ג'ואל אלון בניתוח מעמיק על האישה העתידה לשנות את כלכלת ארה"ב

"מעידן ממשל רייגן, לפני ארבעה עשורים ועד לאחרונה, שלטה בארה"ב במדיניות כלכלית, הנגזרת מהגישה הניאו-ליברלית, הדוגלת במזעור מעורבות השלטון המרכזי בכלכלה", טוען ג'ואל אלון,  מומחה עסקי ומשפטן היועץ לתעשיות ביטחונית בישראל. "אחד העקרונות החביבים על הדוגלים במדיניות זו היא שהתעשרות מובילי הכלכלה: תאגידי הענק, התעשיינים והבנקאים, תחלל מטה לכיסם של עובדיהם ופועלי הצווארון הכחול".

ג'ואל אלון: "הבנקים הגדולים בעולם הם הקברניטים האמיתיים של הכלכלות ושוקי ההון"

במציאות של ימינו, התעשרות המעמד העליון לוותה בפתיחת פער בין המאיון העליון ליתר הציבור ואי השיוויון בארה"ב הגיע למימדים חסרי תקדים. "המשפחות במאיון העליון בארה"ב לקחו הביתה 23.8% מההכנסה הכללית של ארה"ב בשנת 2016, כמעט כפליים מהשיעור שנרשם בשנת 1992", טוען אלון. "לעומתם 90% האחוז התחתונים של ארה"ב משתכרים כעת 49.7% מההכנסה הכוללת של ארה"ב, לעומת למעלה מ-60% ב-1992".

הסנטורים הפרוגרסיביים אליזבת וורן וברני סנדרס, אשר התמודדו מול ביידן על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, הובילו קמפיין סוציאל-דמוקרטי רדיקלי שקרא לצמצום הפערים הכלכליים, סבסוד החינוך הגבוה, השתת ביטוח בריאות לאומי ועוד שירותים המקובלים במדינות אירופה כחלק מהאחריות של המדינה לאזרחיה.

על איזו פלטפורמה כלכלית-חברתית רץ ביידן לבחירות?

"ביידן, שקרץ למצביעי המרכז, התרחק מהקולות הללו והציג עצמו כממשיך המדיניות המקובלת ואכן השועל הפוליטי הוותיק, זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית, הביס את הנשיא המכהן טראמפ והחליפו בבית הלבן. אך מיד עם מינויו לנשיא, ג'ו ה'ישנוני' הפתיע רבים ביישום מדיניות כלכלית מהפכנית, נמרצת ואנרגטית".

מה לדעתך מייחד את המדיניות הכלכלית שלו מנשיאים לפניו?

"בתפנית דרמטית ובניגוד למצופה ג'ו ביידן מינה שורה של אקטיביסטים רדיקליים (במושגים אמריקאיים) לתפקידי מפתח: את לינה קאהן הצעירה מינה ליו"ר רשות הסחר הפדרלית (FTC), את ג'נט ילן המנוסה לתפקיד שרת האוצר ואת פרופ' לין וו, ממובילי הקו האנטי-ריכוזי כיועצו לתחרות וטכנולוגיה", מסביר אלון.  "הבחירה של ביידן בצוות זה לא משאירה מקום לספק: הנשיא רוצה לראות שינוי משמעותי ביחס של הממשל, משרד המשפטים, רשות הסחר הוגן ובתי המשפט לא רק לריכוזיות, מיזוגים ומונופולים, אלא גם כלפי תאגידי הענק ובריוני וול סטריט".

אלון: " מעמד העובדים הולכים ומשתרך אחר העשירים"

הנשיא האחרון שיצא למלחמה בכוח כנגד חברות הענק האמריקאיות היה פרנקלין רוזוולט, לפני כמאה שנה. "הניו דיל שלו כלל לא רק הקמה של מדינת רווחה והשקעות ענקיות בתשתית ומוצרים ציבוריים, אלא ריסוק הכוח הפוליטי של התאגידים, פירוק פירמידות ועצירת מיזוגים. עידן רוזוולט התאפיין במדיניות ההגבלים העסקיים האגרסיבית ביותר מאז נחקק החוק הראשון של ההגבלים ב-1890, על ידי הסנאטור הרפובליקני ג'ון שרמן", מתאר ג'ואל.

"כמו רוזבלט, מיד עם תחילת נשיאותו, יזם הנשיא ביידן תוכנית פדרלית נרחבת, הכוללת השקעות עתק בחינוך ובבריאות המלווה בהגדלה של הוצאות הפנים של הממשל ב-16%. לדברי בכירים בממשל, זו תוכנית שמטרתה להפוך מגמה ולתקן את התוצאות העגומות של עשור של תת-השקעה בנושאים הדוחקים ביותר בחברה האמריקאית".

התוכנית, שעלותה מוערכת ב-1.52 טריליון דולר, צפויה להתמקד בפיתוח מערך המחקר של מערכת הבריאות, חיזוק מערכת החינוך ומלחמה במשבר האקלים. זו תוכנית נוספת של ממשל ביידן, לאחר שחבילת סיוע בשווי 1.9 טריליון דולר, ותוכנית תשתיות בשווי 2.3 טריליון דולר, כבר הוכרזו.

במה שונה ג'נט ילן שרת אוצר מג'נט ילן נגידת הבנק הפדרלי בממשל אובמה?

"את השמרנות שאפיינה אותה כיו"ר הבנק הפדרלי תחת הנשיא אובמה – שהתבטאה בהדפסת כסף בהיקפים היסטוריים – החליפה ילן בדיבורים על אי שוויון, קריאה לפעול בגדול עם התקציב של ארצות הברית, ו"יצירת יותר שגשוג ליותר אנשים... ולא לחיות בכלכלה שבה עושר נבנה על עושר, ומשפחות מעמד העובדים משתרכות והולכות אחר העשירים – בפרט אנשים לא לבנים".

תכנית המס הגלובלית שתצטמצם פערי מעמדות

ילן, כלכלנית שחקרה את תחום העבודה והתעסוקה, חזרה לוושינגטון כדי לכהן כשרת האוצר בממשל ביידן. כעת היא מופקדת על הובלת מאמציו של ביידן להטות בצורה המדיניות מהגישה הניאו־ליברלית שהועלתה על נס על ידי כל הנשיאים, רפובליקנים ודמוקרטים, ב־40 השנים האחרונות.

"שרת האוצר מקדמת אג'נדה חברתית המאמינה כי אי השיוויון פוגע בצמיחה ובחוסן החברתי וכי הרעיון שניתן להכחידו באמצעות העברת עושר לעשירים בתקווה שהעושר יחלל, הינו מופרך ולמעשה מעמיק את הפערים. בעניין זה התבטאה מרי דיילי, נשיאת הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו: "שוויון אינו פוגע בצמיחה בתמ"ג. זו לא חלוקה מחדש של העוגה, אלא הגדלת העוגה וחלוקת התוספת. זה שונה בתכלית ממה שאנשים חושבים על שוויון".

כיצד מתכוון הממשל להלחם בהברחת רווחי העתק של תאגידי הענק למקלטי מס?

"בעולם קיימת תחרות גלויה בנושא הנמכת נטל המס על חברות בינלאומיות גדולות. זו תחרות בין מדינות להורדת שיעורי המס על חברות בינלאומיות בכדי למשוך אותן לפעול בארצן. כתוצאה מכך, דווקא תאגידי הענק הריווחיים ביותר משלמים מס מגוחך בעוד עובדים קשיי יום מממנים בדם, יזע ודמעות, את התשתית עליה התאגידים פועלים. ממשל ביידן הציב כיעד להדביר את המגמה בת עשורים של "המירוץ לתחתית" שמרחיב את אי השוויון".

לאחר גיוס פורום 20G מאחורי היוזמה לקביעת שיעור מס חברות מזערי של 15%, המשיך הממשל בהובלת ג'נט ילן במהלך הנועז והיסטורי של האחדת משטר מס החברות בעולם. ארצות הברית הצליחה לגייס את רוב המדינות להסכים להפסיק את המרוץ לתחתית של הורדת מס חברות כדי למשוך השקעות.

לסיכום, סבור ג'ואל אלון כי באמצעות יישום המדיניות שילן מקדמת  תתחולל הסטה דרמטית בכלכלת ארצות הברית. "ניתן יהיה לסגור פערים בין עניים לעשירים תוך השקעה חסרת תקדים בתשתיות בארץ רחבת הידיים, שלמרות עושרה, הזניחה אותן במשך זמן רב. מהלכים אלו יקדמו את חלוקת העושר בצורה שוויונית יותר".

אלון מאמין כי תוכנית המס הגלובלית שילן מקדמת, אשר תכלול שורה של צעדים נוספים כמו: הגבלת היכולת של חברות להקצות הכנסות לטריטוריות שבהן לא פעלו, תצליח להפחית את חבות המס. "לאחר שיותר מ־ 130 מדינות חתמו על טיוטת ההסכם, שגובש בפורום 20G, אם ייושם בפועל, תהיה ילן חתומה על רפורמה כלכלית משמעותית, שרבים לפניה לא הצליחו לבצע".