איך תפיגי מתחים ותיהני כל הדרך לחופה?

זו לא סתם אגדה אורבנית - חתונה היא אכן מאורע סופר משמח. אבל מה שקצת פחות מפרסמים זה שחתונה היא גם מלחיצה למדי. מלחיצה עוד יותר היא תקופת ההכנות הקדחתניות לקראתה, תקופה גדושה בחששות, פחדים ותהיות מז'אנר ה"מה יקרה אם...", ומתאפיינת לא פעם בעומס נפשי, בקשיים שצצים בזוגיות ובדילמות משפחתיות מעיקות.

אבל רגע, אל תאמרו נואש! יש דרך להקל את החוויה בדרך לחופה, שכן כבר ידוע שהדרך למטרה חשובה לא פחות מהמטרה עצמה - בטח ובטח בכל הקשור לחופה וקידושין. אז מה אפשר לעשות כדי להשתחרר ולהפיג את המתחים הבלתי פוסקים? לא מעט. קבלו את המדריך המלא שיהפוך את דרככן לחתונה לרצופה באנרגיות חיוביות (כי כמה עוד אפשר לריב בנוגע לסידורי השולחן?).

1. זכרו שאתן ובני זוגכן אנשים שונים (או: הימנעו ממריבות קטנות עם בן הזוג סביב סידורי השולחן)
זוגיות נטולת ריבים נשמעת כמו חלום אוטופי שכולנו היינו שמחות לאחל לעצמנו. אבל כידוע, חלומות לחוד - ומציאות לחוד, ובפועל זוגיות היא עסק מורכב למדי מעצם טבעה. זה לא כי חסרה אהבה או דאגה לבני הזוג, אלא שלפעמים די בשוני בתפיסות כדי לגרום לחיכוכים. זה נכון סתם ככה בשגרה, וזה בטח ובטח נכון בתקופה שלפני החתונה, אשר מתאפיינת בלחצים מרובים ובצורך לקבל שלל החלטות משותפות. בופה או מלצרים? שיר חופה מקפיץ או מרגש? אנטריקוט או פילה? לא תמיד לשני בני הזוג אכפת מההחלטות הללו באותה המידה, ובעיקר באותה רזולוציה. וזה בסדר, הרי אם הייתם מסכימים תמיד וחושבים באופן זהה על כל דבר, אז כנראה שהיה לכם הרבה פחות מעניין בזוגיות. כדי לנסות להימנע מחיכוכים מיותרים, שמובילים ללחצים בזוגיות שגורמים לתקופה הזו להפוך למעמסה כבדה – רצוי לנהל שיחה מקדימה עם בני הזוג. גם אם עבורכן הפרטים הקטנים חשובים הרבה יותר, נסו להסביר זאת לבני הזוג וציינו בפניהם כי אתן זקוקות לאוזן קשבת וסבלנות מיוחדת לנושא (אפילו אם סידורי הושבה זה פחות הקטע שלהם). מנגד, אם אתן חושבות שאתן אכן מתעניינות יותר ממנו בפרטים קטנים הקשורים בחתונה – נסו לדבר על כך עם חברות ובני משפחה, ולא רק עם בן הזוג, כדי לא להעמיס עליו דילמות מיותרות מבחינתו. העיקר שתזכרו שזה בסדר לא להסכים על כל דבר (אחרת כל הסיפור היה משעמם להפליא).

2. הגדירו למשפחה תחומי אחריות ספציפיים (או: קבעו מסגרת כללים ברורה שתגרום לבני המשפחה להיות מעורבים אך לא שתלטנים)
בתקופה שלפני החתונה לבני משפחה באשר הם יש נטייה מובהקת להיעלב. אמא שלו נעלבת כי לא קראתן לה לסיבוב החיפוש אחר השמלה, אבא שלך נעלב כי לא התייעצתם עימו בנוגע למחיר האולם, דודה צילה נעלבת כי היא לא הוזמנה למקווה, ובדרך תפגשו עוד אינספור היעלבויות שונות ומשונות אחרות. זה לא שבני המשפחה רוצים להעיק עליכם – אבל איכשהו, מרוב כוונות טובות, זה יוצא ככה. כלומר, הם רוצים להיות מעורבים בתהליך ההכנות לחתונה, ואז, כשהם מרגישים שהם נזנחו בצד, נעלבים להם. לכן, כדי להימנע ממספר בלתי תלוי של פרצופים חמוצים, מומלץ לפזר תחומי אחריות ספציפיים לבני המשפחה. למשל, לבקש מבן משפחה אחד עזרה בקניית האלכוהול, מאחר עזרה בבחירת תפריט הקינוחים, ומעוד אחד שיהיה אחראי לאישורי ההגעה (זה בסדר – גם ככה לא חסרים דברים לעשות בתקופה שלפני). באופן שבו תגדירו מראש על מה כל אחד ממונה, תגרמו לכולם להיות מרוצים ומעורבים ולהרגיש שהם חלק מהתהליך. כמה נפלא.

3. זכרו שמדובר באירוע בן כמה שעות בלבד (או: קצת פרופורציות!)
לא תאמינו כמה החתונה עוברת מהר. שני מצמוצים - והאירוע מסתיים, וכנראה שתרגישו שאתן מרחפות מרוב התרגשות באירוע ולא תזכרו חלקים רבים ממנו (שאותם תנסו לחוות בהמשך דרך הצילומים. מצחיק, אבל ממש ככה). ולמה אנחנו מוצאים לנכון להדגיש את העניין הזה? כדי שתפנימו שהאירוע עצמו קצר מאוד, ולכן תקופת ההכנות לקראתו חשובה לא פחות. לכן, במקום להתעסק כל הזמן במה עלול להתפקשש ביום האירוע, ובכך להרוס לעצמכן את תקופת ההכנות, נסו לחשוב כמה טוב יהיה – ובכך להרים את תקופת ההכנות לקראת החתונה. עוד תודו לנו אחר כך!

4. זכרו שלא מדובר במידענות טילים (או: למה לא צריך להסתכל על כל החלטה כאילו היא גורלית)
הרצון שהכל יהיה מושלם, הציפייה הבלתי פוסקת לקראת האירוע, הצורך להרשים את האורחים ולהרגיש שעשיתן את כל הבחירות הנכונות – כל אלה הופכים את התקופה הזו למלחיצה הרבה יותר ממה שרצוי שתהיה. העובדה שהחתונה הופכת להיות מעין "כל עולמכן" בתקופה שלפני – מאדירה את הקטטוניות סביב כל החלטה והחלטה. הרי בינינו, גם אם אתן מתלבטות כבר כמעט שלושה שבועות בין פרחי שדה לבין פרחי צבעונים, או אם אתן סתם לא מצליחות לבחור בין הינומה קצרה להינומה ארוכה – סביר להניח שאף אחד מהאורחים לא ירגיש בהבדל כך או כך, וששתי האופציות ראויות ומצוינות כל אחת בפני עצמה. המאבק הזה של להחליט נכון ולהרשים את כולם הוא קרב שאתן מנהלות עם עצמכן בעצם. ברגע שתשחררו קצת ושתזכרו שהאורחים ייהנו בין אם תבחרו באופציה א' ובין אם תבחרו באופציה ב' – זה יוריד קצת לחץ סביב כל החלטה ומשמעותה, ויהפוך את תהליך קבלתה לנינוח הרבה יותר.

5. דברו עם נשים שהחתונה כבר מאחוריהן (או: תמיד כיף להרגיש שאת לא לבד!)
דווקא אם אתן מרגישות שבן הזוג לא מצליח, ככל שהוא מנסה, להבין אתכן עד הסוף בתקופה האמוציונאלית הזו – קצת אמפתיה מנשים שכבר עברו את חוויית החתונה בעבר תעשה לכן טוב. כי זה נחמד לגלות שלא רק אתן סבלתן מסיוטים בתקופה שלפני, שלא רק אתן קניתן שמלה והתחרטתן בחלוף מספר ימים, שלא רק אתן חששתן לרקוד ברחבה או שלא יהיה מספיק אוכל או שאף אחד לא יגיע או שהאירוע עצמו יהיה אכזבה אחת גדולה... אתן לא לבד – כולן חוששות, ברמה כזו או אחרת, לקראת יום החתונה. הבנה של העניין הזה בהחלט תורמת לרוגע הכה-דרוש בתקופה הזו.

6. עסקו בפעילות שגרתית מרגיעה (או: זו רק אני ומזרן היוגה שלי)
ההכנות לחתונה לרוב שואבות אותנו אל עבר מערבולת גדולה שמצליחה להשתלט על כל חלקה טובה בזמננו הפנוי והלא פנוי (ואפילו על תת המודע שלנו!). דווקא כדי לא להתגלגל עם כדור השלג הזה, חשוב לשמור על שגרה ולשלב בתקופה שלפני החתונה פעילות מרגיעה שעושה לכן טוב. שיעור יוגה? פילאטיס? סטנד-אפ? אולי בכלל סריגה? מדיטציה? תרגילי נשימה? מה שזה לא יהיה שעושה לכן טוב בשגרה - המשיכו לעשות זאת גם אם אין לכן דקה פנויה. ככל שתהיו רגועות יותר – כך תהיו מפוקסות יותר וההכנות ייעשו בהרבה יותר נחת.

7. נהלו שיחת הרגעה עם מנהלת החתונה שלכן (או: שחררו קצת וסמכו על אנשי המקצוע שיעשו את עבודתם)
אם גם אתן כאלה שקשה להן לשחרר, שמרגישות שהן חייבות לשלוט בסיטואציה ומתוסכלות מכך שיש כל כך הרבה אנשים בתמונה שצריך לסמוך עליהם – שיחה עם מנהל או מנהלת האירוע שלכן עשויה לספק לכן הרבה אוויר לנשימה. מנהלי האירוע באולמות השונים הם לרוב אנשים מנוסים שמפיקים אירועים למחייתם, ויודעים שהעסק אינו מסובך או בלתי אפשרי כפי שנדמה. לכן, שיחה עם מנהלי האירוע שלכן עשויה לתת לכן טיפים לתקופת ההכנות, ובעיקר לתרום לשחרור מפלס החרדה סביב החתונה.

8. סגרו עם הספקים בחתונה את הפרטים הקטנים (או: שיחת ציפיות מקדימה תקדם אתכן אל עבר התוצאה הרצויה)
אתן חוששות מכך שצלם האירוע לא יצלם את כל הפרטים הקטנים שעמלתן עליהם לחתונה (כמו סידורי השולחן שהכנתן ממש בעצמכן, למשל)? אין בעיה. פשוט תדאגו בשיחה המקדימה ביניכם לערוך תיאום ציפיות ולציין בפניו דברים מסוימים שחשוב מבחינתכן שישים לב אליהם – מפרויקטים DIY שהכנתן ועד לאורחים מסוימים שחשוב שיתמקד בהם. ברגע שתפרטו בפניו את הציפיות, ולו הקטנות ביותר, הוא כבר ידע יותר לכוונן את עצמו בהתאם לתוצאה הרצויה. אם, למשל, אתן חוששת שהדי.ג'יי ישלב שירים שלא לטעמכן באירוע – אתן יכולות בשיחה המקדימה לדבר איתו על סגנונכן הכללי ואף לצייד אותו ברשימת שירים ספציפית שתרצו שישולבו (או כזו לדוגמה כדי שיוכל להבין בדיוק מהו טעמכן המוזיקלי). תיאום ציפיות מול שלל הספקים באירוע שלכן, ברמת הרזולוציה הקטנה ביותר, תוביל לתוצאה שהכי קרובה לציפיות שלכן ואף תוריד כמה חששות נוסח ה"מה אם...", וזה בכלל נהדר.

9. תכננו מסגרת תקציב ברורה לאירוע (או: כך לא תדאגו שמא החתונה לא "תכסה את עצמה")
טווחי המחירים לחתונה ולאטרקציות ולספקים השונים אינם אחידים, ונעים על קשת ענקית. יש הכל מכל ברמות מחיר שונות. כדי להוריד לחץ סביב האירוע מומלץ לנהל קובץ אקסל עם פירוט הוצאות מתוכנן, ולהתנהל לפיו. נסו למצוא את התמהיל הנכון שבו אתן מתמקדות בדברים שעליהם חשוב לכן לשים דגש, תוך התנהלות במסגרת תקציבית מוערכת. כך גם תתפקסו ותבינו על אילו אלמנטים בחתונה תהיו נכונות להוציא סכומים גבוהים (קייטרינג, למשל) וביחס לאילו אלמנטים חשוב לכן לחסוך יחסית (השמלה, נניח). מעבר לכך שתהיו מפוקסות יותר מבחינה כלכלית – באופן זה גם תרגישו הרבה יותר בשליטה.

10. זכרו שזה ממש, אבל ממש, לא נראה כמו בסרטים (או: המציאות הרבה פחות פוטוגנית מ"מארגנת החתונות")
בסרטים יש לכולן מחברת חתונה מקושטת שבה הן כותבות לעצמן הגיגים, והן הולכות עם אמא לאירוע טעימות של עוגות אריסטוקרטיות, ומתלבטות ביום כיף עם חברה באשר לסידורי הפרחים, ומבלות עם הארוס יום פינוקים היסטרי ורומנטי ביום שלפני החתונה. במציאות את מוצאת את עצמך עושה טלפונים לאינספור ספקים שהם תפוסים או לא נחמדים או יקרים או לא בדיוק מה שאת מחפשת... כידוע, החיים הם לא סצינה מסרט, אז בטח שהם לא יתחילו להיות כאלה דווקא רגע לקראת החתונה, כן? העיקר שיהיה בסימן טוב ומזל טוב!

כתבה: דנה שמש