אל תהרגו את השליח: טור של אוהד אדום

גם אתמול (ב'), לאחר תוצאת המשחק המאכזבת נגד נס ציונה (1:1) - חזרו וקראו חלק מהאוהדים האדומים לאליניב ברדה לשוב לתפקידו הקודם כמנהל מקצועי ולוותר על תפקיד המאמן. אלה מסוג הקריאות המוכרות בכדורגל, המסמנות את העומד בראש והנגיש לקהל כנושא באחריות לתבוסות. זוהי תופעה מוכרת, לא רק בכדורגל אך עם זאת בספורט זה, היא שכיחה למדיי. האוהדים מצפים לנצחונות סוחפים וקלה דרכם לנזוף ולייעץ.

אך בבואנו לבחון במבחן התוצאה את תיפקודו של ברדה על רקע הדרישה הזו של האוהדים ממנו, חשוב שנזכור שהנו רק חוליה בשרשרת. השרשרת כולה בנויה מבעלי תפקידים, הנדרשים לפעולות בכדי להבטיח את הצלחת הקבוצה. ועלינו לשאול את עצמנו - האם לברדה סופקו כל האמצעים להצלחה? או שעם האמצעים הדלים שסופקו לו, הוא משיג את המירב? ברדה, עוד טרום העונה הנוכחית, דאג להתריע בדבר הצורך בחיזוק לקבוצה בשחקנים עם שיעור קומה, שמתאימים לעמדות ספציפיות. הוא גם חלק את הצורך עם האוהדים דרך דבריו במסיבות עיתונאים רבות. ניתן לומר, שכל מאמן שואף לחזק את הסגל שלו ולא בהכרח כל תאוותו בידו.

במקרה הנדון, הצורך והחסרים היו ידועים וממוקדים כבר במהלך החציון השני של העונה הקודמת. היה ידוע שנדרש חיזוק של מגנים, שחקני כנף וחלוץ. נפרט ונבהיר: עמדת המגן הימני כדוגמא - כבר בעונה הקודמת סומנה כעקב אכילס של הקבוצה. המגן הימני הטבעי, אור דדיה, אשר נחשב כהבטחה גדולה, לא הדגים יציבות ביכולותיו. השניים שהיו חלופה עבורו הם - איאד אבו עביד, שזו לא העמדה הטבעית עבורו (בלם במקור, שהביע לא פעם אי נוחות מהתפקיד הזה) והשני, דנילו אספריה - שחקן כנף במקור ששימש בב"ש בעמדת המגן הימני, בפעמים בהם שיחקה הקבוצה במערך 3 בלמים.

טרום העונה, נמכר אספרייה לבית''ר ירושלים ולעמדת המגן הימני הוחתם הכשרון הצעיר, יוני סטויאנוב. יוני, אמור היה להוות תחרות לדדיה, אולם, בצעד תמוה, זמן קצר לאחר החתמתו הוחלט במועדון להשאילו לאותה נס ציונה, מהתיקו של אתמול. הצרות ככל שנוגעות בעמדה זו לא פסקו ודדיה בעצמו נפצע לאחרונה. כך שהלכה למעשה, מצאה את עצמה הקבוצה העונה ללא מגן ימני טבעי בסגל. ברדה היה צריך לאלתר ולתמרן בין אבו עביד לשגיב יחזקאל (שחקן כנף התקפי). הנסיבות הן כרגע כאלה, שפתרון הולם לעמדה זו לא ניתן ומצבה של הפועל באר שבע באספקט הזה, רק הורע.

חולשה נוספת שהקבוצה סבלה ממנה היא בעמדות קשרי הכנף, זאת בניגוד לעמדות קשרי האמצע שהיו מאויישות באופן הולם. הקבוצה זקוקה נואשות לשחקני כנף יצירתיים, לפחות ברמה של חטואל, אם לא למעלה מזה. ההחתמה שנעשתה לאיוש העמדה הזאת נעשתה מאוחר מדי, ספק אם לאחר בדיקה מעמיקה ובוודאות ללא מתן שהות מספקת, לייצר סינכרוניה ושיתוף פעולה על המגרש. אדריאן פאון הושאל, אך לאחר פתיחת העונה ובמשחקים הבודדים ששיחק עד כה ביצועיו היו סבירים. אך יש לתהות, האם די בכך?

ההשאלה המאוחרת של פאון לסגל הקבוצה, הינה תוצר של מדיניות האיתור. החלון הנוכחי של הפועל באר שבע, נפתח במדיניות של סקאוטינג אקטיבי. המשמעות היא - שבמקום לחכות לסוכנים המציעים שחקנים פנויים, המועדון לקח את היוזמה, איתר את השחקנים שהוא מעוניין בהם ובאופן אקטיבי פנה אליהם ולקבוצתיהם. בעוד בסקאוטינג פסיבי, השחקן המוצע הוא ככל הנראה מוכן ופנוי לשחק עבור המועדון (שכן הסוכן שלו הציע אותו), בסקאוטינג אקטיבי אין שום ערובה לכך שהשחקן ירצה בכלל להגיע, שקבוצתו תסכים לשחררו, או שתנאי השכר רלוונטיים.

כך למעשה, בחודש וחצי הראשונים של החלון, רדפה הפועל באר שבע אחרי שחקנים מצויינים אבל לא כאלו שריאלי להביאם. אלכסנדר ירמייף לא רצה להגיע לישראל בכלל, זוולנסקי החלוץ הפולני לא הצליח לקבל שחרור וקאדי הוא בכלל לא בטווח הסכומים שבהם הקבוצה מתנהלת. המועדון ״ביזבז״ זמן יקר בתחילת החלון ונכנס ללחץ, שאילץ אותו ללכת לאופציות פחות טובות, על מנת להציג רכש לקהל ולתקשורת.

חוליה משמעותית בשרשרת המועדון, שלמעשה נותקה ואינה קיימת כיום, הינה דמות המנהל המקצועי. כזכור, ברדה ששימש בתפקיד זה קפץ למים כמאמן ברגע שרוני לוי סיים את דרכו במועדון. מאז ועד היום, לא מונה אחר במקומו של ברדה. מדובר בתפקיד משמעותי בעל חשיבות גדולה, שחלק מתפקידיו הם מבט מקיף בראייה של היררכיית הקבוצות (מנוער עד בוגרים), מדיניות רכש ושחרורים. בהיעדר בעל תפקיד זה, נותר להרהר ולתהות - מי קיבל את ההחלטות הנוגעות בשחקני הרכש שהגיעו ובנוגע לעתידם של השחקנים: איליי מדמון, רום אלייגון, דניאל צדיק ועילאי טרוסט.

לסיכום, עושה הרושם שלא היתה כוונה להזניח, היות וכספים הושקעו ברכש מכיסה של הבעלים, אלונה ברקת. אולם בהיעדר יד מכוונת, הסדר נעדר ומשפיע לרעה בכל המובנים. אליניב ברדה, להבנתי, עושה כמיטב יכולתו עם הכלים שברשותו. מומלץ שהקבוצה שמתיימרת להמשיך במפעל האירופי ומעוניינת להישאר בפסגת הליגה הישראלית, תתעשת על עצמה. נראה שכל מי שימצא את עצמו בנסיבות האלו עומד על הקווים, יתקשה בחוסר הסדר הנוכחי להצליח.