דעה: מי אתם שתטיפו לנו?

שריקת הסיום של ארז פפיר תפסה אותי שמח. לא רק בגלל שניצחנו, אלא גם כי הייתי רעב. את היום לא תכננתי כמו שצריך, והקיבה הזכירה לי לאורך כל המשחק שכבר מאוחר ושגם היא זקוקה לתשומת לב. חזרתי הביתה, לקחתי לעצמי צלחת מהסיר, פתחתי את המחשב כהרגלי, לפטפט קצת על הנרפות של באר שבע במחצית השנייה ולשבח את בן ביטון, אבל כשראיתי את השיח ברשתות החברתיות – התיאבון ירד.

מסתבר, שאף אחד ברשת ובתקשורת לא עסק בחזרתה של אלופת המדינה לצמרת או במחמאות למכבי חיפה על תצוגה לא-רעה למרות ההפסד, אלא כולם התעסקו בדבר אחד, כמו לפני המשחק – במאור בוזגלו. בשידור המשחק אף הגדילו ועשו, ופיצלו את המסך תוך כדי המשחק(!) כדי לראיין את אבא יעקב, משל היה עד ראייה כאשר על המסך רצות תמונות מזירת פיגוע. כול עולם הכדורגל הישראלי, כולל אוהדי באר שבע עצמם, נעמדו על רגלייהם האחוריות והתחילו לצקצק: "כיצד ייתכן שמאור בוזגלו קיבל בוז?! אין לכם בושה!?!?"

ברשותכם, אני אסביר לכם כיצד. מאור בוזגלו הוא שחקן שירק לאוהדי הפועל באר שבע בפנים. הם הרעיפו עליו אהבה, הרימו אותו לגבהים מקצועיים חדשים, והוא בתמורה – התעסק בעצמו, בעצמו ואך רק בעצמו. האמירות בתקשורת לפיהן הישארות בקבוצה תהיה לו עוול, איומי קרובי משפחתו על אוהדים תמימים שהביעו דעתם בקבוצת הפייסבוק, ההתגרות בקהל במושבה, ההתעקשות לא לתת למועדון להדפיס חולצות עם השם שלו כמו היה מעל המועדון, וכמובן לא להזכיר את הגיבנת שנישאת לו על הגב ובאה אתו לכל מקום שאליו הוא הולך – אבא יעקב. מה אתם חושבים, שזה מקרי שאין מקום שבוזגלו עזב בצורה נעימה?

ולמרות כל זאת, לא שרקתי לו בוז או קראתי קריאות כאלה ואחרות במהלך המשחק. אני מאמין כי ברגע שנכנסים לאצטדיון צריך להתעסק אך ורק בעידוד הקבוצה. יחד עם זאת, אני מבין את מי שכן. למי שעדיין מרים גבה, רק נזכיר כי האוהדים ששרקו בוז וצעקו דבר מה, לא ידעו עד כמה פציעתו של בוזגלו חמורה (למעשה, גם כעת עוד לא יודעים). מה שהם ראו לנגד עינם זה שחקן שירק להם בפרצוף, יורד אחרי 33 דקות ומשהו לא בסדר ברגלו. לא מדובר כאן על מקרה חריג של איבוד הכרה או שבירת איבר מסוים. את מבחן ה"איך הקהל מתנהג כשקורה אירוע חריג" באר שבע כבר עברה בהצטיינות.

משחק הזיכרון

נחזור למרץ 2017. הפועל באר שבע מארחת את מכבי חיפה, ניצחון קליל לאדומים של בכר, בדרך לאליפות שנייה. בדקה ה-59, אובידיו הובאן וסאן מנחם התנגשו האחד בשני, והאחרון צנח לכר הדשא מחוסר הכרה. כ-7 דקות מורטות עצבים עברו על כל מי שנכח באצטדיון מחשש לשלומו של מנחם. הרופאים והאמבולנס הוזעקו לכר הדשא עד שירד על אלונקה כשמחיאות כפיים וקריאות "סאן מנחם" מלוות אותו, גם מצד אוהדי הפועל באר שבע. כי שמתרחש מקרה כזה חריג, לא משנה במי מדובר – אם בבוזגלו, במנחם או בלוי – הכבוד מגיע לפני הכול.

-

אם רק נציץ לעבר של הכדורגל הישראלי, נגלה שכל אותם אוהדים שמרשים לעצמם להצטדק על מה שהתרחש אמש, עשו דברים הרבה יותר גרועים. אוהדי מכבי חיפה, שחלקם היו אתמול "בשוק" מזה שבוזגלו לווה החוצה בשריקות בוז, הכינו שלט הקנטה לרפי דהאן אחרי(!) שהאירוע המזעזע התרחש. נזכיר כי רובן ראיוס, אז במדי מכבי חיפה, כיסח לדהאן את הברך  במהלך המשחק וגמר לו את הקריירה. יתרה מכך, דהאן נאלץ לדדות על קביים במהלך חופתו. אם חשבתם שזה עצר את האוהדים הירוקים מלהמשיך ולעשות מהמקרה צחוק אז טעיתם.

-

אוהדי מכבי תל אביב מיררו למהארן ראדי את החיים. כל מי שמכיר, ולו במקצת, את ראדי יודע שהוא אחד מהאנשים הכי מקסימים שיש בכדורגל הישראלי. מעבר לכך, הוא שחקן נשמה ששם את הקבוצה מעליו בכל רגע נתון. אישיות נפלאה הן על המגרש והן מחוצה לו. אז איך קרה שאוהדי מכבי תל אביב קיללו אותו בכול משחק? אך ורק בגלל מוצאו. בנוסף, לאחר האירוע שבו ברדה כמעט איבד את חייו, הופיעו ציטוטים ברחבי הרשת של אוהדים מהמחנה הצהוב שמצטערים על כך שברדה עודו בחיים, והשתמשו בשם של סבו המנוח לשם הקנטה. היום הם מזועזעים כי שרקו בוז לשחקן שירק בפרצוף של אוהדים וירד על רגלו, חי ונושם, לחדר ההלבשה.

מיד לאחר סיום המשחק, שודרה התכנית "יציע העיתונות". בפאנל ישב שלמה שרף. אדם בעל אמירות קיצוניות לרוב, אבל מה שאמר אתמול שבר את כל השיאים. שרף ביקר, כמו כל הפאנל, את ההתנהלות של הקהל. אבל לפני שישה ימים בלבד, שרף פירשן את משחק גביע המדינה בין הפועל תל אביב למ.ס דימונה. במהלך המשחק, הוטל שחקנה של דימונה על מאמן הפועל תל אביב, קובי רפואה, מה שגרר נפילה חזקה של רפואה על הקרקע. שלמה שרף צחק בקולי קולות בזמן השידור ואף בזמן ההילוך החוזר – כל זאת כשנראה בבירור לעין שאין כל מצחיק בנפילה ושרפואה זקוק לטיפול רפואי, מה שבהמשך התברר כשבר ביד.

צ׳ליימה 💝 pic.twitter.com/WAD4JmBFGR

— Yagon Tugati (@Yagon_Tugati) December 20, 2017

-

בשורה התחתונה, איני תומך בשריקות נגד בוזגלו, כמו גם באף שריקות נגד אף שחקן אחר. מבחינתי, כל מה שהיה צריך להיות אתמול באצטדיון הן קריאות עידוד לבאר שבע. אבל בתוך עמי אני חי, ההתרחשויות לא הפתיעה אותי כלל. מה שכן תפס אותי לא מוכן, זו הצביעות הבלתי-תיאמן שנשפכה (ועוד מתרחשת) מהשיח ברשת. מקרה קלאסי בו הגמל לא רואה את דבשתו.

חברי, אורן גרמן, תהה בטוויטר, מה כבר יכולה הקללה של יעקב בוזגלו לגרום להפועל באר שבע? הוא הציע כמה אופציות, אין ספק שמדובר בתסריט אימים:

קללה על ב"ש?
תרחישים אפשריים דמיוניים לחלוטין:
1. שחקן ייתפס על שימוש בחומרים אסורים
2. הבלם המוביל שלה ייפצע כל הזמן
3. ב"ש תודח רגע לפני שלב הבתים בצ'מפיונס
4. הכוכב הבלתי מעוער שלה ירצה לעזוב
5. ובתחום המדע הבדיוני באמת הקפטן שלה כמעט ימות באימון
Give me a break
רק בריאות בוזי

— Oren German (@Orengerman) December 25, 2017