גננת לכל החיים
23.04.21 / 13:50
זה סיפור של אהבה ודאגה אין סופית לילדים. סימונה איבגי, נשואה ואם לשלושה, היא גננת בגן אנתרופוסופי כבר 20 שנה ומודה על כל יום בתפקיד.
בגן, מספרת סימונה, את צריכה לזכור כל הזמן שאת הדגם, שאת צריכה לשמש אות ומופת לילדים: "חשוב הלך הרוח שאת מגיעה איתו, איך את הולכת, איך את מדברת, כי את מודל לחיקוי. הילדים בגיל הזה מעריצים את הדמות המחנכת, הם נושאים אלייך עיניים ואיך שאת מתנהלת זה מה שהם יחוו, בעצם זאת המתנה שאפשר לתת להם. לכן את צריכה להיות במודעות מאד גדולה לעצמך".
"גננת אצלנו לא יכולה לשבת רגל על רגל בחצר. היא כל הזמן בעשייה: היא עודרת בגינה, עובדת בגינת הירק וזה מדהים, את לא דרוכה, הילדים מתאגדים סביבך ועוזרים, משחקים, אבל יש את הנוכחות שהיא מאוד חשובה. מספיק שאני אגרוף עלים ועוד ילדים יביאו מגרפה ויגרפו ביחד איתי. ילדים בגיל הזה צריכים להיות בעשייה, הם לא צריכים לחשוב כל הזמן ולהיות מול מסכים ולא להיות איפשהו שם רחוקים. הם צריכים להיות כאן ועכשיו ולפתח את כל היכולות הפיזיות שלהם".
לומדים תוך כדי תנועה
בגן הילדים לומדים מלאכות שונות: לתפור, לסרוג, לארוג והם לגמרי שותפים לתפעול היום יומי של הגן: מסדרים את הגן, מטאטאים את הרצפה וכמובן עוזרים בהכנת הארוחות: חותכים ירקות לסלט, אופים לחם (כל יום!) ומכינים טחינה. הם אפילו שוטפים בשיתוף הצוות את כלי האוכל שלהם.
"הם לומדים תוך כדי תנועה, תוך כדי משחק. אנחנו לא מפתחים את הדידקטיקה בדרך הרגילה. אני יכולה להגיד לילד 'שים שבע צלחות ושבע כפיות על שולחן אחד ועשר כפיות ועשר צלחות על השולחן השני' ואז הם לוקחים מהארון וסופרים. אנחנו לא מלמדים את זה על הלוח. אנחנו קופצים בחצר: 'בוא נקפוץ עשר פעמים' או שכל אחד אוסף חמישה חפצים בחצר."
מסירות טוטאלית
בחירה בחינוך אנתרופוסופי היא בחירה במסירות טוטאלית אומרת סימונה: "אפילו בלילה אתה חושב על ילד מסוים, מה יכול להרים אותו מחר, מה יהיה?". במפגשים המשותפים של הגננות היא חשה שכולן מאוד מגויסות לטובת העניין. בעצם מערכת החינוך האנתרופוסופית יצרה קהילה: יש אירועים משותפים לגנים וליסודי ולתיכון וכולם נפגשים: המחנכים, הילדים וההורים. בדרך זו, היא מסבירה, את מכירה משפחות שלמות לאורך זמן ונוצרים קשרים עמוקים וארוכים. זה כמו המשפחה שלך.
סימונה פשוט אוהבת להיות גננת
"כל שנה זה עולה לי מחדש: אולי אני אעשה משהו אחר, אני כבר לא צעירה, אני כבר גננת הרבה שנים ועולות הצעות שונות: לחנך בבית הספר, לעשות פה, לעשות שם. אני חושבת על זה בדיוק רבע שעה ולא, אני אוהבת להיות גננת, אני באה כל בוקר בשמחה לגן ועדין לא נמאס לי. אני עשרים שנה גננת ועדיין שמחה בעשייה היומיומית"
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
