מה זה גרעין מניות?

המחזיק במניות השליטה עשוי להיות משקיע בודד, חברה, תאגיד גדול והרבה פעמים גם קבוצה של משקיעים או חברות. כך או כך, בעלי השליטה למעשה מחזיקים גרעין מניות, אשר נותן הם כוח ובצידו גם לא מעט אחריות.

אילו סמכויות מקבלים בעלי שליטה בחברה?

בקצרה, בעלי השליטה יכולים לקבל שלל החלטות, להורות על פעולות מסוגים שונים או למנוע פעולות אחרות. אחת הדרכים להסתכל על המעמד, היא עלי ידי הגדרתו בפקודות מס הכנסה.

על פי הגדרה זו לבעל שליטה יש מספר סמכויות וזכויות:

• בעל שליטה זכאי לקבלת רווחים מחברה בעת פעילותה, וגם לקבלת נכסים שנותרים במקרי פירוק (לאחר תשלום החובות).
• בעל שליטה יכול למנות מנכ"ל, דירקטור ובעלי תפקידים נוספים בחברה.
• בעל שליטה מקבל זכות הצבעה בישיבות הדירקטוריון, או גוף מקביל לכך שנועד לקבל החלטות עבור החברה.

איך זה עובד בחברות ציבוריות?

בשנים האחרונות, מתקיימת מגמה של חברות ציבוריות אשר מתפקדות ללא בעלי גרעין מניות שליטה. כלומר, הן בכלל לא מנוהלות על ידי בעלים, אלא אך ורק על ידי המנהלים המקצועיים. באופן כללי, אחוז המניות הנדרש לקבלת שליטה בחברות הציבוריות ירד עם הזמן, ואם פעם בעלי השליטה החזיקו 80% מהמניות, היום כאמור גם פחות מ-50% עשויים להספיק.

מתנהלים דיונים רבים באשר לטיב המודל הזה, ומטבע הדברים יש לו תומכים ומתנגדים. בואו ניקח לדוגמה את הבנקים, מכיוון שאלה חברות ציבוריות שחוו מודלים שונים ומספר תפיסות עולם בכל הנוגע למודל הבעלות.

איך עובדת הבעלות על הבנקים?

בשנות השמונים של המאה הקודמת, בעקבות משבר כלכלי עמוק, למדינת ישראל לא נותרה ברירה והיא הלאימה את הבנקים. היה ברור לכולם שזה לא תקין, כי מדינה לא צריכה לתפקד כבעלים של בנקים, וכעשור לאחר מכן המצב תוקן. החל תהליך הפרטה, ובנק ישראל גיבש אסטרטגיה, לפי הכי טוב יהיה למכור את הבנקים לקבוצות משקיעים, אשר כוללות בעלי ממון גדולים, בעלי יכולת להזרים הון רב לבנקים במקרי חירום.

וכך, אחד אחרי השני נמכרו הבנקים לקבוצות של טייקונים, שאת חלקם אתם ודאי מכירים כמו ורטהיים, דנקנר ואחרים. התפיסה הייתה שקבוצות אשר מחזיקות גרעין שליטה הן מודל בעלות יציב, אך במשך השנים התגלו כמה בעיות. למשל, בכמה מקרים חברים באותה קבוצת שליטה לא הסתדרו, מה שהוביל לחילופי יו"ר דירקטוריון בתדירות גבוהה.

כיום, המודל הזה כבר לא קיים בבנקים. כולם מתנהלים ללא גרעין שליטה כלל, והמניות שלהם מפוזרות בין בעלי מניות רבים. עדיין לא ברור בדיוק מהו המודל הנכון, אבל אולי ניתן ללמוד מכך על מעמדו של המושג 'גרעין מניות שליטה' במציאות הנוכחית.