"מרכז הנגב" היה עד לפני כשנה מרכז מסחרי עם עשרות חנויות פעילות, כיום נותרו בודדות בלבד. הסיבה המרכזית – אובדן החניה הסמוכה בשל תחילת הקמת פרויקט מגורים על שטח החניה. מדובר בפרויקט "הבלוק" של חברת "אזורים", שעתיד לכלול כ-150 יחידות דיור ב-3 בניינים בני 8-9 קומות, ובנייתו החלה בחודש נובמבר האחרון, לאחר שנדחתה התנגדות וועד "מרכז הנגב".

עם תחילת הבנייה פרסמנו לראשונה ב"באר שבע נט" את מצוקתם של בעלי העסקים. אלו תחילה נאלצו לפטר את עובדיהם בשל צניחה דרמטית וקיצונית בהכנסות, ולאחר מכן נותרו רק הם, מנסים לשרוד. רובם לא שרדו, חלק הפרו חוזה ועברו, נותרו רק גדרות ברזל. בביקור שערכנו במקום השבוע, נחרדנו לגלות כי מרבית העסקים במקום סגורים, בין אם מדובר במסעדות, חנויות אלקטרוניקה, חנויות ביגוד ואפילו חנויות וותיקות בעלות מוניטין ארוך שנים. גם שני ברים שפעלו במשך שנים ועובדים בלילה, לא הצליחו לשרוד.

שקועים בחובות

"בהתחלה היינו 13 עובדים, תוך שבועיים מתחילת הבנייה נאלצתי לפטר את כולם, אין לקוחות" מספר דרור, בעלי סניף "ג'וני קריספי" ב"מרכז הנגב", צעיר תושב העיר, שכמו רבים ביקש להיות עצמאי, אך מצא עצמו עמוק בחובות "לפני שהתחילה הבנייה הלך כאן מעולה, סניף אחד החזקים בארץ. מאז שהתחילו לבנות חסמו לי את הכניסה הראשית עם ברזלים על החלון, הפדיון ירד ביותר מחצי! אני עובד כדי להחזיר חובות, עכשיו הסטודנטים עוזבים לחופשת הקיץ, ואני לא חושב שאפילו אשרוד את התקופה הזו. 'מרכז הנגב' מת".

פנינו לבעל עסק סמוך, שישב שפוף מחוץ לחנות הריקה מלקוחות "אף אחד לא נכנס לפה כבר. גמרו עלינו. פעם אנשים היו חונים בכחול לבן, נכנסים, אוכלים, קונים, הייתה תנועה. עכשיו אנחנו שורדים בקושי, חיים מיום ליום".

מי שעוד נותר במקום אלו מספרות בעלות מוניטין ארוך שנים, אליהן הלקוחות מגיעים במיוחד "עברנו למספרה יותר קטנה כדי להפחית בשכירות" מספר בעל מספרה במתחם "מזלנו שיש לנו לקוחות קבועים שעדיין באים. היו מקרים שהתקשרו אלי שלא מגיעים, לקוחה אומרת לי 'מצטערת, אני לא מוצאת חניה' ונסעה".

בהגיענו למתחם, גם אנחנו נחשפנו למצוקת החניה הבלתי נתפסת, ובמקרה איתרנו חניה בודדת על דרך מצדה. המיקום האסטרטגי סמוך לבית החולים "סורוקה" ואוניברסיטת בן-גוריון מושך אלפים ביום אל האזור, אך מקומות החניה ביחס לכמות המבקרים, ספורים. התוצאה היא לא רק מצוקת חניה אלא גם חסימת צירים ופגיעה ברכבים חונים. אין מן הנמנע שגם דוחות על חניה באופן שאינו תקין, חוטפים מעת לעת המבקרים.

כשחניה ציבורית הופכת לבניין מגורים

בשנים האחרונות נראה שהקמת מבנים על שטחי חניה היא מגמה גוברת בעיר באר שבע, כך עשו בפרויקט של "אזורים", וכך רוצים לעשות גם על החניה החיצונית של ה"גרנד קניון", תוכנית שכיום זוכה להתנגדות רחבת היקף.

אלא שבמקרה של חברת "אזורים", מדובר למעשה בשטח פרטי שרכשה לפני עשרות שנים, והוסב לחניה זמנית לבקשת העיריה "המגרש הנ"ל לא פותח בעבר והיווה מפגע בלב העיר. על כן, פנתה עיריית באר-שבע לבעלי המגרש וביקשה לאפשר לה לפתח במקום מגרש חנייה זמני לתועלת הציבור. זאת עד למימוש התב"ע החלה במקום". מסרו אז בנושא בעיריית באר שבע.

בעיריה אף הדגישו כי התוכנית עברה את ההליך התקין בוועדות התכנון "יש להדגיש כי בתהליך שינוי תוכנית הבינוי ובמסגרת בקשת החברה להקלות, הוגשה התנגדות של עשרות בעלי נכסים ממבנה 'מרכז הנגב' הסמוך. במסגרת ההתנגדות, הופיעו המתנגדים בפני הועדה לתכנון ובנייה מספר פעמים. הועדה דנה באופן פרטני ובכובד ראש בכל אחד מן הטיעונים, את חלקם אישרה ואת חלקם דחתה, דבר  שנעשה בעניין רב ובמסגרת החוק".

נציין עוד כי לא מדובר בפרויקט היחיד המתוכנן על השטח הסמוך ל"מרכז הנגב". בכוונת "אזורים" להקים שני מגדלי מגורים נוספים בצדו השני של המתחם, על שטח הגינה שטופחה במקום במשך שנים. בפגישה שהתקיימה בחודש נובמבר, בין בעלי העסקים ב"מרכז הנגב" לרוביק דנילוביץ', ניסה ראש העיר למצוא פיתרון. הועלתה אפשרות להפוך את הגינה לחניה עבור המבקרים ב"מרכז הנגב", רעיון שלא בא לכדי מימוש, כפי שמספרים לנו בעלי עסקים, בשל אי הסכמות בכתלי "מרכז הנגב" עצמו.

"מכרו אותנו לטייקונים"

"מרכז הנגב" הוא דוגמה כואבת לדעיכה קיצונית של עסקים בעיר באר שבע. למרות קהל סטודנטים רחב המתגורר סמוך, אין בהם די כדי לפרנס את העסקים במקום, ובהיעדר חניה, התושבים לא מגיעים. נתונים שפורסמו לאחרונה העידו כי יותר עסקים בעיר באר שבע נסגרים מאשר נפתחים. לא צריך לחפש הרבה כדי לראות עסקים סגורים. ביקור קצר ב"מרכז הנגב", בעיר העתיקה, בשוק העירוני, ואפילו בקניונים הגדולים בעיר ימחיש את התמונה הקשה. כפי שאמר עובד ב"מרכז הנגב" שביקש להישאר בעילום שם "מכרו אותנו לטייקונים, אנשים איבדו את הפרנסה ואת הבית שלהם, שקועים בחובות לכל החיים. הכל בשביל כסף".

בחברת "אזורים" לעומת זאת כבר רושמים רווחים. החברה מכרה לאחרונה דירת פנטהאוז באחד הבניינים בפרויקט ה"בלוק", במחיר אסטרונומי ואף חריג בשוק הנדל"ן בבאר שבע - 2.3 מיליון שקלים. הפנטהאוז, המשתרע על שטח של יותר מ-300 מ"ר, כ-150 מ"ר בנוי ו-166 מ"ר של מרפסת, נמכר לעובד בכיר במגזר הציבורי ובת זוגו, שהיא מנהלת בכירה בתחום הפיננסים.

בחברת "אזורים" מסרו בתגובה לכתבה ״צר לנו על המצב אליו נקלעו חלק מבעלי העסקים במתחם. החברה החלה לאחרונה בבנייה בסמוך למתחם על פי היתרי הבנייה שקיבלה, לאחר תקופה ארוכה של המתנה, תוך שהיא נוקטת במירב המאמצים לצמצם את ההשפעה על הסביבה הקרובה. לקראת סיומו של הפרויקט החברה תבצע מתיחת פנים מעמיקה ל'מרכז הנגב', דבר שיחזק את הפעילות המסחרית במתחם שיהפוך לחלק בלתי נפרד מהפרויקט".

תכנון לבאות

תוכנית המתאר שאושרה לעיר באר שבע בשנה החולפת מייעדת לצופף את העיר, בייחוד באזורי ביקוש, מה שכבר הוביל לפקקים ומצוקת חניה בשכונות המבוקשות ובמרכז העיר. מנגד, פתרון בדמות תחבורה ציבורית יעילה ותשתיות תחבורה של כבישים וגשרים, עליו נסמכות ערי מטרופולין בעולם, לא יושם עדיין בבאר שבע. תוכניות לרכבת קלה ולמערך הסעת המונים עדיין על הנייר, התחבורה הציבורית הקיימת בחיתוליה התפקודיים, ותנופת הבנייה של השנים האחרונות הקדימה את זמנה ביחס למצב בו אנו נמצאים מבחינת תשתיות תחבורה. בהתחשב בכך, לצפות מתושבי העיר לזנוח את הרכב הפרטי ולסמוך על התחבורה הציבורית או על אופניים היא שאיפה שאינה תואמת את ההווה, בייחוד לא בימים חמים, השכיחים בבאר שבע לאורך רוב השנה.

אין ספק שבעשור האחרון התפתחה העיר באר שבע ללא לאות, הרבה בזכות מנהיגות מבית. מגדלים יוקרתיים וקניונים ענקיים, פארקים, בתי קפה, מסעדות, חנויות ענק של המותגים הגדולים, כל אלה שברו את הסטיגמה של עיר המדבר והגמלים. באר שבע נתפסת כיום כעיר מתפתחת ומתקדמת, המיועדת להיות גוש-דן של הנגב, "גוש-ב"ש" ניתן לקרוא לזה. אך ההאצה המוקדמת של הבנייה על פני התשתיות, על פני כמות האוכלוסייה ועל פני יכולת העסקים לשרוד בהתאם, הופכת את העיר באר שבע, בינתיים, לכזו שיותר קשה לחיות בה, לנוע בה, ולהתפרנס בה בכבוד.

בעלי עסקים ב"מרכז הנגב" קורסים כלכלית

-

מה הופך את באר שבע לרעה לעסקים?

-

כיצד ישפיעו 2,000 דירות חדשות על שדרות רגר?