המקרר החברתי חזר לבאר שבע

על פי הדו"ח הלאומי של 'לקט ישראל' לאובדן והצלת מזון משנת 2019, היקף אובדן המזון בישראל עומד על 2.5 מיליון טון, בשווי של כ-19.7 מיליארד ₪, ומהווה כ-35% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכו, ישנו אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ-1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד ₪. במטרה לצמצם כמה שאפשר את בזבוז המזון ולהנגישו לקהילה, הוקם ברחבי הארץ 'המקרר החברתי'. גם כאן בבאר שבע הוקם המיזם החשוב ואחרי שהיה סגור בחודשים האחרונים, כעת המקרר חזר לפעילות במיקום חדש ועם צוות חדש שמזמין אתכם לקחת חלק ביוזמה.

'המקרר הקהילתי' הוא מקרר שמטרתו צימצום בזבוז מזון והנגשת המזון לכל מי שצריך אותו בקהילה סביבו. המקרר הטבעוני בבאר שבע נפתח לאחרונה מחדש תחת חסותה של מסעדת "שאקטי", וקהילת "הרשת" באר שבע, לזכרה של תושבת העיר באר שבע אסתר ססיל רוס על ידי משפחתה. איך זה עובד? עסקים מקומיים ואנשים פרטיים שמים במקרר אוכל שאחרת לא היה נאכל, וממש כל אחד מאיתנו יכול לקחת, המקרר הוא לשימוש כל מי שרוצה בכך, ואינו מוגבל לאוכלוסיה כלשהי. את המיזם החשוב מובילים כעת מאי אביטל וירון ניר, תושבי באר שבע.

מה הוביל אתכם להצטרף למיזם?

מאי: "לתופעת בזבוז המזון העולמית והשלכותיה נחשפתי במהלך שירותי הצבאי, דרך העמותה החיפאית "רובין פוד" שהפעילה בית אוכל חברתי שכל המנות שהוגשו בו התבססו על חומרי גלם שהוצלו בעיקר מהשוק הסיטונאי בחיפה, במקום להתבזבז לשווא. בבית הוריי לא זורקים כמעט דבר: כל פרי עייף ימצא עצמו בעוגה, כל ירק במרק, וגבינה בפשטידה, לכן היה טבעי לי להצטרף לפעילות של העמותה. כשהמקרר הקהילתי הראשון נפתח בתל אביב התלהבתי מאד מהיוזמה, ושמחתי מאד כשהמקרר הבאר שבעי נפתח גם הוא. כששמעתי שהמקרר נסגר ומחפש בית חדש וצוות מוביל חדש, היה לי ברור שאהיה חלק ממנו. הארגון החברתי "הרשת" לקח את הפרויקט תחת חסותו, ליווה אותנו לאורך הדרך וממשיך להנחות אותנו ולתמוך בפרויקט".

ירון: "נחשפתי לראשונה למקרר הקהילתי דרך כתבה בטלוויזיה, אני זוכר שאמרתי לעצמי איך מיזם יחסית פשוט, יכול ליצור אימפקט ומסר כל כך חשובים. בשונה ממאי, בבית הוריי גדלתי על "תאכל כמה שתרצה" ובמקביל חינכו אותי תמיד לא לבחור מהעיניים ולא "להעמיס" סתם על הצלחת. ברגע שהבנתי שמחפשים צוות שיוביל את המיזם לא חשבתי פעמיים ונרשמתי, בעיקר מסקרנות ורצון להבין יותר בנושא בזבוז המזון. לשמחתי, הצלחנו ליצור, יחד עם שיתופי פעולה רבים, צוות מתנדבים ומתנדבות שחשוב להם להגביר את מודעות בזבוז המזון דרך בניית קהילה חזקה בעיר באר שבע".

מה גרם לכם להפוך את המקרר לטבעוני? אילו מוצרים ניתן להכניס למקרר?

מאי: "המקרר ממוקם כעת בחזית של המסעדה "שאקטי" ברחוב רבי עקיבא 9 בשכונה ד, בסמוך למכולת "סופר סמייל". זוהי מסעדה נהדרת שדוגלת בערכים של אכפתיות וחמלה כלפי הקהילה, הסביבה והיצורים החיים באשר הם, ולכן מוגדרת כטבעונית ולא משתמשת במוצרים מהחי כמו מוצרי בשר, חלב, ביצים וכל נגזרותיהם. בנוסף המסעדה מגישה רק קשים מקש טבעי, מעודדת אריזה בכלים רב פעמיים, קנייה במשקל ללא אריזות מיותרות, ופתוחה להצעות ורעיונות חדשים. מתוך האג'נדה חברתית והסביבתית שמאפיינת את המסעדה, שיתוף הפעולה איתם בהכנסת 'המקרר' אליהם היה מתבקש, וכפועל יוצא מזה הוסכם כי המקרר צריך להתאים את עצמו לערכי המקום ולהפוך לטבעוני גם הוא. חשוב לי לציין כי גם במתכונת הקודמת, וכפי שנהוג בכל המקררים בארץ, באופן רשמי הנובע מדאגה למשתמשי המקרר, אסור להכניס למקרר מוצרים שעלולים להתקלקל כמו מוצרי בשר, חלב או אוכל מבושל, כך שהשינוי לא משנה את אופי הפעילות. ניתן להכניס למקרר פירות, ירקות, מאפים ומוצרים באריזות סגורות, שאינם מכילים חלב, בשר או ביצים בכל דרך. כמו כן אסור להכניס מזון מבושל".

לפני כשבועיים נפתח המקרר הטבעוני במיקומו החדש, בהשתתפות בני משפחת רוס אשר תרמו את המקרר עצמו לזכרה של אם המשפחה אסתר ססיל רוס, שהייתה תושבת העיר באר שבע, פעלה רבות בקהילה והייתה ידועה ביכולתה להציל מזון ולא לזרוק דבר. "בני המשפחה חלקם תושבי העיר מילאו אותו בכל טוב בערב הפתיחה, עד כדי כך שחששתי שלא נדע איך להתמודד עם הכמות הזאת. למחרת בבוקר הופתעתי לגלות שלא נשאר כמעט דבר", סיפרה מאי, "מאז אנחנו רואים הירתמות של אנשים עצמאיים שבאים אליו במכוון או כאלה שחלפו על פניו לראשונה, ושמחים להכניס מוצר שנשאר להם וליהנות מתפוז או קלמנטינה על הדרך. בנוסף העסקים באזור הגיבו בצורה מאד חמה לפרויקט ושמחו לשתף פעולה, ואנו עובדים על יצירת קשר עם עסקים נוספים".

בינתיים פעילי המקרר מזמינים מתנדבים ואנשים נוספים שאכפת להם, להירתם ליוזמה ולהצטרף! "אנחנו אכן זקוקים לעוד פעילים שיעזרו לנו בהעברת המזון מהעסקים, ובהוצאה לפועל של כל התוכניות העתידיות שלנו, וקוראים לעסקים שרוצים לקחת חלק ביוזמה להצטרף", מסכמת מאי, "לכן נשמח אם כל מי שהתחבר לפרויקט יצור איתנו קשר דרך קבוצת הפייסבוק "המקרר הטבעוני ב"שאקטי" – באר שבע", וימלא את טופס ההצטרפות".

מי יכול לבוא לקחת אוכל מהמקרר החברתי? אם יש אנשים שזקוקים אבל מרגישים לא נעים או מתביישים, מה היית רוצה להגיד להם?

מאי: "חשוב חשוב חשוב - כולם יכולים לקחת אוכל מהמקרר! המקרר לא מוגבל למצב סוציו אקונומי, על אף שבאופן טבעי מי שזקוקים יותר כמובן גם משתמשים בו יותר, וכך צריך להיות. המקרר מהווה פלטפורמה להנגשת מזון לכולם, וקורא לשינוי בתפיסה יחד עם שינוי רגולציה – לא הגיוני שאוכל ייזרק לפח בזמן שיש סביבנו אנשים שהולכים לישון רעבים, נוסף על הנזקים הסביבתיים הרבים שיש לריבוי פסולת ולבזבוז כל המשאבים שהושקעו במזון שמסיים בפח, לפעמים עוד לפני שהגיע לצרכן. לכן אנחנו קוראים לכולם להשתמש במקרר בלי בושה, האוכל שם הוא בשבילכם, בתקווה שיחד עם הביקוש אליו יגדל גם ההיצע, והמזון יגיע למקום שיעריך אותו במקום להיזרק. כמו כן, אנחנו שואפים בימי שגרה להפוך את המקרר לאבן שואבת לנושאי סביבה וחברה, תוך דגש על צמצום בזבוז מזון ועזרה לקהילה, על ידי העברת הרצאות, הקרנת סרטים בנושא, ארוחות משותפות ממזון מוצל ופעילויות נוספות סביבו כאשר המצב יאפשר זאת".