"העצה שלי לזוגות צעירים בבאר שבע היא - תקנו דירה, ויפה שעת אחת קודם"

השנה יחגוג רם מרש יום הולדת 62 ועל פי הרזומה שלו, הוא נמנה על כמה ממשרדי האדריכלים הנחשבים בישראל. מרש, אדריכל מוסמך כבר 31 שנה ראה וחזה בעירו באר שבע מתפתחת וגדלה, כשהוא מהווה חלק חשוב בצמיחה שלה. בשיחה עימו, בה הוא מתבקש לסכם את השנה, מתחיל רם דווקא מסוף שנת 2019, תחילת 2020 – "נקודת המפנה": "בזמנו נכנסו לעידן של אי ודאות מפחידה ביותר. קמנו בוקר אחד למעין משהו מוזר, שלא ידענו לגמרי לאן זה ילך. מיד נכנסו למצב הישרדותי, כמו חיה שבורחת מנמר בג'ונגל. אם הייתי צריך להגדיר את 2020 באנלוגיה לקרב בצבא, אז -  היינו ב"מצב של הגנה" וב-2021 לעומת זאת, שוק התכנון עבר להתקפה". 

איך נראתה ההתקפה הזאת?

"שטף של המון עבודות ופרויקטים. בב"ש למשל נוצר "באזז" אדיר סביב תכנון של מבנה משרדים למיניהם. מעבר לכך שהוקמו פה כמויות ענקיות של דירות "מחיר למשתכן", שמתאכלסות בימים אלו. ובין אם זה בשכונת סיגליות או שכונת הפארק, שמי שעובר שם בסביבה יכול בכל יום לראות דירות חדשות שמתאכלסות".

אבל מי בכלל עובר לבתים האלו? הרי כל הזמן מדובר על כך שאוכלוסיית ב"ש לא השתנה מזה כעשור.

"מצד אחד, הסטטיסטיקה אומרת שאחת ל-30 שנה אנחנו אמורים להכפיל את האוכלוסייה בישראל. אז איפשהו בשנת 2045, ישראל תמנה כ-17 מיליון איש. אם נעשה חישוב מהיר, מדובר על גידול של 2.2 מיליון דירות ב-30 שנה, כלומר – 73 אלף יחידות דיור בשנה שאמורות להיבנות. העניין הוא, שהיום חסר לך בין 200,000 ל-300,000 יחידות דיור. לשאלתך, מי שיגור פה אלו זוגות צעירים שיכולים להרשות לעצמם לקנות בית, שלא כמו בת"א, שהדירות שם שמורות למתי מעט שיכולים להרשות לעצמם. מה גם שבסופו של דבר אתה לא יכול להתעלם מהנתון, שאנחנו אחת מהמדינות הצומחות ביותר בעולם המערבי. אז מתישהו, מישהו יקנה את הדירות האלה".

אחרי השנה הנוכחית, היית ממליץ לזוג צעיר בב"ש לקנות דירה?

"מחר בבוקר, ויפה שעה אחת קודם. היום אתה יכול לקנות דירה ב-800 אלף שקל באזורי הביקוש. במידה ומדובר בדירת 3 חדרים, יחד עם מימון סביר של הבנק, כמובן בהנחה ששניהם עובדים - אני לא רואה שום סיבה למה לא לכלכל נכון את רמת החיים שלהם. ובהתנהלות נכונה, אותו זוג צעיר, יכול אפילו למנף את עצמו תוך כמה שנים לעוד דירה. רק צריך להיות חכם. יש בבאר שבע דירות טובות במחירים הוגנים, באזורים טובים".

באותו ההקשר, מה אתה חושב על הסכמי גג שחתמה עיריית באר שבע עם הממשלה?

"הסכמי הגג הם מלכוד 22. זה עומד בניגוד לכל חשיבה אורבנית נכונה, מכל קריטריון שתסתכל על זה. מצד אחד קח למשל את מבנה הציבור בשכונות החדשות והתשתיות בשדרות הראשיות ביניהן רגר - כל אלו לא היו קורים בלי הסכמי הגג. עם זאת, המחיר שהעיר משלמת הוא התפשטות לשכונות חדשות, ולא התכנסות לתוך שכונות הליבה בבאר שבע, שיכולות לשפר את העירוניות שכל כך חסרה כאן בעיר. נכון, שכונת הפארק וסיגליות עשו מאד טוב לבאר שבע והן הפכו את פארק נחל באר שבע ואת מתחם הגן הזואולוגי לחלק מהעיר ממש ולא כשטח מנותק או שישוב עם הגב לעיר",  אבל אלו באמת יוצאי דופן והלוואי והיו מוצאים דרך להקים את כמות יחידות הדיור הגדולה הזאת בשכונות – א', ב', ג', ד' ו-ה' ובכך לייצר מאסה קריטית של תושבים, שבסופו של יום ימלאו את הרחובות, כי זה לגמרי חסר כאן."

בנובמבר 2020, זכה מרש להכרה ארצית לפועלו, ועקב כך נבחר האדריכל הוותיק לכהן כיו"ר התאחדות האדריכלים בישראל. מדובר בגוף המקצועי היציג של אדריכלי ישראל. ההתאחדות מספקת שירותים מקצועיים לכלל האדריכלים הפעילים בישראל (אודות התאחדות האדריכלים, האתר הרשמי). מרש טוען, כי בתקופת הסגרים חוותה ההתאחדות גם היא תקופה לא פשוטה כלל – "חווינו תקופה כלל לא קלה. בעיקר מהסיבה שחלק מהפעילות התלויה במפגשים והתכנסויות הייתה משותקת. הרי אנחנו ניזונים מהמון בחינות, גם תרבותית, וגם כספית מקורסים, העשרות וכנסים שאנחנו מארגנים. ובאמת, בחירוף נפש שרדנו את התקופה הזאת. בשנת 2021, עיקר העבודה הייתה מול הממשלה. ואני יכול להגיד בשמחה שעברו כמה רפורמות חשובות ביותר כמו: "חוק רישוי עצמי", מעבר לכך, כעת אנחנו במרכזן של שלוש ערכאות משפטיות שאמורות להגדיר את המעמד המקצועי שלנו. אז מהבחינה הזאת הייתה שנה מאד מאתגרת".  

עם זאת, בנוסף לעשייה המבורכת, מסביר לנו רם, כי בשנה האחרונה הוא "זכה" לראות עד כמה חמור מצב כוח האדם בעולם האדריכלים – " גיליתי בשנה האחרונה, שיש כנראה מצוקת כוח אדם איכותי בתחום שלנו. וקשה מאד לגייס אנשים טובים – גם בוועדות, גם במשרדים, וגם בלשכות התכנון. כתוצאה מכך - אתה יכול לפרסם הודעה שאתה צריך עובדים ועדיין אנשים טובים לא באים".

יש לך הסבר לכך?

"אין לי לגמרי הסבר לזה – או שאנשים לומדים והולכים לעבוד במקצוע אחר, או שהם לא לומדים בכלל. וזה כמובן משפיע על איכות הטיפול בתיקי בנייה בכל מקום. כי איכות כוח האדם, והכמות שלו פשוט לא מאפשרת טיפול נכון והגיוני".

אז אם עכשיו אכנס לעירייה מסוימת, אני אראה המון תיקים נערמים אחד על השני?

"במקרה הטוב אתה תראה שזה לא מטופל ברמת המקצועית שהיינו מצפים. ובמקרה הגרוע כן – ערמות של תיקים. ומדובר בבעיה ארצית. רק לסבר את האוזן, הנתונים מראים שהיתר בנייה ממוצע במדינת ישראל לוקח כ-4 שנים. ושלא נדבר על "התב"ע" שגם היא לוקחת כ-4 שנים. כלומר שאם אתה רוצה ליזום בנייה של מגדל מגורים מסוים, זה יכול לקחת לך כיום קרוב ל-8 שנים  וכשאני שואל בלשכות תכנון, מה קורה עם פרויקטים שלי, אומרים לי בפשטות – תחכה בתור, אין כח אדם".

אבל זה לא אינטרס של המדינה שהתהליכים יזורזו?

"בוא רגע נשים בצד את השיקול של רשות מקומית, לגבי העמסה על תשתיות עירוניות, מערכות חינוך, ופקקים וכו', ששם זה באמת שיקול לגיטימי לווסת את הכמות, לבין מצב שבו יש כבר קונצנזוס לכך שרוצים להוציא היתר בנייה, ולא מוציאים אותו בזמן סביר. אני חושב שמה שמונע את ההתקדמות, אלו אותם תהליכים בלתי פורמאליים שמעיבים על המערכת. לעיתים כשאתה רוצה לאשר תוכנית מסוימת,  יש נבחרי ציבור שרוצים לבוא ולבדוק בעצמם את התכניות, וזה כרוך בפגישה עם אותו נבחר ציבור. באותו רגע הדיון מפסיק להיות בשדה המקצועי בשעה ששלב זה של התכנון אינו נספר במערכת. אתה יכול לחוקק כמה חוקים שאתה רוצה, אבל אם אותו גבר או גברת, שעומדים בקצה ויש להם תודעת שירות פחות טובה, גורמים לכך שהפרויקט נתק, אז אין יותר מידי מה לעשות בנידון".

אז מה בכל זאת אתם מציעים בהתאחדות?

"אנחנו מציעים ליצור קריטריונים ברורים חד משמעיים ואחידים ברשויות, שהם התנאים לפתיחת תיק ולקידומו – זה יושב כרגע על שולחן הממשלה, ונותר רק לראות איך זה יתקדם באמת".

אז אחרי מה שאתה טוען פה, עדיין שווה לדעתך להיות יזם פרטי בדרום?

"קודם כל זאת שאלה שאתה יכול לשאול לגבי כל מקצוע. יזם פרטי שמתנהל כמו שצריך יצליח, ואפשר לראות כאלה פה בעיר. ומי שמתנהל כמו חנות מכולת לא יצליח, זה פשוט מאד".

במהלך השיחה, רמי מזכיר לי שוב ושוב שהוא לא עושה שום דבר לבד, וכי ההצלחה תלויה באלו שלצידו – "אי אפשר להגיע להישגים האלו לבד, אין חיה כזאת. מי ששותף להצלחה הזאת, הם כל אלו שעוזרים לי בתהליך – ובעיקר המטה והאדריכלים במשרד שלי. הם כולם חלק מזה, ללא צל של ספק".

הוא מציין, כי מעבר להצלחה בהתאחדות האדריכלים, ומעבר להצלחה האישית, גם המשרד שלו – "מרש אדריכלים", אשר יושב במתחם "מבנה" בבאר שבע, זכה להנות משנה טובה במיוחד: "המשרד שלי עבר בצורה נכונה ויפה את הקורונה, ולכן היה לנו קל להתחיל את שנת 2021. כמעט ולא הוצאנו עובדים לחל"ת, והצלחתי לשמור את כל הצוות. מבחינתנו העסקים כרגיל. כמובן שמבחינת ההתנהלות במשרד עצמו מדובר באתגר אחר, כי פתאום אתה שומע שיש מאומת במשרד, וצריך להיכנס לבידוד, וכמובן הפגישות בזום שהם לכשעצמן מאתגרות גם".

אז מה נראה שנה הבאה?

"מבחינת הקורונה אני מאמין שיהיה אותו הדבר, ואנחנו ננוע בין אופוריה לדפרסיה. אני באמת מאמין שככל שיכניסו אותנו יותר ויותר לשגרת קורונה, כך יהיה קל יותר להתנהל. מעבר לכך, אני מקווה מאד שכל המהלכים שאנחנו עושים היום, יביאו את לשכות התכנון לפעול יותר ביעילות בעתיד וכולנו נרוויח מזה ואנחנו כמובן כל הזמן רוצים לצמוח קדימה, ולנסות לשמור על יציבות בכל התחומים".