? אני נשאר בבאר שבע, ממשיך להתפתח פה, וכרגע אני עובד עם קומיקאי סופר מוכשר - דניאל חן ממועדון לילה, ואנחנו מתכננים דברים ביחד .  

לסיום אני חייב לשאול שאלה שהיא קצת רטורית ובכל זאת, למה להישאר בבאר שבע ? כשהייתי בתל אביב גיליתי שזאת עיר בודדה שאנשים באים אליה להיות בודדים ביחד, גדלתי פה, פה נמצאים החברים שלי והמשפחה שלי, קבוצת הכדורגל שלי, השקט שלי, ותל אביב זה כמו סטוץ -  זה היה בסדר אבל אלו לא החיים שאני מחפש.

וזה גם מה שתמליץ לצעירים ? שמע נחמד לצאת ללמוד, לנסות, לטעות, אבל פה אני מרגיש הכי טוב והכי נעים בסופו של דבר.