לקראת העונה החדשה - צביקה הדר בראיון בלעדי

צביקה הדר תמיד היה תושב ואוהד הפועל באר שבע גאה. גם שהחל להתפרסם ולבנות את עצמו כאחד מהבדרנים המוצלחים במדינה, דאג להזכיר לכולם מאיפה הוא בא - כפי שעשה פרק אחר פרק, בפרישת צעיף הקבוצה הכה אהובה עליו, על דלפק בר המסעדה ברחוב יהודה הלוי 93 פינת נחמני, כחלק מסדרת הטלוויזיה המוצלחת – "שמש", בה גילם בהצלחה רבה את דמותו של נחום שמש, אוהד באר שבע ויליד העיר אשר עובר לתל אביב (ממש כפי שעשה צביקה עצמו). בילדותו גדל צביקה ברחוב בנימין מטודלה בשכונה ד', שם הבין לראשונה את הכוח שיש לקבוצה בחיבור שבין האנשים, אותו כוח בו חזה כ-50 שנה לאחר מכן, כשהנחה אל מול 150 אלף אנשים את חגיגות האליפות של הפועל באר שבע לאחר 40 שנה.

מה זה מועדון הפועל באר שבע בשבילך?

"אנשים לא מבינים מה זה רומנטיקה של כדורגל - ובאר שבע היא רומנטיקה כזו. בילדות שלי בד' הייתי ילד יחסית "לפלף" - בן להורים עולים חדשים, ומגרש הכדורגל, ובמיוחד הפועל באר שבע היו כור היתוך מטורף בשבילי. כי לפתע הכרתי חברים ממוצאים שונים, וכולנו פתאום כאחד האדם קופצים על הבטון ושמחים ושרים, או לחלופין בוכים בטירוף, ואין דבר יותר רומנטי מזה. והרגע הזה שאתה נכנס מהכניסה למכלאות, ויש שם ריח של שתן, ומבחינתך זה הדבר הכי מרגש בעולם, ומיד כשאתה נכנס, יש חתיכת דשא שמציצה אלייך, ובתור ילד אתה לא מרגיש ב"ווסרמיל", מבחינתך אתה במקום אחר בעולם, והמוכר ארטיקים ומילפה, והסוכה של ניסים קיוויתי שמשדר ב-2 בצהריים בחום, כל הדברים האלו מייצגים את מה שבאר שבע בשבילי. מעבר לזה שזה גם הקשר שלי עם אבא שלי ז"ל, שהוא זה שגרם לי לאהוד את הקבוצה מלכתחילה, והיינו במאות משחקים ביחד".

מה הזיכרונות הכי חזקים שלך מהקבוצה?

"אני זוכר את המשחק מול ברצלונה כאן ב"ווסרמיל", עם יוהאן קרויף הענק על הקווים. לראות אותו עומד כאן מולי באצטדיון היה סוריאליסטי לגמרי. כמובן שגם את ירידת הליגה אני זוכר כרגע מאד טראומתי – זה היה לי מאד קשה לראות את בניון בוכה ואת כולם מתפרקים".

"תראה, אני בן אדם שהזיכרון שלו בשמות ותאריכים מאד גרוע, אבל בכל מה שקשור לתמונות ורגעים אני זוכר הכל, וגם בבירור – אני זוכר  את הטריבונות – שעברו מאפר, לבטון, לכיסאות פלסטיק, להורדת הכיסאות ובואכה לטרנר המדהים. יש לי המון תמונות בראש בכל מה שקשור לבאר שבע – ממגרשי הבוץ בליגה הלאומית, דרך לראות שחקני על בדמות ברצלונה ועד האליפות הראשונה בטרנר".

אז איך לדעתך תיראה העונה הקרובה?

"לפי דעתי יש בסיס טוב מאד השנה, למרות שהקבוצה נראית קצת מבוגרת. אבל מצד שני יש שם גם ניסיון והמון ידע, ונראה שיש באלאנס טוב בין השחקנים. קשה לי לראות שסמלים שלנו מהשנים האחרונות כמו בן שהר ולויטה בקבוצות אחרות, וכמובן שגם לראות שחקנים שכה מזוהים עם מכבי תל אביב כמו שכטר וטיבי אצלנו לובשים אדום, גם עדיין מעט מוזר לי וצריך להתרגל לזה. אבל אם נשים הכל על השולחן, התחושה שלי היא שהקבוצה מאד טובה. אני לא גאון בכדורגל, אבל אני יודע מה אני מרגיש – ונראה שיש כרגע כוכבים ענקיים בסגל – מיכה, וכמובן ויטור, ואפילו אנסה נראה מעולה כרגע".

"ויש עוד כמה דברים מעבר לשחקנים שחשוב לציין לפי דעתי, והמון אנשים לא מתייחסים אליהם, א' – העזיבה של אסי רחמים, שצריך לתת לו את מלוא הקרדיט, כי האיש הזה נתן מעל ומעבר לקבוצה הזאת ולעיר כולה והוא סמל ענק פה, ואני מאחל לו בהצלחה בדרכו החדשה. וכמובן אני מאד שמח שגיא פרימור, שנכנס במקומו של אסי, ממלא בינתיים את התפקיד בצורה מאד טובה, ונראה שהוא התחבר למערכת מהר מאד ואני מחזיק לו אצבעות שנצליח ביחד.  וב', וזה הכי חשוב כמובן – זאת העובדה שאלונה חזרה אלינו, ולראות אותה ביציע מחייכת מחמם לי את הלב כל פעם מחדש".

באיזה מקום נסיים את העונה?

"אנחנו נהיה למעלה אני מקווה, אבל אני מבוגרי האקדמיה של "עמה יעמיק", ודבר אחד אני יודע להגיד לך – אנחנו לא נרד ליגה זה בטוח".

מי יהיה השחקן מצטיין העונה?

"אני מתלבט בין דור מיכה, שנראה סופר מתאים לקבוצה, כמו כפפה ליד ונראה שהוא יכול להביא את האקס פקטור, לבין כמובן מיגל ויטור, כי הוא זה הקבוצה והקבוצה זה הוא, ונראה לפי תחילת העונה שהוא בכושר שיא, ונותר רק לקוות שלא ייפצעו לנו אותו".

מי יהיה השחקן המאכזב של העונה?

"אני לא רוצה לבחור מאכזב, אבל אני יכול להגיד דבר כזה - אני מאד מקווה שיוספי יעשה את קפיצת המדרגה השנה, כי לבינתיים קבלת ההחלטות שלו לוקה בחסר, ומרגיש לי שהגיע הזמן שהעונה הוא יראה באמת מה הוא מסוגל".

כמה מאמנים נחליף העונה?

"לפי דעתי לא נחליף מאמן, כי רוני הוא מקצוען, ורואים שהוא יודע איך לבנות את הקבוצה. ועם אריק בנאדו לצידו, מרגיש לי שהם יהיו פה עד סוף העונה".